100 המשפיעים 2016: נדל"ן ודיור

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, מחפש מקפצה שתעביר אותו מהמשרד האפרורי שקיבל אל צמרת הנהגת המדינה. אלא שלגלנט ברור שכל קרדיט אפשרי על מאבק במשבר הדיור ייזקף לזכותו של הבוס, משה כחלון, שהפקיע ממשרד הבינוי את השליטה על רמ"י, ריכז את סמכויות המקרקעין והפך את גלנט למבצע ולא לקובע מדיניות. מה עושים?

המאמץ להותיר טביעת אצבע הוביל את גלנט להנפת דגל הדיור הציבורי — זירה שופעת של פוטנציאל לאהדה ציבורית. גלנט רקם עם ח"כ אורלי לוי־אבקסיס קואליציה עניינית, שאיפשרה לה להציג הישגים: במיוחד נזקפו לזכותה סעיפים בחוק הרשות להתחדשות עירונית, המבטיחים שמי שגר בדיור ציבורי יוכל לרכוש את הדירה לאחר פרויקט פינוי־בינוי במחירה הישן, וגם שכר הדירה שלו לא יעלה. גלנט, מצדו, זכה לתמיכתה של לוי־אבקסיס גם כאשר דרישותיו היו שנויות במחלוקת — למשל כשביטל את מליאת הרשות להתחדשות עירונית ונלחם ביועמ"ש כדי לבחור בעצמו את מנכ"ל הרשות, ללא ועדת איתור או מכרז.

יואב גלנט | צילום: לידר סטודיו לצילום

אבל בישראל הזמן עד הבחירות הבאות תמיד קצר מדי, וגלנט כבר יודע שהסיכוי שלו להשאיר חותם קטן מאוד. דו"ח שהציג משרד הבינוי בקיץ בוועדת הרווחה מלמד, כי חרף כוונותיו הטובות של גלנט, כמות המשפחות שממתינות לדירה עדיין ממשיכה לצמוח — מכ־2,500 כשנכנס לתפקידו לכ־3,000 כיום. יוזמות אחרות שלו לא מתקדמות בקצב הרצוי: גלנט רוצה להקצות 5% מהדירות שישווקו במחיר למשתכן להגדלת מלאי הדיור הציבורי, אבל באוצר מתנגדים; ותוכנית לבניית 2,650 דירות במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בבניינים של הסוכנות היהודית תניב תוצאות רק בעוד כמה שנים. בדיון בוועדת הרווחה אמרו נציגי משרד הבינוי שפתרון בעיית הדיור הציבורי מחייב תוספת תקציב של 2.5 מיליארד שקל. במילים אחרות - אין סיכוי שהבעיה תיפתר.

תקתוק השעון הזה הניע את גלנט לפעולה בזרוע נוספת: ביצור מעמדו הפוליטי באמצעות קשרים בשלטון המקומי. תשתית לכך הוא מצא בתוכנית לשיקום שכונות וברשות החדשה להתחדשות עירונית — שני מקורות להזרמת תקציבים לראשי ערים שירצה ביקרם. הרשות להתחדשות עירונית תוכל לממן הכנה של תוכניות מתאר להתחדשות עירונית, היא תכריז על מתחמי פינוי־בינוי, והיא תוכל לדחוף להסכמי גג עם האוצר שעשויים להניב לרשות מקומית מאות מיליוני שקלים. את תקציבו של פרויקט שיקום שכונות, שמאפשר לראשי ערים לגזור סרטים בלי להכניס יד לכיס, הכפיל גלנט פי חמישה ל־260 מליון שקל, תוך הסטת תקציבים לטובת העניין.

אבל זו רק ההתחלה: גלנט רקם עוד קואליציה מפתיעה - הפעם עם סגנו ז'קי לוי (אחיה של לוי־אבקסיס). לוי, לשעבר ראש עיריית בית שאן, היה ממלא מקום יו"ר מרכז השלטון המקומי ושומר שם על מערכת קשרים ענפה. החבירה אליו גם שומרת על האופציות הפוליטיות של גלנט פתוחות: לוי הוא חבר מרכז הליכוד ומכהן גם במזכירות התנועה, ובמקרה הצורך יספק לגלנט נחיתה רכה במרכז הליכוד.

אביגדור יצחקי, יו"ר קבינט הדיור

הבולדוזר של כחלון לענייני דיור הפך לדמות דומיננטית, ולמעשה למוציא לפועל העיקרי של תוכניותיו של שר האוצר. הוא מצליח לפתור הרבה קשיים בירוקרטיים, אבל לא מצליח להוריד את מחירי הדיור.

אביגדור יצחקי | צילום: נמרוד גליקמן

פועלי הבניין

כ־30 מהם נהרגו מתחילת השנה בגלל ליקויי בטיחות, אבל זה לא עניין את מקבלי ההחלטות, שראו שהציבור נשאר אדיש. רק קריסתו המתוקשרת של החניון ברמת החי"ל גרמה להם להתייצב ולהפגין דאגה. טוב, היו שם מצלמות.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי

לביבס, שהוא גם ראש עיריית מודיעין, תפקיד עדין: לקדם פרויקטים ולעבוד עם האוצר, ומנגד לשמור על האינטרס של השלטון המקומי, בייחוד נוכח קיצוצים שעושה האוצר. זה לא פשוט, שכן האוצר יותר דומיננטי במאזן הכוחות.

חיים ביבס | צילום: ענר גרין

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות

מנכ"ל בנק המשכנתאות הגדול במדינה יכול לישון בשקט: הבנק נישא על הגאות במשכנתאות שנלוות לטירוף הנדל"ן, ולאחר התנפחות התיק הוא הצליח השנה להתחיל להסיר את הסיכון מהבנק ולהעביר אותו לתיקי החוסכים לפנסיה.

אלדד פרשר | צילום: עמית שעל

ענבל אור, בעלת אור סיטי ואורן קובי, בעלי אדמה

אור וקובי עלו לכותרות בשל הסתבכות של החברות שבבעלותם ובקשות לפירוקן, והזכירו שגם בתוך כל טירוף הנדל"ן, לפעמים, אם משהו נראה לא אמיתי - הוא כנראה באמת כזה. 

ענבל אור ואורן קובי | צילום: מורג ביטן, אוראל כהן