אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עודד קובו מפריח בלונים. לא תשימו 95 מיליון שקל? צילום: אתר קבוצת שלנו

בדיקת כלכליסט

עודד קובו מפריח בלונים. לא תשימו 95 מיליון שקל?

חברת האפליקציות של עודד קובו רוצה לגייס בבורסה לפי שווי דמיוני של 177 מיליון דולר, אבל המצגת שלה למשקיעים מפריחה נתונים מטעים על בסיס משתמשיה והמידע שסיפקה על תעשיית ההייטק הישראלית שגוי

07.09.2016, 07:10 | עומר כביר, מאיר אורבך ודרור רייך

עודד קובו, יו"ר, מנכ"ל ומבעלי חברת האפליקציות והשירותים המקוונים שלנו, מתכנן לגייס בקרוב מהציבור 95 מיליון שקל לפי שווי חברה של 177 מיליון דולר בהובלת פועלים אי.בי.אי. מדובר בשווי גבוה מאוד לחברה ש־60% מ־25 מהאפליקציות שלה לא הושקו כלל, שאין לה הכנסות אבל הפסידה 15 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2016, שיש לה הפסדים צבורים בהיקף של 22 מיליון דולר ושרואי החשבון שלה כבר הצמידו לה הערת עסק חי.

בשם האב הבן של בבו רוצה גם: מחיי הזוהר של ניו יורק לבורסה של תל אביב עודד קובו מנסה להתחמק מצל אביו, המיליארדר בבו קובו, שמכר את מרכז הקניות קמדן מרקט בלונדון ב־2.3 מיליארד שקל לטדי שגיא אסנת ניר, 3 תגובותלכתבה המלאה

קובו מסתמך על הערכת שווי שקיבל מפירמת רואי החשבון זיו האפט BDO לפיה שווי החברה עומד על 177 מיליון דולר. זיו האפט BDO הגיעו למספר הזה על סמך שני בסיסי נתונים עיקריים. האחד — טענת החברה לפיה יש לה 11 מיליון משתמשים והשני — תעשיית ההייטק והאקזיטים המשגשגת בישראל. אלא שבחינה מעמיקה של שני בסיסי הנתונים האלו מאירה באור בעייתי את הערכת השווי הזו.

ראשית, לחברה אין 11 מיליון משתמשים, אלא כלל האפליקציות שלה הורדו כ־11 מיליון פעמים. כלומר, הערכת השווי מתייחסת לכל מי שהוריד את האפליקציה המדוברת של החברה בליינדספוט (BLINDSPOT), זאת שמאפשרת לשלוח הודעות אנונימיות ושנקשרה בשמו של אחיה של בר רפאלי, כאל משתמש פעיל, וזאת למרות שההייפ סביב האפליקציה, שפרץ סביב דצמבר 2015, דעך במהרה וכיום סביר להניח שמרבית בעלי הסלולרי שהורידו אותה אינם משתמשים בה.

שנית, הנתונים שהציגה החברה במצגת למשקיעים אודות תעשיית האקזיטים הפורחת בישראל אינם נכונים. לפי המצגת, מאז 2013 בוצעו בישראל אקזיטים בהיקף כולל של 33 מיליארד דולר. אלא שהאמת היא שהיקף האקזיטים בשנים האלו הגיע ל־25—27 מיליארד דולר לכל היותר. בנוסף, החלק של חברות ישראליות היה קטן יחסית וזאת משום שחלק מהאקזיטים היו אקזיטים של חברות ישראליות לשעבר, כאלו שבאקזיט הראשון שלהן נמכרו לחברות או קרנות זרות, והן אלו שנהנו מהאקזיט שאליו מתייחסת חברת שלנו במצגת שלה.

אחד האקזיטים שאליו מתייחסת שלנו במצגת הוא זה של חברת המשחקים למובייל פלייטיקה שנמכרה בחודש אוגוסט האחרון ב־4.4 מיליארד דולר לתאגיד סיני. אך למעשה, מי שנהנתה מהאקזיט הזה היא חברת סיזארס האמריקאית שרכשה את החברה מידי מייסדיה הישראלים ב־2011 ב־160 מיליון דולר.

עודד קובו, מנכ"ל ומייסד קבוצת שלנו. בראיון שנתן ל"כלכליסט" ב־2010 אמר: "אני לא מרגיש מספיק ממזר כדי להיכנס להשקעות בישראל. אמשיך להשקיע בנדל"ן בלונדון ולייצג משקיעים", צילום: אתר קבוצת שלנו עודד קובו, מנכ"ל ומייסד קבוצת שלנו. בראיון שנתן ל"כלכליסט" ב־2010 אמר: "אני לא מרגיש מספיק ממזר כדי להיכנס להשקעות בישראל. אמשיך להשקיע בנדל"ן בלונדון ולייצג משקיעים" | צילום: אתר קבוצת שלנו עודד קובו, מנכ"ל ומייסד קבוצת שלנו. בראיון שנתן ל"כלכליסט" ב־2010 אמר: "אני לא מרגיש מספיק ממזר כדי להיכנס להשקעות בישראל. אמשיך להשקיע בנדל"ן בלונדון ולייצג משקיעים", צילום: אתר קבוצת שלנו

עיקרון הסאב-פריים עטיפה נוצצת לכישלון בטוח חברת שלנו שעודד קובו רוצה להנפיק בבורסה של תל אביב היא בעיקר בלון של יחסי ציבור נעמה סיקולר, 4 תגובותלכתבה המלאה

דוגמה נוספת של שלנו היא חברת XURA שנמכרה השנה ב־643 מיליון דולר לסיריס קפיטל. XURA היא מה שנשאר מקומברס, ספינת הדגל של הייטק הישראלי לשעבר שבשיאה (בשנת 2000) נסחרה בשווי של כ־20 מיליארד דולר בנאסד"ק. לא מדובר באקזיט, אלא בכישלון מהדהד.

שלנו מציינים גם את חברת פאנדטק (FundTech) שנמכרה ב־2015 ל־DH תמורת 1.2 מיליארד דולר. אלא שהחברה כבר היתה אמריקאית לכל דבר כשהאקזיט הזה התרחש.

בנוסף, שלנו טוענת במצגת כי בישראל ישנו "גידול במספר החברות המגיעות לשווי של מיליארד דולר או יותר", אך לא מציגה נתון מספרי שתומך בטענתה זו. למעשה, בישראל ישנן חברות הייטק מעטות בשווי הזה, כמו למשל קונדואיט ואיירון סורס.

קובו עצמו מתואר במצגת של החברה כ"יזם אינטרנט ואיש עסקים ידוע שמחזיק בבעלותו יותר מ־20 חברות בתחום ההייטק". בדיקה במאגר הנתונים של IVC — מאגר הנתונים הגדול ביותר בתחום ההייטק — מגלה שקובו מעורב בשתי חברות בלבד. האחת היא Pheed, שנמכרה למובלי של משה חוגג תמורת 40 מיליון דולר ולא ידוע כמה מתוך הסכום הזה הגיע לכיסו של קובו, והשנייה היא Music Messenger, שכלולה בפורטפוליו של שלנו.

עוד עולה מהמצגת כי בשלנו לא מעורבים משקיעי הייטק מקצועיים או קרנות הון סיכון, אלא בעיקר כוכבים מתעשיית המוזיקה. פרט למיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ', שמחזיק בבעלותו את קבוצת הכדורגל האנגלית צ'לסי, השקיעו בחברה או באחת מהאפליקציות שלה הזמרת ניקי מינאז', התקליטנים טיאסטו ודיוויד גואטה, ומייסד להקת אבבא בני אנדרסון.

מעסיקים בני משפחה

שלנו הוקמה ב־2014 על ידי קובו. כיום היא מעסיקה כ־60 עובדים שפועלים ממשרדיה המפוארים בהרצליה פיתוח שמשתרעים על פני 1,000 מ"ר, שאליהם עברה החברה בחודש ינואר האחרון. כמו כן, יש לה גם משרדים בקיבוץ גליל ים בשטח של 500 מ"ר. אחת המועסקות הבולטות בחברה היא אשתו של קובו, אתי, שמשמשת כמנהלת מדיה. גם אשתו של סמנכ"ל הטכנולוגיות עוזי רפאלי, שקד, מועסקת בחברה כראש מחלקת עיצוב וזוכה לשכר חודשי של 25 אלף שקל.

אם ההנפקה תצליח קובו עתיד למשוך שכר חודשי של 80 אלף דולר, שהם כ־1.2 מיליון דולר בשנה. מהקמת החברה ועד היום קובו משך ממנה שכר של כחצי מיליון דולר.

החברה מחלקת את פעילותה לכמה תחומים: אפליקציות, שירותים מקוונים ובינה מלאכותית. בסה"כ לחברה יש 25 אפליקציות, אך רק 10 מתוכן פעילות. הבולטות שבהן הן בליינד ספוט, אפליקציית המוסיקה ושיתוף רשימות ההשמעה Music Messenger, ושלוש אפליקציות שמשמשות כמנוע חיפוש לאופנת גברים, נשים וילדים. לטענת החברה בקנה שלה ישנן עוד אפליקציות רבות שאמורות להיות מושקות בקרוב, כמו למשל אפליקציה שתסייע בהבנת הקוראן ותתבסס על בינה מלאכותית, אפליקציה שתסייע בהבנת הברית החדשה והישנה ותשתמש גם היא בבינה מלאכותית, מנוי חודשי לגרביים אופנתיות, אפליקציה שהיא לוח דרושים לעובדים מתחילים, מנוע חיפוש לגאדג'טים ואפליקציה מבוססת בינה מלאכותית שתשמש כלומדה אינטראקטיבית לתלמידים וששמה הוא Roman The Bear על שם אברמוביץ'.

