אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
100 המשפיעים 2016: תנועות הכסף העולמיות צילום: Antoine Doyen

100 המשפיעים 2016: תנועות הכסף העולמיות

אירופה מדשדשת, ילן מהססת וסין מפספסת. כשכל העולם קפוא מתחילים לחפש את הכסף מתחת לפנס, ובראש ובראשונה – במקלטי המס

14.09.2016, 08:41 | אורי פסובסקי

ד"ר גבריאל זוקמן, כלכלן

הנה תעלומה כלכלית, ולא סתם תעלומה, אלא תעלומה עולמית: לאן נעלמו נכסים פיננסיים בסך לא פחות מ־6 טריליון דולר? בעולם הפיננסים, כמו בקארמה, הכל תמיד מתאזן: כל ההתחייבויות בעולם אמורות להתאזן עם כל הנכסים. אבל כשמחברים את המספרים, מגלים שבמערכת הפיננסית העולמית זה דווקא לא כך. בעולם, מסתבר, יש יותר התחייבויות מנכסים: 6 טריליון דולר יותר. זה כאילו כדור הארץ חייב כסף למאדים. תעלומה.

מי שפתר את התעלומה הזאת, שמוכרת מאז שנות השבעים, הוא כלכלן צרפתי צעיר בשם ד"ר גבריאל זוקמן, מרצה באוניברסיטת ברקלי וכוכב עולה בשמי האקדמיה (הוא עוד לא בן 30). זוקמן צלל אל המספרים, עקב אחרי זרימת ההון בעולם והגיע למסקנה חותכת: הנכסים החסרים לא נעלמו - הם פשוט מסתתרים במקלטי מס. למעשה, בחישוב שאותו הוא מציע, לא פחות מ־7.6 טריליון דולר הגיעו לחשבונות בנק במקומות כמו שוויץ, איי קיימן, פנמה או לוקסמבורג (מתוכם 1.5 טריליון הם פיקדונות. ב־80% מהמקרים, הוא מעריך, הכספים האלה מוחבאים מרשויות המס).

 ד"ר גבריאל זוקמן , צילום: Antoine Doyen ד"ר גבריאל זוקמן | צילום: Antoine Doyen  ד"ר גבריאל זוקמן , צילום: Antoine Doyen

את הממצאים האלה פרסם זוקמן אשתקד ברב־המכר “עושר העמים החבוי" (Hidden Wealth of Nations), שם הקורץ ל"עושר העמים" של אדם סמית' - הטקסט המכונן של הקפיטליזם. זוקמן מלווה את המספרים בתחושת דחיפות. "אם תהיה לציבור הרגשה שמיליארדרים, או אנשים ממש עשירים, יכולים לחמוק לחלוטין מתשלום מסים - אז אף אחד לא יהיה מוכן לשלם מסים כדי לממן שירותים ציבוריים כמו בריאות או חינוך", אמר בראיון ל"כלכליסט", "אם לעשירים־באמת קל כל כך לחמוק מתשלום מסים, אז החוזה החברתי הבסיסי שלנו נמצא בסכנה".

תחושת הדחיפות הזו קיבלה השנה חיזוק לרגע מכיוונו של ג'ון דו, המדליף האנונימי של מסמכי פנמה: מיליוני מסמכים של פירמת עורכי הדין מוסאק־פונסקה, המתעדים כיצד סייעה במשך עשורים ליצור יותר מ־200 אלף ישויות במקלטי מס ברחבי העולם. בין השאר מככבים בהם מקורבים ובני משפחה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג, ראש ממשלת איסלנד סיגמונדור דויד גונלאוגסון (שהתפטר בעקבות החשיפה) וראש ממשלת בריטניה לשעבר דיוויד קמרון (שהתפטר בינתיים מסיבות אחרות). לא נפקד גם מקומם של מיליארדרים ישראליים כמו עידן עופר, טדי שגיא ובני שטיינמץ. אין חולק על כך שלחלק מהלקוחות היו סיבות לגיטימיות ואפילו פרוזאיות לשימוש במקלטי מס - למשל, הקמת תאגיד לצורך רכישת נדל"ן. אבל כפי שניסח זאת תזכיר פנימי של הפירמה: "95% מהעבודה שלנו היא למכור מכשירים להתחמקות ממסים". בכל מקרה, מסקנה אחת ברורה עולה מהמסמכים - האליטה העולמית מתקיימת ביקום פיננסי מקביל לזה שבו חיים רובנו.

ביחד, הגילויים האלה, שכמותם היו גם אחרים בשנים האחרונות (למשל, הדלפת פרטי לקוחות בנק HSBC בשוויץ), עשויים ללמד שכללי המשחק משתנים: אור השמש מגיע אל מקלטי המס, ואלו תופסים מקום גדל והולך באג'נדה של הקהילה הבינלאומית, שלפחות בחלק מהמקרים אינה מהססת לפעול. ארצות הברית, למשל, כבר התעמתה חזיתית עם הבנקים הגדולים של שוויץ, קנסה אותם במיליארדי דולרים והעבירה חוקים המחייבים מוסדות פיננסיים זרים לדווח על חשבונות של אזרחים אמריקאים. גם תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, הורתה על גיבוש מדיניות חדשה למלחמה במקלטי מס עם כניסתה לתפקיד הקיץ. ואילו הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מקדם תקן לחילופי מידע פיננסי אוטומטיים בין חברות הארגון, וגם צפוי לגבש בשנה הבאה רשימת שטחי שיפוט שאינם משתפים פעולה עם הכללים החדשים.

אז לכאורה, אנחנו בסיומו של עידן, אלא שהדברים מסובכים יותר. מקלטי מס מוכרים כמו שוויץ, למשל, אולי נמצאים במגננה, אבל אל הוואקום נכנסו בשנים האחרונות שחקניות חדשות כמו הונג קונג וסינגפור (שבהן פועלים בעקיפין גם הבנקים השוויצריים). וזה עוד בלי לדבר על הפיל הגדול שבחדר: ארצות הברית עצמה דורשת שקיפות מכל השאר, אבל עד כה לא הצטרפה לתקן שמגבש ה־OECD בעניין. התוצאה האירונית היא זרימת הון לארצות הברית בחיפוש אחר מסתור, ויש כבר המכנים אותה "מקלט המס הגדול בעולם". המציאות הזו כבר הובילה את ה־Tax Justice Network, אחד הארגונים הבולטים במאבק העולמי נגד מקלטי המס, לפרסם ביקורת נוקבת על הכללים הבינלאומיים החדשים, שיאפשרו לארצות הברית לחמוק מכניסה לרשימה השחורה - בלי להתחייב לשקיפות.

אבל גם שקיפות היא לא הכל בחיים. את הדמיון הציבורי אולי תופסים חשבונות ממוספרים ואנונימיים באיים טרופיים, אבל חלק לא מבוטל מההתחמקות מתשלום מס נעשה באופן גלוי לחלוטין - לפחות בכל האמור במס חברות. הדבר נכון במיוחד עבור ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל ופייסבוק, שמנצלות את חוקי המיסוי המקֵלים במדינות כמו אירלנד והולנד כדי להימנע מתשלום מיליארדים רבים של מסים בארצות הברית.

גם הענקיות האלה מוצאות את עצמן על הכוונת. האיחוד האירופי קבע בחודש שעבר בפסיקה מהדהדת שאירלנד העניקה הטבות מס לא חוקיות לאפל, וחייב אותה בדיעבד לגבות עד 13 מיליארד יורו מענקית הטכנולוגיה, לזעמם של דאבלין, וושינגטון ועמק הסיליקון. אבל אפל, ששומרת חלק ניכר מרווחיה בחו"ל כדי לא לשלם עליהם מס בארצות הברית, זוכה לביקורת גם מבית.

הכלכלן זוכה הנובל ג'וזף שטיגליץ, שמייעץ למועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון, לא היסס לאחרונה להשתמש בניסוחים חריפים ביותר נגד אפל הנערצת. "אפל הוא התאגיד בעל שווי השוק הגדול ביותר לא רק באמריקה אלא בעולם כולו, גדול יותר מג'נרל מוטורס בשיאה - והוא טוען שרוב הרווחים שלו מופקים על ידי כמה מאות אנשים שעובדים באירלנד. זאת הונאה. חוקי מס שמעודדים חברות אמריקאיות לשמור את הרווחים בחו"ל הם לא בסדר, ואני חושב שאנחנו יכולים ליצור קונצנזוס לשנות את זה". כך על אפל. ואילו פייסבוק, מצדה, מצויה תחת חקירת רשויות המס בארצות הברית, ועשויה להיקנס במיליארדים על תכנוני המס שלה.

איי קיימן. מקלטי המס נוטים לסבול מ"קללת הפיננסים" ומשלמים מחיר גבוה, צילום: גטי אימג איי קיימן. מקלטי המס נוטים לסבול מ"קללת הפיננסים" ומשלמים מחיר גבוה | צילום: גטי אימג'ס איי קיימן. מקלטי המס נוטים לסבול מ"קללת הפיננסים" ומשלמים מחיר גבוה, צילום: גטי אימג

אלא שמול הכוחות המושכים חברות לשלם מסים בארצן, פועלים כוחות הפוכים המנסים לפתות אותן להעביר את פעילותן למדינות שבהן המס נמוך יותר. מיד לאחר ההצבעה על עזיבת האיחוד האירופי הכריז ג'ורג' אוסבורן, שר האוצר הבריטי (שפוטר מאז), על כוונתו להוריד דרמטית את מס החברות בארצו כדי למשוך תאגידים זרים. וזו בעצם גם התוכנית של משרד האוצר בירושלים, שמתכוון להוריד את שיעור המס על חברות הייטק מהשנה הבאה.

הכוחות המנוגדים האלה ממחישים היטב את הדינמיקה המורכבת בעולם המיסוי הבינלאומי, שאפשר להבין אותה לא רק כעניין של צדק חברתי או אכיפת החוק, אלא גם ככזו שמשקֵפת מציאות כלכלית סבוכה. מצד אחד, מדינות רוצות להגדיל את ההכנסות שלהן, ומגלות חוסר סובלנות גובר לתעלולי מס. מצד שני, בעולם ללא צמיחה, הן מנסות לצמוח זו על חשבון זו.

בסיפורם של מקלטי המס, הגדולים והקטנים, יש מנצחים ומפסידים ברורים: מצד אחד ניצבים החברות והיחידים שמצליחים לחסוך מסים. מצד שני עומדות המדינות שמאבדות הכנסות ועומדים האזרחים מהשורה, שנדרשים לשלם יותר מסים ולקבל פחות שירותים מפני שמישהו אחר הצליח לחמוק מתשלום.

ומה לגבי מקלטי המס עצמם? לא בטוח שהם מרוויחים. "קללת הפיננסים", מכנים את זה מומחי ה־Tax justice network. הדוגמאות הבולטות לקללת מקלטי המס הן אירלנד וקפריסין, שתי מדינות קטנות שעודדו את מגזר הפיננסים שלהן לתפוח לממדי ענק, נאלצו לחלץ אותו, ושילמו על כך מחיר כבד.

אבל לפיננסים יכול להיות מחיר גבוה גם בלי קריסה. זוקמן מתאר בספרו את המציאות של לוקסמבורג, עוד מקלט מס דומיננטי: "מצד אחד עורכי דין, בנקאים ורואי חשבון שחיים בפאר, ומצד שני שאר האוכלוסייה שחיה בהידרדרות מואצת". מאז שנות השמונים, הוא מפרט, שיעור העוני במדינה הזעירה זינק פי שניים, בעוד מחירי הנדל"ן זינקו פי שלושה. גם עבור לוקסמבורג - להישענות על פיננסים יש מחיר.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע העולמית

השנה נדרשה לגארד לחשבון נפש ולהסקת מסקנות, בעקבות המאבק מול יוון בארגון חבילת החילוץ ודרישתה מיוון לבצע רפורמות קשות. כעת היא מתמודדת עם העמדה לדין בצרפת בגין רשלנות שהובילה לפיצוי נדיב שהעניקה צרפת לאיש עסקים, בתקופה שכיהנה כשרת אוצר במדינה.

כריסטין לגארד , צילום: איי פי כריסטין לגארד | צילום: איי פי כריסטין לגארד , צילום: איי פי

חושפי השחיתויות

כמה מהחשיפות הגדולות של השנים האחרונות - מהיקף הריגול של הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית ועד תעשיית מקלטי המס - נולדו כתוצאה ממעשיו של עובד אחד שהחליט לשחרר אל אוויר העולם מאות אלפי קבצים. בעידן הדיגיטלי, המדליף הבודד היה לגיבור רומנטי שמשנה סדרי עולם בהינף מקש מקלדת. עם זאת, לאחרונה נוסף נופך אפל יותר לסיפור כשהתברר שאתרים כמו ויקיליקס, ששחרר את מסמכי המפלגה הדמוקרטית (שנגנבו על ידי האקרים רוסים), עשויים להיות בעצם פיונים במאבק כוחות גדול הרבה יותר, שבמרכזו לא מדליף בודד, אלא מנגנוני ביון אימתניים. 

 

ג'נט ילן, נשיאת הפד

לאחר העלאת ריבית היסטורית בסוף השנה שעברה, העלאה שכל העולם נשא אליה את עיניו, נמנעה ילן מהעלאות נוספות. ההתנהלות הזו, שנתפסת כהססנית, גרמה לה לפספס את המומנטום להעלאה נוספת כי לאחר הברקזיט והקשיים שעוברים על אירופה, קשה יותר לבצע עוד העלאות ריבית.

ג ג'נט ילן | צילום: אי פי איי ג

נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו

הקיץ אישר בית המחוקקים ההודי רפורמת מס עצומה, שאמורה להתיר את הסבך הביורוקרטי העצום שעמו מתמודדים יזמים מקומיים וזרים במדינה. אם זה יצליח, יוכל מודי - שעם כניסתו לתפקיד לפני כמעט שלוש שנים הבטיח לפרוס שטיח אדום בפני המשקיעים - להוציא את מחבט השטיחים מהבוידעם.

מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי

עם אפס אחוז ריבית שלא הולכת לשום מקום, ריבית שלילית על פיקדונות ותוכנית רכישת אג"ח, דראגי מנסה לנווט בין הטלטלות שסופגת אירופה: מאיום דעא"ש, דרך הרעידות של איטליה ועד לברקזיט הבריטי. הוא מקפיד לשדר מסר של התאוששות, אך לא שוכח להבהיר עד כמה היא אטית.

מריו דראגי, צילום: אי פי איי מריו דראגי | צילום: אי פי איי מריו דראגי, צילום: אי פי איי

מוחמד בן סלמאן, שר ההגנה הסעודי

שר ההגנה הצעיר בעולם (בחודש שעבר מלאו לו 31) שייך לדור הבא של הנסיכים הסעודיים שהופכים להיות דומיננטים במדינה. במקביל למהלכיו בזירת ההגנה המדינית, הוא מתווה את הטון בצעדיה של יצרנית הנפט המובילה בממלכה, אראמקו, וכך משחק תפקיד בטלטלה שעוברת על העולם עקב צניחת מחירי הנפט. האתגר הגדול שלו הוא להצליח ליצור גיוון במקורות ההכנסה של סעודיה, נוכח החולשה המתמשכת של מחירי הנפט.

שי ג'ינפינג, נשיא סין

לנשיא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, ואחת האחראיות על העצבנות בשווקים סביב העולם, לא חסרים אתגרים. הבולט שבהם הוא שמירה על האינטרסים של ארצו בים סין הדרומי - נתיב שיט אסטרטגי ומיקומו של אחד ממאגרי הגז והנפט הגדולים בעולם. בית המשפט הבינלאומי בהאג כבר פסק שנוכחות הצבא הסיני באזור אינה חוקית, אלא שבייג'ינג הודיעה שלא תכבד את ההחלטה.

שי ג שי ג'ינפינג | צילום: בלומברג שי ג

מתאו רנצי, ראש ממשלת איטליה

אחרי ההחלטה על ברקזיט, משאל העם הבא שעשוי לחרוץ את גורל האיחוד האירופי ייערך באיטליה, שכלכלתה המקרטעת מאיימת להצית משבר מחודש בגוש היורו כולו. באוקטובר ילכו האיטלקים לקלפי כדי להחליט על שינוי חוקתי שיאפשר רפורמה במבנה הסנאט, אבל בעצם יצביעו על המשך כהונתו של רנצי, שכנראה יתפטר במקרה של כישלון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות