צילום: CNN
בית המשפט קבע: גוטקס, אס.בי.אן וסופר ברנדס ישלמו מכס גם על ערך המותג
החברות טענו כי דמי הזיכיון ששילמו לחברות הבינלאומיות הם עבור שירותים שיווקיים ושירותי ניהול, ולכן לא מהווים חלק מרכישת המוצרים ולא מחויבים בתשלום מכס
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה בשבוע שעבר את תביעותיהן של שלוש חברות, שטענו כי הן אינן צריכות לשלם מכס על התשלומים ששילמו לחברות הבינלאומיות עבור הסימן המסחרי (המותג) של המוצרים אותן ייבאו, כחלק מתשלום המכס על הייבוא. מדובר בשלוש תביעות נפרדות של החברות "גוטקס אופנה בע"מ", המייבאת את המותגים "זארה" ו"פול אנד בר", "אס.בי.אן הלבשה בע"מ" המייבאת את המותג "נאוטיקה" וחברת "סופר ברנדס" המייבאת את המותגים "ניין ווסט", "אן קליין" ו"איזי ספיריט".
החנויות המדוברות מוקמות ופועלות על פי הנחיות של בעלות המותגים בכל ההיבטים השיווקיים והניהוליים, בין היתר גם בנוגע לבחירת המיקום, עיצוב החנות, סוג הציוד, אופן סידור המותגים על המדפים, ועוד. החברות התובעות משלמות לבעלות המותגים מחו"ל דמי זיכיון הנגזרים ממחזור המכירות.
בעוד שרשות המסים טענה כי דמי הזיכיון המשולמים הם חלק מערך העסקה ולכן צריך לשלם מכס גם עליהן, טענו החברות כי התשלומים לחברות הבינ"ל הן עבור שירותים שיווקיים ושירותי ניהול שהן מקבלות מבעלות המותגים ולכן הן לא מהוות חלק מרכישת המוצרים ולא מחויבות בתשלום במכס. עוד טענו החברות כי צריך להוסיף לעסקת הרכישה המקורית גם את תשלום התמלוגים רק כאשר יש סימן מסחרי בולט על גבי המוצרים והציגו בבית המשפט פריטים כמו נעליים או בגדים בהם לא ניתן לראות כלפי חוץ כי מדובר במותג מסוים, אולם בית המשפט דחה את טענה זו בנימוק כי כאשר קונה נכנס לחנות השייכת למותג כלשהו, מצפה הקונה לרכוש מוצרים של אותו מותג.
בפסק הדין שניתן על ידי השופט שמואל בורנשטיין, נכתב כי מוצר ממותג כולל "הן מרכיב חומרי והן מרכיב של קניין רוחני, ערך המוצר נגזר משני מרכיבים אלה, כאשר במרבית המקרים ערכו של המרכיב השני עולה, ואפילו עולה עשרות מונים, על המרכיב הראשון. שני מרכיבים אלה גם יחד הם ערך הטובין".
חברת "סופר ברנדס" טענה כי הסכומים המשולמים על ידה כהשתתפות בהוצאות הפרסום של קבוצת "ניין ווסט" אינם חייבים במכס בהתאם לנוהל של רשות המסים, אולם בית המשפט לא קיבל את טענה זו מאחר והתשלום נידרש בעד המוצרים עצמם, גם אם "ניין ווסט" "צבעה" את התשלום כתשלום עבור השתתפות בהוצאות פרסום. בית המשפט אף חידד כי מאחר והתשלום לא היה יוזמה של היבואן הנוהל של רשות המסים אינו תומך בטענתו.
את רשות המסים ייצגו בתיק עוה״ד מיכל רצ'ולסקי ואדם טהרני מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
מעורכי דינה של החברה נמסר כי החברה לומדת את פסק הדין ושוקלת להגיש ערעור.
לדברי עו"ד גיל נדל, ראש תחום דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי בגולדפרב זליגמן, "מדובר בפסיקה מרחיקת לכת ומכה קשה ליבואני הטקסטיל. כך למשל, אם היבואן היה נעזר בשירותי מעצב פנים בישראל, ברור כי התשלום למעצב הפנים לא היה 'נדבק' למוצר המיובא, ולא היה כפוף לתשלום מכס. מדוע אך כך תשלום למעצב פנים שהוא בעל המותג, חייב במכס? מעבר לכך, אותו בית משפט שפסק הפעם בעד הרשות, פסק בשנת 2013, במקרה של לי קופר, יותר לטובת היבואן. באותו מקרה, נאמר כי רשות המכס מסכימה לכך שתשלום שמשלם היבואן לבעל המותג בעבור 'קונספט שיווקי' כגון ייעוץ בעיצוב חנויות - פטור ממכס. לכן, מעניין יהיה לראות כיצד בית המשפט העליון יישב את הסתירה בין שני פסקי-הדין. ערעור על פסק-הדין בנושא לי קופר הוגש כבר בשנת 2013 וטרם הוכרע, וניתן להניח כי יוגש גם ערעור בתיק זה".
עו"ד נדל מוסיף כי מדובר בסוגיה רוחבית שעשויה להשליך על עסקיהם של בעלי מותגים בענפים שונים, ובהם ענף ההלבשה וההנעלה, ענף המזון, ענף מוצרי החשמל, ולמעשה כל ענף שבו היבואן נדרש לשלם תשלומים נוספים לבעל המותג, מעבר למחיר המוצר עצמו. "אם פסיקה זו לא תתהפך בערעור בבית המשפט העליון", אומר עו"ד נדל, "היא עשויה לפגוע בעסקיהם של יבואנים רבים ולהביא להגדלה ניכרת של תשלומי המכס שיידרשו מהם, הגדלה שעשויה לפגוע, בסופו של דבר, גם בצרכנים".
4 תגובות לכתיבת תגובה