לדברי החברה, התוכנית האסטרטגית שלה היא למכור מוצר אחד או יותר מתוך הפורטפוליו שלה מדי 3—4 שנים בתמורה ל־40—80 מיליון דולר — אקזיט קטן במונחי התעשייה הישראלית, לפי התשקיף של החברה.

קובו ושלנו טוענים לכך שהאפליקציות הפעילות שלה הן סיפור הצלחה, אך צלילה לתוך נתוני האמת, הטכנולוגיה ומצבן בשוק של האפליקציות הבולטות של החברה מגלה תמונה שונה לחלוטין ובלתי מחמיאה.

Music Messenger

טענת החברה: לאפליקציה יש 6.2 מיליון משתמשים ברחבי העולם

בשורה התחתונה: מדובר באפליקציה שזכתה לפופולריות בעבר, אך כיום היא בדעיכה ומבחינת יכולותיה אינה עומדת בשורה הראשונה

מיוזיק מסנג'ר היא הוותיקה מבין האפליקציות של שלנו. היא הושקה בספטמבר 2014. לפי התשקיף של שלנו, לאחר ההשקה החברה בחרה להוריד אותה מחנויות האפליקציות בעקבות טענות שלפיהן פעילותה מהווה הפרה של זכויות יוצרים, אך היא שבה לחנויות בדצמבר 2015; מאז היא רושמת גידול של 5.3% ויש לה 6.2 מיליון משתמשים. אולם נתון זה מתייחס למספר המשתמשים הכולל באפליקציה, ולא למספר המשתשמים הפעילים – המדד המקובל בשוק שבו היא פועלת.

לפי נתוני החברה עצמה האפליקציה נמצאת בדעיכה: אם במרץ האחרון 300 אלף משתמשי סלולר הורידו אותה, ביוני המספר צנח בחדות לכ־75 אלף בלבד. הנתונים האלו מעוררים תמיהה שכן 40% מההורדות נעשו במערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל ולפי גוגל האפליקציה הורדה רק בין 1—5 אלף פעמים.

לפי נתונים של אתר App Annie, נכון להיום האפליקציה מדורגת בין אלף האפליקציות הפופולריות ביותר באפסטור של אפל בשש מדינות בלבד. בשיאה היא זכתה לדירוג הזה בקרב 150 מדינות. לשם השוואה, אפליקציית ספוטיפיי מדורגת כיום ב־100 המקומות הראשונים בדירוג ההורדות ב־56 מדינות.

מבחינה טכנולוגית האפליקציה משתרכת הרחק מאחורי מתחרותיה ולא נחשבת למתמודדת רצינית בתחום. בעוד ספוטיפיי מתבססת על מאגר מוסיקה עצמאי ומורשה ומציעה יכולות מגוונות, Music Messenger עושה שימוש בעיקר במאגר של יוטיוב, מה שמביא לכך שהמוזיקה מפסיקה להתנגן כשיוצאים מהאפליקציה, למשל.

Mister Radio

טענת החברה: לאפליקציה יש 2.35 מיליון משתמשים ברחבי העולם

בשורה התחתונה: האפליקציה לא זוכה לפופולריות וסובלת מנחיתות ביחס למתחרותיה

בימיה הטובים, סביב השקתה בספטמבר 2015, האפליקציה דורגה ב־1,000 המקומות הראשונים בדירוג ההורדות ב־104 מדינות, ב־100 המקומות הראשונים ב־57 מדינות וב־10 המקומות הראשונים ב־14 מדינות. בנובמבר 2015 היא אף היתה האפליקציה הפופולרית באקוודור. לפי גוגל האפליקציה הורדה 1—5 מיליון פעמים.

אך כיום, היא מדורגת ב־1,000 המקומות הראשונים רק ב־5 מדינות בקרב משתמשי אייפון ובאף מדינה בקרב משתמשי אנדרואיד. נתוני החברה מצביעים על הירידה הזו גם כן, והסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שהיא פחות משוכללת ממתחרותיה. מדובר באפליקציה בסיסית שמאפשרת להאזין למוזיקה לפי נושאים, אך לא ליצור פיד אישי לכל משתמש כפי שמציעות מתחרותיה, כמו למשל iHeartRadio שמציעה שלל פונקציות מתקדמות כמו האזנה לתחנות לפי אמנים שונים.

