גותי כחול־לבן

דנה ברק (35) חוגגת בימים אלה 11 שנים למותג האופנה האלטרנטיבית שלה NOX, ונותנת לנו הצצה לאחד התחומים הכי מסקרנים בתוך הנפש האנושית בכלל והלבוש בפרט. "בנעוריי הייתי חלק מסצנת מטאל ורוק כבד, משהו גותי כזה, וזה הצריך בגדים מתאימים ולוק מסוים. אחרי הצבא נרשמתי ללימודי ראיית חשבון ובמקביל עשיתי קורס תפירה כדי שאוכל להכין בעצמי את הבגדים שרציתי ללבוש והיו חסרים בשוק המקומי", היא מסבירה איך התחיל אצלה הפטיש.

אנשים מהסצנה שהשתייכה אליה ראו את העיצובים שלה ורצו גם הם: "זה תפס נורא מהר והתחלתי להכין בגדים לסביבה שלי. הגיעו עוד ועוד הזמנות עד שכבר ממש לא התרכזתי בלימודים. בתום השנה הראשונה עזבתי".

 

היא נסעה לאירופה כדי לעבוד עם מותגים המתמחים בלבוש אלטרנטיבי והצליחה למצוא עבודה כמוכרת בחנות של מותג האופנה הגרמני QUEEN OF DARKNESS. "מכרתי בדוכנים בפסטיבלים בעולם ואז חזרתי לארץ והתחלתי לייבא את הבגדים לפה. בד בבד הבנתי שהאהבה הגדולה שלי היא למחוכים, והתמקצעתי בזה. התחלתי לייצר ולמכור פה בפסטיבלים, מסיבות, דוכנים בהופעות וכאלה".

 

בכסף שהצליחה לחסוך ממכירת המחוכים היא פתחה חנות קטנה ברחוב פרישמן בתל אביב, וגילתה שיש ביקוש עצום לבגדים בסגנון גותי, רוקנ'רולי, לחובבי BDSM אבל לא רק. היא גם פיתחה קולקציה של בגדי רוקבילי ופינאפ (בסגנון שנות החמישים), שהיא יותר מסחרית וטרנדית. מלבד כל אלה היא מעצבת תלבושות לתיאטרון ואפילו שמלות כלה לנשים שרוצות משהו שונה לגמרי מהלבן המסורתי.

מבוכה וסקרנות

עם כל ההצלחה הזאת היא פתחה לפני 11 שנים באופן רשמי את NOX ברחוב אבולעפיה בתל אביב, שמלבד היותה חנות בגדים מאכלסת בתוכה מתפרה. "בתקופה שבה פתחתי את החנות הראשונה בדיוק החלה להתחמם בישראל זירת ה־BDSM והביקוש לבגדים מתאימים גדל. התחלתי לייבא מניו יורק נעליים שמתאימות לקרוס דרסרס (גברים שלובשים בגדי נשים), ואני מציעה פה נעלי עקב עד מידה 48 כך שגם קהל של גייז ודראג קווינס מוצא פה את מבוקשו".

מכיוון שבחנות ניתן למצוא גם בגדי רוקבילי, ההולכים ומתהווים כטרנד מיינסטרימי, הקהל שמגיע לחנות מורכב מצעירות טרנדיות, קרוס דרסרס וחובבי BDSM - כור היתוך שיוצר הרבה סיטואציות מצחיקות. "ייצרתי שמלת קטיפה שנלבשה בתוכנית אקס פקטור והפכה ללהיט מטורף. בנות בכל הגילים הופיעו כאן וביקשו אותה. הצעירות, שהגיעו עם ההורים, חוו הרבה פעמים הפתעה כשהבינו לאן הגיעו. חלק מההורים היו נבוכים וחלק שמחו לגלות שיש מקום שהם יכולים לחזור אליו בשלב מאוחר יותר בלי הילדה ולעשות שופינג אישי".

כולן הולכות עם זה

יש טרנדים בתחום?

"יש שינויים, אבל זה פחות כפוף לטרנדים. מאחר שמדובר באנשים שלובשים את האני הפנימי שלהם אז אין באמת כפיפות למה שקורה במסלולי התצוגות, אבל עדיין הרוקבילי והפינאפ, למשל, חזרו לאופנה, והיום גם מי שאין להן זיקה מיוחדת לשנים ההן לובשות פריטים מהקולקציה הזאת.

"מה שכן, השוק הבינלאומי הפך קשה. בעבר זה היה נישתי ושמור למעצבים שהתמחו בנושא. היום הסינים עושים הכל בזול. אם בעבר התערוכה הבינלאומית שלנו התפרסה על פני שלוש קומות, היום היא ממש עניין קטן, וזה עצוב.

"נוסף על כך, הרבה סממנים המזוהים עם לבוש אלטרנטיבי חדרו למיינסטרים. גולגולות וניטים למשל — לפני 20 שנה ויותר הם נחשבו רוקנ'רול ופאנק, והיום כולם הולכים עם זה".

מה את יותר - מעצבת אופנה או מעצבת תחפושות?

"אני נמשכת לעיצוב בגדים, ואף על פי שהבגדים שאני מעצבת נתפסים כתחפושות אצל חלק מהאנשים, אני דווקא חושבת שהם לא. עבור חלק מהאנשים הבגדים שאני עושה הם דרך להביע את עצמם. כולנו שונים, וכל רשתות הבגדים מציעות אותו הדבר, אז פה אפשר למצוא דברים ייחודיים".