אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
15 שנה לאסון התאומים: איך וול סטריט הצליחה להתאושש כל כך מהר? צילום: איי אף פי

15 שנה לאסון התאומים: איך וול סטריט הצליחה להתאושש כל כך מהר?

מול החוויה המטלטלת של צפייה במכה שנפלה על המעצמה הגדולה בעולם, מוזר לגלות עד כמה ההשלכות של האירוע על השוק הפיננסי ועל הכלכלה הריאלית היו מוגבלות; וגם - הסיפור המדהים של קנטור פיצ'ג'רלד שהתאוששה אחרי שאיבדה כמעט שני שליש מעובדיה

09.09.2016, 13:02 | מיקי גרינפלד

עשרות אלפי העובדים של וול סטריט היו צמודים למסכים בבוקרו של ה-11 בספטמבר, עוקבים אחר המתרחש בחוזים העתידיים, במחירי הסחורות ובמדדים הנסחרים באירופה, מעכלים את המידע הזורם אליהם בשלב המשחק המקדים של הטרום מסחר.  

קראו עוד בכלכליסט

בשעה 8:46, פחות משעה לפני צלצול הפעמון של פתיחת המסחר, התרסק מטוס אמריקן איירליינס במגדל הצפוני של התאומים. דקות לאחר מכן התקבלה החלטה על דחיית פתיחת המסחר. חלפו 17 דקות עד להתרסקותו של מטוס אמריקן איירליינס במגדל הדרומי.

בשעה 9:04 כבר היו ברור שארה"ב תחת מתקפה. גם בוול סטריט. עד השעה 9:10 כבר התקבלה ההחלטה שהמסחר בבורסה של ניו יורק (NYSE) ובנאסד"ק לא ייפתח. רציונאלית, ההחלטה נועדה למנוע קריסה מוחלטת של השוק. ברקע הפחות מנומק ומחושב, ההחלטה הראשונית היתה תוצר של הלם, וגם של לא מעט פחד.

כמה עובדים איבדו החברות במגדל הצפוני כמה עובדים איבדו החברות במגדל הצפוני כמה עובדים איבדו החברות במגדל הצפוני

הפעולה הראשונה בכל הקשור לשווקים הפיננסיים היתה של הפד: הבנק המרכזי של ארה"ב הודיע כי הוא ממשיך לתפקד – "המערכת של הפדרל ריזרב פתוחה ופועלת", נאמר בהודעת הבנק, שהוסיף כי הוא מתכוון להזרים כסף לשווקים על מנת לספק את רמת הנזילות הנדרשת. ואכן, בשלושת הימים שלאחר ההתקפה הזרים הפד 100 מיליארד דולר ליום, על מנת למנוע משבר פיננסי.

במקביל, הבנק יצר קשר מיידי עם הבנק האירופי (ECB), הבנק המרכזי האנגלי (BEO) והבנק של קנדה והתקשר עם שלושתם בהסכמי החלפת דולר במטבע זר, על מנת לתמוך במוסדות הפיננסים הזרים שפעלו בארה"ב – פעולה שהזרימה לשווקים בסוף התהליך 90 מיליארד דולר נוספים.

חזרה לבורסות: מתוך ציפייה לפאניקת מכירות ומימושים בהיקף עצום בנאסד"ק ובבורסת ניו יורק הוחלט להמשיך עם השבתת השווקים, ולפתוח אותם מחדש רק ב-17 בספטמבר. הפתיחה היתה חלקית, גם אם לא באופן רשמי – לנוכח העובדה שלא מעט פירמות שריכזו חלק משמעותי מפעילותן במגדלי התאומים ובסביבתם לא יכלו עדיין בשלב מוקדם זה לחדש את הפעילות. חלקן בשל בעיות טכניות, חלק אחר בשל התמודדות עם אובדן טראגי של רבים מהעובדים.

מגדלי התאומים, צילום: אי פי אי מגדלי התאומים | צילום: אי פי אי מגדלי התאומים, צילום: אי פי אי

בניסיון למנוע היסטריית מכירות מוגזמת, הבנק המרכזי הודיע על הורדת הריבית הבין בנקאית מ-3.5% ל-3% ורשות ניירות ערך הודיעה על השעיית המגבלות על רכישה עצמית של מניות.

ההשבתה החלקית וההקלות הרגולטוריות לא מנעו את הכאוס בשווקים ביום הפתיחה המחודשת, עם נפילות חדות במדדים, צניחה חופשית במניות חברות התעופה, חברות התיירות וכמובן שגם חברות הביטוח.

מדד S&P 500 שננעל ביום 10 בספטמבר ברמה של 1,092.54 נקודות, סגר את ה-17 בספטמבר ברמה של 1,038.77 נק'. רמת השפל הגיעה בסוף השבוע, ביום שישי ה-21 בחודש, אז סגר המדד את היום ב- 965.80נק' בלבד.

מדד דאו ג'ונס סגר את ה-10 בספטמבר ב- 9,605.51נק'. התגובה של ה-17 בספטמבר היתה צלילה של 680 נקודות עד ל- 8,920.70 נקודות בנעילה. בהמשך הימים הגיעה הירידה עד לרמת שפל של 8,235.81 נק', ביום 21 בספטמבר.

נאסד"ק נפרד מיום 10 בספטמבר עם 1,695.38 נקודות. את ה-17 בספטמבר סגר בכ-125 נק' פחות - 1579.55 נק'. גם במקרה זה, השפל הגיע ב-21 בספטמבר, אותו סגר נאסד"ק ב- 1,470.93נק'.

הנפילות החזקות לא באמת הפתיעו. מנגד, ספק אם מישהו צפה עד כמה תהיה מהירה ההתאוששות. שלושת המדדים החלו לעלות כבר ביום העסקים הבא, ה-24 בספטמבר. ב-11 באוקטובר מדד S&P 500 סגר את הפער וחלף על פני רמתו מה-10 בספטמבר. גם במדד נאסד"ק הושג היעד ב-11 באוקטובר. מדד דאו ג'ונס חיכה עד ל-9 בנובמבר למחיקת הנפילה, והמדד שב לרמתו ביום שלפני האסון.

כמה עובדים איבדו החברות במגדל הדרומי כמה עובדים איבדו החברות במגדל הדרומי כמה עובדים איבדו החברות במגדל הדרומי

 

הפירמות הפיננסיות שנפגעו מהאסון

אחד הסיפורים הידועים ביותר של הפיגועים בתאומים בכלל הוא האסון של קנטור פיצ'ג'רלד (Cantor Fitzgerald), פירמה השירותים הפיננסיים והברוקראז' שמוקד הפעילות שנה היה בקומות 105-101 במגדל הצפוני של התאומים. קנטור פיצ'ג'רלד איבדה 658 עובדים באסון, כמעט שני שליש מכלל עובדיה.

מעבר לאובדן הטרגי, הדרמה הגדולה בסיפור של קנטור היתה קשורה גם למדיניות המיוחדת של החברה של העסקת קרובי משפחה של עובדים קיימים. כך, רבים מאד מבני המשפחה של עובדי קנטור פיצ'ג'רלד איבדו יותר מקרוב אחד. גם העובדים שלא נספו איבדו במקרים רבים לא רק חברים וקולגות אלה בני משפחה קרובים.

הווארד לוטניק מנכ"ל קנטור פיצ הווארד לוטניק מנכ"ל קנטור פיצ'ג'רלד | צילום: בלומברג הווארד לוטניק מנכ"ל קנטור פיצ

זה היה המקרה של מנכ"ל החברה הווארד לוטניק (Howard W. Lutnick), שבאותו בוקר מר של ה-11 בספטמבר לא הגיע לעבודה. בנו הצעיר של לוטניק, קייל בן ה-5, נכנס באותו יום לגן חובה, והוריו החליטו ללוות אותו יחד ביומו הראשון. לוטניק שהה בכיתה החדשה של בנו כששמע את החדשות. אחד מעובדי החברה שניהל ושנספה באסון היה אחיו, גארי.

בימים הראשונים שלאחר האסון ההנחה היתה שזהו סופה של קנטור פיצג'רלד, אחת החברות הוותיקות בוול סטריט (נוסדה ב-1945). לנוכח התפקיד המרכזי של הפירמה לפני האסון במסחר באג"ח ממשלתיות, מחזורי הפעילות בשוק האג"ח כמעט ונמחקו, עם ספקות רבים לגבי המשך הדרך.

המנכ"ל חשב אחרת. לוטניק וצוותו הקרוב החל במרוץ של גיוס עובדים, מיקום מחדש ושיקום החברה. כל זאת תוך ביקור בעשרות הלוויות ואירועי זיכרון לעובדי החברה. קנטור קיבלה סיוע משמעותי ומרשים מצד שורה של גורמים, עסקיים וציבוריים. סיסקו סיפקה לה מערכות מחשוב חדשות ומיקרוסופט שלחה 50 עובדים מטעמה על מנת לסייע לה לשחזר את כל הסיסמאות של העובדים שנספו. בתוך שבוע חזרה קנטור פיצ'רלד לפעילות.

במקביל התחייב לוטניק שהחברה תעביר 25% מרווחיה בחמש השנים הבאות לטובת משפחות עובדי החברה שנספו, וכן ביטוח בריאות כולל למשך 10 השנים שלאחר מכן. בשנת 2006 הסתיימה תקופת ההתחייבות, במהלכה העבירה החברה למשפחות 180 מיליון דולר. 17 מיליון דולר נוספים הועברו מקרן מיוחדת שהקימה אחותו של לוטניק אדי.

 בראיין קלארק, צילום: טוויטר בראיין קלארק | צילום: טוויטר  בראיין קלארק, צילום: טוויטר

"חברת וול סטריט" נוספת שאיבדה רבים מעובדיה ושריכזה תשומת לב מיוחדת בחודשים שלאחר האסון היא קבוצת הברוקראז' Euro Brokers, שאיבדה באסון 61 עובדים. זאת משום שאחד מעובדיה, בראיין קלארק (Brian Clark), היה אחד מארבעת העובדים היחידים במגדל הדרומי שהצליח לברוח ולשרוד מקומה שמעל אזור הפגיעה של המטוס. קלארק שהה בקומה ה-84 של המבנה הדרומי, ממש בקצה העליון של אזור הפגיעה (במגדל הצפוני לא שרד אף אדם ששהה מעל אזור הפגיעה של המטוס). קלארק היה אחד העדים שהופיעו בפני הוועדה שחקרה את האירועים, בין היתר על קריסת מערכת קריאות החירום 911.

החברה שהתמודדה עם האובדן הכבד ביותר מעבר לקנטור היא פירמת Marsh & Mclennan, ענקית השירותים הפיננסים הגלובלית, שהוקמה בשנת 1905. משרדי מארש אנד מקלנאן היו בקומות 99-93 במגדל הצפוני, וכל 295 עובדי החברה ששהו במשרדים בשעת המתקפה נספו.

חברת הנאמנות Fiduciary Trust איבדה 97 עובדים, פירמת הברוקראז' Carr Futures איבדה 69 עובדים, בנק ההשקעות Sandler O’Neill איבד 66 מעובדיו. חברת ניהול הנכסים Fred Alger איבדה 35 עובדים, פירמת Fuji Bank 23 עובדים ומורגן סנטלי 13. בסך הכול נספו במתקפת הטרור 2996 הרוגים. מספר הפצועים עלה על 6,000.

מאקרו כלכלה

בשבועות הראשונים שלאחר פיגועי 9/11 נשמע טענה לפיה האסון דחף את הכלכלה החלשה ממילא אל עבר שערי המיתון. על פי שורה של נתונים שהתפרסמו מאוחר יותר, כולל עדכונים לאחור של נתוני צמיחה - ב-29 ביולי 2002 פרסם משרד המסחר תיקון לאחור של נתוני התוצר לשנים 2001-1999 - החלו לראות את הדברים אחרת.

הפיגועים במגדלי התאומים אכן התרחשו בתקופה לחוצה כלכלית, עם אבטלה גוברת ושוק אשראי דחוק. אך בפועל, כלכלת ארה"ב נכנס למיתון מעשי כבר ברבעון הראשון של 2001, והיא נותרה בחולשתה ברבעון השני וברבעון השלישי – במהלכו אירעו הפיגועים. ברבעון הרביעי החלה דווקא התאוששות וכלכלת ארה"ב החלה לצעוד קדימה.

אלה הנתונים: בשנת 2000 נרשמה בארה"ב צמיחה שנתית של 3.6%. ברבעון ראשון של 2001 רשם התוצר האמריקאי ירידה של 0.6%- ברבעון השני עמד הנתון על מינוס 1.6% ובשלישי עדיין בצד השלילי, 0.3%-. לעומת זאת, ברבעון הרביעי עברה כלכלת ארה"ב לצמיחה חיובית של 2.7% וזו קפצה ברבעון הראשון של 2002 לרמה חריגה של 5% (עם חזרה לעלייה של 1.1% בתוצר ברבעון השני).

 , צילום: איי אף פי צילום: איי אף פי  , צילום: איי אף פי

מי שכן ספגה פגיעה קשה, מהותית וממושכת, היתה ניו יורק. ענפי התיירות והנדל"ן המקומיים ספגו מכה אדירה, שהתגלגלה כמובן לשוק התעסוקה. ברבעון האחרון של 2001 – הראשון המלא שלאחר הפיגועים, עמד שיעור האבטלה בארה"ב על 5.6%, מול שיעור אבטלה של 7.1% בניו יורק. ברבעון הראשון של 2002 עמד הפער על 5.6% בארה"ב ו-7.5% בארה"ב וברבעון השני של 2002 על 5.9% מול 7.6%.

התגובה הכלכלית לבנק התבצעה בשני מישורים, המוניטרי והפיסקאלי. לאחר התגובה הראשונה של הפד שהוזכרה לעיל, ביצע הבנק המרכזי שלוש הורדות ריבית נוספות בשלושת החודשים שלאחר הפיגועים, ובדצמבר 2001 זו ירדה עד לרמה של 1.75%.

ברמה הפיסקאלית, הממשל הפדרלי תחת הנהגת בוש הגדיל את התקציב בתוספת חירום של 40 מיליארד דולר. במקביל הוצאו לפועל מהלכים מרחיבים מבחינה פיסקאלית שתוככנו עוד לפני הפיגועים אל מול הכלכלה המדשדשת, ובהם קיצוצי מס, ביטול קיצוצי קצבאות באבטלה והקלות לתאגידים. בסך הכול עלות התוכניות עמדה על 82 מיליארד דולר, ולצד תוספת התציב האמורה על 122 מיליארד דולר – תוספות שהגדילו משמעותית את הגירעון התקציבי.

הנשיא האמריקאי לשעבר ג הנשיא האמריקאי לשעבר ג'ורג' בוש | צילום: בלומברג הנשיא האמריקאי לשעבר ג

מילים לסיום

למי שצפה באירועי ה-11 בספטמבר לפני 15 שנה בפה פעור ובתדהמה מוחלטת, הסקירה המובאת כאן עשויה להיות מבלבלת מעט. מול החוויה המטלטלת של צפייה במכה שנפלה על המעצמה הגדולה בעולם, מוזר מעט לגלות עד כמה ההשלכות של האירוע על השוק הפיננסי ועל הכלכלה הריאלית היו מוגבלות. שתי נקודות שניתן להעלות בהקשר זה.

ראשית, התיאור המובא בכתבה מתייחס בעיקרו לטווח הקצר, פיננסית וכלכלית. אם לוקחים בחשבון את המשך הדרך, ובעיקר את המלחמות אליהן נכנסה ארה"ב בהובלת ג'ורג' בוש בעקבות האירועים, אזי הדיון על ההשפעות הכלכליות מחייב העמקה והרחבה היריעה.

שנית, יש מקום לשים לב לפער העצום בין ההשלכות הכלכליות-פיננסיות-חברתיות המוגבלות יחסית של אירוע טרור עצום, שגבה אלפי קורבנות, לבין ההשלכות הכלכליות-פיננסיות-חברתיות הדרמטיות וארוכות הטווח של של משבר פיננסי כמו זה של 2008. את המסקנות מהפער הזה נשאיר לקוראים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
דלק סילון, מעצם טבעו, הוא מהיר בעירה -
דלק סילון, מעצם טבעו, הוא מהיר בעירה - כלומר בוער ומתכלה תוך דקות. העשן השחור הכהה שנראה מהמגדלים דקות אחרי ההתנגשות, הראה שהבעירה היתה נמוכה - אש חזקה מייצרת מעט עשן (לרוב בהיר).   אפילו אם המיסה קורות פלדה מסביב - אלה שלמטה, שנשאו את המשקל 35 שנה, לא היו אמורות לקרוס ו*בנפילה חופשית*, כלומר עם 0 התנגדות.  אין דבר כזה בפיזיקה שגופים שמתנגשים ולא משפיעים הדדית: זה החוק ה-1 של התרמודינאמיקה. בנפילת התאומים, הגוף שלמטה, לא השפיע על הגוף שלמעלה... פלא מדעי.  ובאשר לקונספירציה - לא אמרנו שאל קעידה לא השקיע יותר מההתנגשות. אבל היו במימשל שדיברו עוד בתחילת 01' על הצורך ב'פרל הארבור' חדשה, להמריץ את אמריקה לחזור למעמדה כמעצמה.
Lamp  |  10.09.16
18.
הסיפור האמיתי הוא לא וול סטריט שתתאושש תמיד
הסיפור האמיתי הוא לא וול סטריט שתתאושש תמיד במוקדם או במאוחר אלא הטרגדיה האנושית של מאות עובדים תמימים בכל הרמות שנהרגו ושל משפחותיהם שלא יתאוששו לגמרי אף פעם . כמו כן מרשימה הסולידריות האחווה וההתגיסות ללא חשבון של עשרות מוסדות אמריקאים ושל המוני אזרחים לנחם לעזור ולתמוך במוסדות שנפגעו ובמשפחות שיקיריהן נהרגו . זה לא קורה כל יום באמריקה . 
Hammer  |  10.09.16
לכל התגובות