הקרבות של מנכ"ל כיל הבא: הארכת הזיכיון והערכת נכסיה

פרישת מנכ"ל כיל סטפן בורגס תופסת את החברה בתקופה מאד רגישה ביחסיה עם הממשלה, ובעיקר עם משרד האוצר. שני נושאים קריטיים נמצאים במחלוקת בין הצדדים ותקועים כבר חודשים ארוכים: חישוב ערך נכסי החברה והארכת זיכיון הכרייה שלה בים המלח.

פעולת מניעה ההתפטרות מכיל שווה לבורגס חצי מיליון דולר לפי הסכם העסקתו, במקרה שכיל מפטרת את בורגס על רקע התלונה על ההטרדה המינית, הוא לא היה זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת גולן חזנילכתבה המלאה

הערכת הנכסים נמצאת בימים אלו על שולחנה של החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, והיתה אמורה היה להסתיים במרץ. ועדת ששנסקי 2 שהמליצה על מנגוני מיסוי חדשים עבור משאבי הטבע, קבעה כי ועדה בראשות עבאדי־בואינג'ו תיתן פרשנות ברורה לשטר הזיכיון של כיל ותחשב את ערכם של הנכסים הקבועים במפעלי ים המלח עם פקיעת זיכיונה - כלומר הסכום שבו תרכוש המדינה את המפעלים שהקימה כיל בים המלח במרץ 2030.

חברי ועדת ששינסקי 2 שוכנעו כי חישוב המחיר שתקבל החברה על החלקים השונים במפעל ישפיע על מוכנותה להשקיע במכונות חדשות, מאחר שהיא לא יודעת מה תקבל תמורתם ביום שאחרי הזיכיון. לאור מורכבות הנושא, הוועדה טרם סיימה את עבודתה, אך צפויה לעשות זאת בקרוב.

כיל לחצה לפתוח את סוגיית הזיכיון 15 שנה לפני פקיעתו

מועד פקיעת הזיכיון של כיל לכרייה בים המלח נידון בוועדה בראשות הכלכלן הראשי יואל נוה - ואף היא היתה אמורה להגיש את ההמלצות במרץ, וטרם עשתה כן. מועד הגשת ההמלצות נדחה לסוף השנה, אך הצוות נמצא עדיין רק בשלב איסוף המידע על שווקי האשלג והברום וסוגיות שונות הנוגעות לתורת המשחקים, ורק בשלבמאוחר יותר ידון בשאלה אם כדאי להאריך לכיל את הזיכיון הקיים,או לפתוח אותו לתחרות. בכל מקרה, על פי ההסכם הקיים, לכיל זכות הצעה ראשונה במקרה שבו בתום תקופת הזיכיון הנוכחית תציע הממשלה זכויות חדשות לזיכיון, כך שאם תרצה בו בתנאים החדשים, הוא יהיה שלה.

שדה בריר | צילום: אדם קפלן

הצוותים שפועלים כבר תקופה ארוכה באוצר לקראת 2030, לא עושים זאת מיוזמתם, אלא בעקבות המלצות ועדת ששנסקי 2, שזכתה למכבש לחצים מכיל שתפעל להסדרתם. יו"ר החברה לשעבר ניר גלעד, שכיהן בעבר בתור החשב הכללי, היה הפנים של המאבק, מי שהיה אחראי על ניהול מערכת היחסים עם גופי הממשלה.

בשונה ממנו, בורגס עסק בעיקר באסטרטגיה העסקית של החברה ופחות בעבודה מול הממשלה, אם כי בעבר גם הוא התבטא נחרצות נגד הרגולציה, כשאיים: "אם הרגולציה תקשה עלינו, לא נהסס להימחק ממסחר בת"א". בעלי כיל עידן עופר היה פחות נלהב לקדם את הנושא דווקא עכשיו, 15 שנה לפני תום התקופה, בגלל הלך הרוח הציבורי בשנים האחרונות שיוצא נגד בעלי ההון וחברות הענק. חששו היה שהאוצר לא יפסוק לטובת החברה, אף שכיל זקוקה לוודאות בנושא כבר עכשיו.

הכרייה בשדה בריר מחכה לתסקיר סביבתי חדש

מעבר לשתי הסוגיות הרות הגורל מבחינת פעילות כיל בארץ, ישנם עוד נושאים פתוחים מול הממשלה, ובהם אישור הכרייה בשדה בריר שיכולה להכניס לכיל כ־60 מיליארד דולר. המדינה ממתינה לתוצאות של תסקיר סביבתי חדש שצריך לאפשר לוועדה של משרדי הממשלה להכריע בשאלת הזיהום הפוטנציאלי שייגרם לתושבי ערד מהכרייה.

פרט לכך, עוד עומדת בוררות על תמלוגי עבר בין כיל לחשבת הכללית - בוררות שכבר הביאה לתשלום של מעל 150 מיליון דולר לקופת המדינה, וטרם הסתיימה. לטענת החשבת, כיל צריכה לשלם עוד 100 מיליון דולר, לא כולל הפרשי ריבית והצמדה, בעניין תמלוג ממכירת מוצרי המשך מהפקת אשלג. לפי עבאדי ביואנג'ו פסק בוררות בין הצדדים הסתיים בהפסד של כיל, מה שהוביל לכך ש"לאור פסק הבוררות שילמה למדינה בשנים 2015-2014 סכום של כ־600 מיליון שקל".

דירקטוריון כיל פועל למינוי מנכ"ל חדש לחברה, כשבורגס יהיה זמין כדי להבטיח העברה נאותה של תפקידו. לתפקיד המנכ"ל נכנס באופן זמני אשר גרינבאום, לשעבר המשנה למנכ"ל כיל ומנהל התפעול של החברה, שפרש מתפקידו באפריל לאחר 41 שנים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד החל לכתוב טיוטת הנחיות לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה לשדה בריר. הטיוטה תתואם עם משרד הבריאות כפי שסוכם".