Radio Wave

טענת החברה: לא נמסר מספר משתמשים. טוענת שמדובר באפליקציה אינטואיטיבית במיוחד

בשורה התחתונה: מדובר באפליקציה בעלת אפשרויות האזנה מוגבלות

כיום האפליקציה אינה מדורגת בשום רשימת הורדה במדינה כלשהי. אולם ניתן להסביר זאת בעובדה שהושקה רק לאחרונה ושלדברי החברה היא טרם קודמה באופן משמעותי. מבדיקת "כלכליסט" עולה שטענות החברה לגבי יכולות האפליקציה היו לרוב שגויות. לא נמצא זכור לרשימות השמעה שמותאמות להעדפות המשתמש, למשל. האפליקציה מאפשרת להאזין למוזיקה לפי מספר מוגבל של ז'אנרים ולכאורה אמורה לאפשר לעבור בין שירים. בפועל, המוסיקה שמושמעת היא שידורי רדיו, ללא קרדיט, והמעבר בין שירים הוא מעבר בין תחנות באותו ז'אנר. לא מדובר בהשערה. באחד המקרים נשמע האות המזוהה של התחנה כשבוצע מעבר אליה.

Radio on The GO

טענת החברה: לאפליקציה יש מיליון משתמשים בסין

בשורה התחתונה: אפליקציה מעוטת משתמשים שאינה פופולרית בשוק היעד שלה

שלנו מכוונת את האפליקציה, שדומה בעיצובה למיסטר רדיו של החברה, על שלל מגרעותיה, לשוק הסיני, ולכן השאלה היא מה מידת ההצלחה שלה שם. חנות האפליקציות לאנדרואיד פליי אינה זמינה בסין ולכן אין מידע אודות האפליקציה במסגרת הזו, אך באפסטור דירוג השיא של האפליקציה היה 1,381.

Newsbot

טענת החברה: אפליקציה חדשנית שמתאימה חדשות למשתמש

בשורה התחתונה: אפליקציה שהיתה מביכה ילד בכיתה ח'

בסוף אוגוסט, בסמוך להשקתה, האפליקציה דורגה באפסטור ב־1,000 המקומות הראשונים בדירוג ההורדות ב־7 מדינות בלבד. כיום היא מדורגת רק במדינה אחת. בפליי של גוגל היא הורדה בין 100 ל־500 פעמים בלבד.

האפליקציה מאפשרת למשתמש לבחור נושאים שמעניינים אותו, ולקבל פיד חדשות מותאם אישית, כאשר הכתבות מגיעות מספקי תוכן שונים. בכך מציעה האפליקציה את אותה פונקציונליות בסיסית שמספקות מתחרות דוגמת פליפבורד. אבל איפה פליפבורד ואיפה ניוזבוט. פליבורד מציגה פיד אישי מעוצב, עם סיפורים שמסודרים היררכית לפי אלגוריתם שמבליט את הסיפורים הרלבנטיים ביותר. הכתבות מעוצבות בצורה נעימה, עם פונטים מודרניים ושילוב של מדיה באיכות גבוהה.

הפיד של ניוזבוט, מנגד, מציג סיפורים שמתאימים לנושאים שבחר המשתמש, בסדר כרונולוגי בלבד (ובזמן הבדיקה, במשך כמה שעות טובות, הפיד לא התעדכן בכלל). הסיפורים עושים שימוש בפונט מיושן שלא הולם מסכים דיגיטליים, הטקסט מופיעה בצורה לא מסודרת, עם שגיאות, ובכל סיפור יש רק תמונה אחת.

Blindspot

טענת החברה: אפליקציה פופולרית שלה 1.7 מיליון משתמשים

בשורה התחתונה: הקונספט בעייתי וההייפ דעך במהרה

בשיאה דורגה האפליקציה הפרובוקטיבית ב־1,000 המקומות הראשונים בדירוג ההורדות באפסטור ב־84 מדינות ובישראל היא הגיעה למקום הראשון. לפי נתוני פליי היא הורדה 1—5 מיליון פעמים, אך העניין באפליקציה דעך במהירות. כיום היא מדורגת באפסטור ב־1,000 המקומות הראשונים בשתי מדינות בלבד. לפי נתוני החברה, באפריל הורידו אותה 400 אלף פעים וביוני מספר ההורדות צנח ל־125 אלף בלבד.

אך גם בניכוי נושא הפופולריות האפליקציה נמצאת בבעיה, שכן כל התחום שבו היא פועלת מעולם לא הצליח בטווח הארוך. אפליקציות דומות כמו Secret ו־YikYak, שספגו ביקורת רבה גם כן, הצליחו לזמן קצר בלבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות