פרשת קרטל הספרים: 9 חודשי מאסר בפועל לאיתמר קרלינסקי, 6 חודשים לחיים כהן

בית המשפט המחוזי בירושלים אישר היום (א') את הסדר הטיעון בעניינו של איתמר קרלינסקי, הבעלים והמנכ"ל של חברת לוני כהן, מהנאשמים המרכזיים בפרשת קרטל ספרי הלימוד. קרלינסקי הודה והורשע בביצוע עבירות של הסדר כובל וירצה 9 חודשי מאסר בפועל. "אין ספק כי המדובר בהסדר כובל אשר פגע באופן מהותי ומשמעותי בקופת המדינה אשר הקציבה תקציב שיש בו כדי לתמוך בתלמידי ישראל לקבלת ספרים במחיר הוגן", כתב השופט בגזר הדין.

הסדר נוסף שאושר על ידי בית המשפט הוא בעניינו של חיים כהן, מבעלי חברת כ.בונוס הפצות, ומי שהיה על פי כתב האישום חבר בקרטל, שתיאם מחירים במכרזים לפרויקט השאלת ספרי הלימוד. על פי הסדר זה, כהן ירצה 6 חודשי מאסר בפועל, שלא יומרו בעבודות שירות, וכן יוטלו עליו 10 חודשי מאסר על תנאי. כהן, המיוצג על ידי עו"ד גיל עשת, ישלם גם קנס של 65 אלף שקל ויפסל מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית לפרק של ששנה ממתן גזר הדין. חברת כ.בונוס הפצות תישא בקנס של 350 אלף שקל.

הסדר טיעון נוסף הוגש במסגרת הפרשה בעניינו של אריה מן-דעלי, אחד המעורבים המרכזיים בפרשה שניהל את חברת דוד רכגולד. לפי ההסדר, ירצה עונש של 8 חודשי מאסר, ישלם קנס כספי של 75 אלף שקל ויפסל מכהונה כדירקטור בחברות ציבוריות למשך שלוש שנים. חברת רכגולד תישא בקנס כספי של 375 אלף שקל. הסדר הטיעון דרוש את אישורו של בית המשפט.

כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", קרלינסקי היה על פי כתב האישום מראשי הקרטל שתיאם מחירים במכרזים לפרויקט השאלת ספרי הלימוד והגיע להסדר הטיעון במסגרת הליך גישור מול השופטת תמר בזק-רפפורט. במסגרת ההסדר נקבע כי יישא בעונש מאסר בן 9 חודשים, ישלם קנס של 100 אלף שקל וייפסל לשנה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית ממתן גזר הדין. האישומים נגד חתנו של קרלינסקי, אורי דוידזון ששימש מנהל התפעול של החברה יימחקו.

עוד נקבע בהסדר כי על חברת לוני כהן יוטל קנס של חצי מיליון שקל והיא תחתום על כתב התחייבות בגובה מיליון שקל להימנע מעבירות על חוק ההגבלים למשך שלוש שנים.

"הנאשמים הודו והורשעו לפי הודאתם במסגרת פרשה רחבת היקף של תיאום מכרזים בכל הקשור למכירת ספרים לבתי ספר שמטרתם לעזור לציבור תלמידי בתי הספר, לרכוש ספרים במחירים סבירים", כתב השופט דניאל טפרברג בגזר הדין על קרלינסקי והחברה שבראשה עמד. "אין ספק כי המדובר בהסדר כובל אשר פגע באופן מהותי ומשמעותי בקופת המדינה אשר הקציבה תקציב שיש בו כדי לתמוך בתלמידי ישראל לקבלת ספרים במחיר הוגן".

לפי גזר הדין, בפועל הגיעו הנאשמים להסדר כובל "אשר השמיט את הקרקע מתחת הרעיון להגעה למחיר הוגן, כך שבפועל פגעו בתקציב משרד החינוך ולא אפשרו להציג מחיר נמוך כפי שאכן היה ראוי שיעשה".

עוד ציין השופט כי הסדר כובל הפך "למכת מדינה" אף שלזכותם של הנאשמים ייאמר כי שיתפו פעולה עם הרשויות והביאו לסיום מהיר של ההליך. "אני סבור על כן כי הסדר הטיעון ראוי ומאוזן ונכון אני לקבלה".

באשר למעורבותו של קרלינסקי בפרשה, צוין בגזר הדין כי נטען תחילה כי היה "היוזם ודמות דומיננטית" אולם לאור הסדר הטיעון שהושג בעניינו חזרה בה הפרקליטות מטענה זו ונקבע כי "מעורבותו לא הייתה במידה דומיננטית גבוהה".

כתבי האישום נגד החברות המעורבות ו-11 מנהלים ועובדים בהן, הוגשו לבית המשפט לפני כשנה. המעורבים מואשמים בביצוע עבירות של עריכת הסדרים כובלים (קרטל) וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

חקירת הפרשה החלה במאי 2013 כשלפי החשד הקרטל פעל בין השנים 2008-2013 ובמסגרתו תואם שיעור ההנחות שינתנו לבתי הספר במכרזים לרכישה מרוכזת של ספרים במסגרת פרויקט השאלת ספרי הלימוד של משרד החינוך. זאת, במטרה לשמור על רמת מחירים גבוהה ולמנוע את ירידתם. במסגרת הפרויקט, ההורים משלמים אגרה שנתית (280 שקל ביסודי ובחטיבת הביניים ו-320 שקל בתיכון) ויכולים לקבל את כל ספרי הלימוד מבית הספר. האגרות בנוסף לתקציבים של עשרות מיליוני שקלים שמעביר משרד החינוך, מממנים רכישה מרוכזת של ספרים, ומדי שנה הם מוחזרים ומשמשים את השנתון הבא.

תיק החקירה בפרשה, שזכה ברשות בשם "תולעת ספרים" ונחשף בעבר ב"כלכליסט", כולל ראיות רבות שאספה מחלקת החקירות של הרשות בראשות עו"ד חיים ארביב – האזנות סתר לטלפונים ניידים של המעורבים, הודאות של חלק מהחשודים ומסמכים נוספים המעידים על תיאום.

על פי כתב האישום שהוגש בעקבות החקירה, החברים בקרטל חששו שפרויקט ההשאלה יפגע ברווחיהם, והחליטו לתאם ביניהם את שיעור ההנחות במכרזים כדי למנוע ירידת מחירים. בנוסף תיאמו המעורבים לא לגשת לחלק מהמכרזים שפרסמה המדינה במסגרת הפרויקט – החלטה שהכשילה את המכרזים. בעקבות ביטול המכרזים תיאמו, כך נטען, חברי הקרטל מול משרד החינוך הנחה בשיעור אחיד וחילקו ביניהם אזורי פעולה.