כחלון העביר את סמכויות הבקרה על קצא"א מיוגב למנכ"ל משרדו והחשכ"לית

ברקע המתיחות בין שר האוצר משה כחלון למנהל רשות החברות אורי יוגב, החליט כחלון להוציא את הטיפול בחברת קצא"א מידיו של יוגב לידי מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, יחד עם החשבת הכללית של המשרד, מיכל עבאדי בויאנג'ו.

ההחלטה להוציא את החברה אפופת הסודיות, שאיפשרה לה להיות כר פורה למינוי מקורבים, התקבלה למרות ביקורת ציבורית מלפני 3 שנים שמצאה כי עליה להיות מבוקרת כמו חברות אחרות במשק למעט הנושאים המסווגים בה. אלא מאחר שהחברה אינה כפופה באופן רשמי לחוק, אלא ישירות לכחלון, יש לו הסמכות להעביר את הטיפול בה למי שירצה.

בעוד שבחברות ממשלתיות בסדר גודל הדומה לקצא"א, הדירקטורים משתכרים כ-1,200 שקל לישיבה, היעדר הבקרה בקצא"א איפשר לדירקטורים בחברה לקבל

שכר חודשי קבוע של אלפי שקלים, בנוסף לשכר הגבוה לכל ישיבה, כך שדירקטורים השתכרו מעל 20 אלף שקל בחודש.

ברקע הדברים, באוצר בוחנים בימים אלו את האפשרויות העומדות בפניהם עם תום הזיכיון של קצא"א על נכסיה בעוד פחות משנה, במרץ 2017. קצא"א הוקמה לפני כ-50 שנה כמיזם משותף לממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי ללקוחות בים התיכון, אלא שההפיכה באיראן הפסיקה את השת"פ והבעלות על החברה נשארה לפחות "על הנייר" כשווה בין המדינות. מאז פועלת קצא"א תחת חוק הזיכיון שנולד כדי להסדיר את פעילותה.

אחת האפשרויות שנשקלות היא כי במקום להעביר את הנכסים לחברה ממשלתית המפוקחת על ידי רשות החברות, יועברו הנכסים לחברה פרטית חדשה שבבעלות המדינה. היום מוחזקת קצא"א על ידי חברה פרטית בבעלות המדינה, הרשומה בפנמה. מבנה דומה, באופן תמוה, נשקל גם כעת על ידי האוצר, אולם לא זוכה לתמיכה מצד היועץ המשפטי לממשלה.

ברקע, איראן תבעה את ישראל בבוררות בינלאומית על חלקה בקצא"א ובשנה שעברה זכתה בפסק דין שמחייב את ישראל לשלם לה פיצוי של יותר ממיליארד דולר. בסוף 2014 התפוצץ אחד מצינורות החברה וגרם לזיהום בשמורת עברונה, מה שהוביל לגל תביעות נגד החברה שגרר אחריו ביקורת של בג"ץ על התנהלותה החשאית של החברה.

אסון דליפת הנפט בשמורת עברונה. גרר ביקורת על התנהלות החברה | צילום: טל שחר