אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד המשפטים: כספים עזובים יממנו יזמות עסקית־חברתית צילום: נמרוד גליקמן

בלעדי לכלכליסט

משרד המשפטים: כספים עזובים יממנו יזמות עסקית־חברתית

האפוטרופוס הכללי מעביר למדינה כ־30 מיליון שקל בשנה מתוך חשבונות עזובים שבאחריותו. כעת הוא מציע להשתמש בכסף למימון עסקים בתחומים שיסייעו למדינה. ההצעה טעונת אישור האוצר. אתמול הושק מנוע לאיתור חשבונות רדומים

13.09.2016, 06:55 | שחר אילן

משרד המשפטים מכין הצעת חוק שלפיה כספים בחשבונות ופקדונות רדומים ישמשו למימון יזמות עסקית־חברתית. מדובר בחשבונות בנק שלא התקיימה בהם כל פעילות במשך 25 שנה לפחות ויורשיהם לא אותרו. היוזמה היא של האפוטרופוס הכללי פרופ' דוד האן, שאחראי לטפל בחשבונות עזובים, ושרת המשפטים איילת שקד אישרה אותה. כעת דרוש גם אישור האוצר. האפוטרופוס הכללי מעביר מדי שנה כ־30 מיליון שקל מהחשבונות העזובים לתקציב המדינה השוטף, והכוונה היא להשתמש בסכום הזה.

קראו עוד בכלכליסט

על פי החוק, לאחר 10 שנים שבהן לא נעשית כל פעילות בחשבון כלשהו, על הבנק לדווח לאפוטרופוס הכללי (אין חובה דומה לגבי קופות פנסיה וקרנות), שפותח בנסיונות לאתר את בעלי החשבון. אם אינו מצליח, הוא מוציא צו שמאפשר לו לנהל את החשבון בעצמו במשך 15 שנים תוך כדי המשך נסיונות לאתר את הבעלים. כיום מנהל האפוטרופוס כספים כאלה בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל. לאחר שעוברות 15 שנה והאפוטרופוס מוכיח לבית המשפט שעשה את כל המאמצים הקבועים בחוק לאיתור הבעלים — הכסף עובר לקופת האוצר ונבלע בתקציב המדינה השוטף.

האן מגדיר את היוזמה לשימוש בכספי החשבונות העזובים 'שוק הון חברתי', ומכוון לדוגמה ליוזמות כלכליות שמטרתן העסקה ושיקום של נוער בסיכון, אסירים משוחררים ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הוא מדגיש שלא מדובר בפעולות שימומנו באמצעות תרומות והקצבות, אלא בעסקים. כספי החשבונות העזובים ישמשו למטרה זו בצירוף מקורות מימון אחרים מהשוק הפרטי והאזרחי. "אלה כספים שיוכלו לסייע בתחום שלמדינה יש עניין בו", אומר האן.

מדריך כל מה שצריך לדעת על מנוע איתור החשבונות של האוצר אתר הר הכסף 2 שהשיקו אתמול בנק ישראל ומשרד האוצר נועד לסייע ללקוחות הבנקים באיתור חשבונות ופיקדונות רדומים, בהם גם של אנשים שנפטרו. מה אתם צריכים לדעת כדי לחלץ ממנו כסף ששייך לכם? מיקי פלדלכתבה המלאה

הסיבה לכך שהאפוטרופוס מעביר מדי שנה רק 30 מיליון שקל לאוצר היא שזהו קצב בדיקת החשבונות שהצוות שלו מסוגל לעמוד בו. אם יוקצה לכך יותר כוח אדם, ייתכן בהחלט שהסכום השנתי שהוא מקווה להעביר ליזמות חברתית יגדל. האן מציין שבניגוד למה שאפשר היה לצפות, אחוז החשבונות שבעליהם מאותרים לא פחת עם השנים, אלא דווקא גדל. בארבע השנים האחרונות למשל הצליחו לאתר 40% מבעלי החשבונות הרדומים שניסו למצוא. אחת הסיבות העיקריות לכך, לדבריו, היא טכנולוגיית התקשורת שהתקדמה רבות ומאפשרת לאתר הרבה יותר בקלות יורשים ברחבי העולם.

כדי ליישם את ההצעה יש צורך בשינוי החוק הקובע שהכספים יועברו לאוצר. האן אומר שהכוונה היא לפנות לאוצר לאחר שהצעת החוק ופרטי היוזמה יגובשו.

הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר השיקו אתמול את אתר הר הכסף 2, שיאפשר ללקוחות הבנקים לאתר חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה (כלומר חשבונות רדומים, בשלב שלפני שהועברו לאפוטרופוס). המערכת תציג חשבונות עובר ושב ופקדונות שהבנקים לא הצליחו ליצור קשר עם בעליהם או עם יורשי הבעלים. היום קיימים במערכת הבנקאית כ־480 אלף חשבונות בנק ופקדונות של יחידים ללא תנועה, בהיקף מצטבר של כ־9 מיליארד שקל. עם זאת, בכ־40% מהחשבונות — כ־200 אלף — יש יתרות של פחות מ־50 שקל.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות