אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אצטדיון חכם, אצטדיון רווחי

אצטדיון חכם, אצטדיון רווחי

חברות בינלאומיות וסטארט־אפים ישראלים הופכים את אצטדיוני הכדורגל ליצרני מזומנים, ולא בהכרח מהפעילות שמתרחשת על כר הדשא

19.09.2016, 09:47 | אוריאל דסקל

מתוך דו"ח של Deloitte, פירמת ראיית החשבון והייעוץ הבינלאומית: "בשנים האחרונות התפתחויות כלכליות, אורבניות וחברתיות הובילו לכך שאצטדיונים חדשים מתוכננים ונבנים במרכזי הערים, והגדירו בכך מחדש את פעילותם המסחרית והכלכלית. טרנדים טכנולוגיים וצרכניים הובילו לשינוי באצטדיונים, שבעבר סיפקו חוויה אנלוגית של המשחק, שבמרכזה מוקד התרחשות אחד וכיום נבנים מסביב לאוהדים המתקשרים עם קבוצות ושחקנים בדרכים חדשות על המגרש ומחוצה לו".

קראו עוד בכלכליסט

מצלמות Pixellot בסטמפורד בברידג מצלמות Pixellot בסטמפורד בברידג' של צ'לסי. אפשר לשדר מכל ליגה בעולם מצלמות Pixellot בסטמפורד בברידג

לפי Deloitte, מגמה זו הובילה את תעשיית הספורט אל עבר מודל חדש, שבו האצטדיון עצמו מהווה פלטפורמה טכנולוגית ומסחרית. במשך שנים ההכנסות של הקבוצות ומפעילי האצטדיונים מימי משחק (כרטיסים, רכישת מזון ושתייה וכו') לא צמחו, ובהתאם ההשקעה המשמעותית יותר היתה בצופים בבית. כעת נראה שמגמה זו משתנה — אך זה תלוי במבנים עצמם. כדי לאפשר לאצטדיון לצמוח ולהצליח, נדרש שינוי ארגוני ותפעולי הן מצד הקבוצות עצמן והן מצד בעלי ומפעילי האצטדיונים, ומותנה בהתוויית תשתיות, משאבים ופעילויות חדשות, מטכנולוגיות מסייעות כגון "אווירה ללא מזומן" ורכישת מוצרים בסלולר, דרך אפליקציה שמסייעות להבין מה קורה על המגרש ועד טכנולוגיה שמסייעת לצופים בבית להיות חלק מהאצטדיון מרחוק. לפי Deloitte, "ההגדרה מחדש של האצטדיון המודרני כפלטפורמה טכנולוגית ועסקית הנה בעלת השלכות משמעותיות לתעשיות הספורט והבידור". אצטדיונים מחוברים רשתית כיום יותר מבעבר, וכמותם גם אוהדי הספורט והצופים. היפר־חיבוריות זו יכולה להוות את היסודות לצמיחת עסקים חדשים, יצירת עסקאות חדשות ופתיחת תזרימי רווחים חדש.

"האצטדיון כפלטפורמה הוא מונח משמעותי היום בכל תכנון עסקי של מועדוני הספורט הגדולים בעולם", אומר אורן רוזמן, ראש תחום הספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל. "שבבסיסו עצם שדרוג חוויית הצריכה של ספורט באצטדיון ומחוצה לו, כאשר המוטיבציה למהלכים בתחום באה לידי ביטוי בכמה היבטים: מצד אחד, עומדת חוויית הצפייה באירועי ספורט מהספה בבית. בעקבות זאת, גופי הספורט מבינים שכדי להיות תחרותיים ולהביא את הקהל לאצטדיון, עליהם גם לשפר את חוויית הצפייה בו, כדי שהצופה ירגיש את הערך המוסף שהוא מקבל מנוכחותו הפיזית באירוע שעליו שילם. מצד שני, בעקבות הצמיחה המטאורית בהכנסות מזכויות שידור בשנים האחרונות, גופי הספורט מחפשים גם דרכים להגדיל את ההכנסות מ'יום המשחק' דרך מתן מנעד רחב של שירותים. כמו כן יש את עניין 'נאמנות אוהד' — מועדוני הספורט מבינים שעליהם להסתכל על האוהדים באותו אופן שבו חברה מסחרית מסתכלת על לקוחותיה: כיצד ניתן להגדיל עבור האוהדים את סל השירותים, איך אוספים עוד מידע על רצונותיהם ומשפרים את חוויית המשתמש שלהם. שימוש באמצעים דיגיטליים במהלך שהותם באצטדיון מאפשר לאסוף עליו אינפורמציה רבה ולהשתמש בה בעתיד. לצד זה ישנה הבשלה של טכנולוגיות — בעיקר בעולמות של דיגיטל ושל IoT (אינטרנט של הדברים). יש הרבה חברות ישראליות הפעילות בתחום הזה של 'אצטדיונים חכמים'. זה אחד מהסגמנטים המעניינים ביותר בשוק טכנולוגיות הספורט כיום אשר ימשיך לצמוח ולהתפתח בשנים הקרובות".

פלייסייט. מג פלייסייט. מג'וקוביץ' עד הפועל כפר סבא פלייסייט. מג

מהפרמיירליג עד לויטה

אחת הטכנולוגיות הישראליות המדוברות, שייתכן שישנו את הדרך שבה אנו צורכים את המשחקים באצטדיון וגם מחוצה לו, היא של חברת פיקסלוט (Pixellot), שפיתחה טכנולוגיה לצילום פנורמי ושידור אוטומטי של פעילויות ספורט בעזרת שימוש בכמה מצלמות. החברה חתמה לאחרונה על הסכם עם הפרמיירליג דרך חברת הסטטיסטיקה Prozone. במסגרת ההסכם הטכנולוגיה של החברה תשמש לשידור אוטומטי של משחקים של הקבוצות המובילות בליגה. החברה בקשר עסקי גם עם ESPN, ובקרוב עשויה להתקין את המצלמות שלה גם באצטדיון טרנר בבאר שבע.

ייחודה של פיקסלוט הוא בצילום שדה ראייה רחב המכסה את כל המגרש המצולם כל הזמן ומאפשרת לבצע את ההפקה מרחוק, ללא צורך בצלמים ובצוותי שידור גדולים. פיקסלוט מאפשרת למשתמשים להתמקד באובייקט או אזור על פי בחירתם, מה שמאפשר, למשל, צפייה נוחה בהילוך חוזר בעת שידורי ספורט או באצטדיון עצמו. השוק העיקרי שבו פיקסלוט מתמקדת הוא "הזנב הארוך" של הפקות הספורט ומופעי המוזיקה, כמו משחקי ספורט קבוצתי בבתי ספר, ליגות חובבים והופעות מוזיקה בסדרי גודל בינוני וקטן במועדונים. כך, למשל, מאפשרת מערכת פיקסלוט לשחקנים, למשפחותיהם ולאוהדים לייצר סרטוני וידיאו אישיים ומעקב אחר ביצועי השחקן.

"אנשים יוכלו לבחור אחרי איזה שחקן לעקוב. אפשר יהיה לראות משחקים בכל מקום בעולם, בעלות הפקה מינימלית. המצלמות שלנו יוכלו לכסות את כל המגרש וגם להתמקד בכל שחקן. זה יכול לאפשר לכל אחד לראות את המשחק מהזווית שהוא בחר ויאפשר לליגות לשדר לכל העולם בעלות מינימלית", אומר אלון ורבר, מנכ"ל החברה שזכתה להשקעה מקרן ההשקעות של קבוצת "the time".

ורבר ממשיך: "אנחנו שואפים למצב בו כל צופה — אוהד, מאמן, הורה וכו' — יוכל לעשות זום בכל אזור במגרש, לזוז אחורה על ציר הזמן, להכין קליפים אישיים, לעשות share דרך הרשתות החברתיות וכו'".

הטכנולוגיות הישראליות הללו גם מסייעות באימון הקבוצות עצמן וגם כאן יש חלוצה ישראלית. הפועל כפר סבא חתמה בחודש שעברה על הסכם עם חברת פלייסייט, אשר פיתחה מערכת אימון וניתוח של טניס ועם המשקיעים בה נמנה נובאק ג'וקוביץ', המודרג מספר 1 בעולם. בזכות ההסכם עם פלייסייט, כל אימון או משחק שישוחק על מגרש האימונים בכפר סבא, יוקלט, יישמר, ויהיה זמין לצפייה מיידית גם במגרש וגם בבית מכל טלפון נייד או מחשב. "אנו רואים את ההשקעה בחדשנות טכנולוגית במחלקת הנוער כבסיס להצלחת העתידית של המועדון", אומר סתיו שחם, הבעלים של הקבוצה. "מערכת זו תיכנס לשימוש יומיומי". בעתיד, ייתכן שאפליקציית האימונים הזו עשויה לאפשר קרבה גדולה מתמיד של האוהדים לשחקנים בקבוצתם.

הפועל כפר סבא חלוצה במובן של אימוץ טכנולוגיות אימון ולמען האמת, זה מאוד מפתיע שקבוצות ישראליות לא מנצלות את עשרות, אם לא מאות, הסטראט־אפים הישראליים שעוסקים בספורט כדי להשיג יתרון יחסי על יריבותיהן כאן ועל יריבותיהן בחו"ל.

אורן רוזמן, דלויט: "גופי הספורט מבינים שכדי להביא את הקהל לאצטדיון צריכים לשפר את חוויית הצפייה", צילום: ישראל הדרי אורן רוזמן, דלויט: "גופי הספורט מבינים שכדי להביא את הקהל לאצטדיון צריכים לשפר את חוויית הצפייה" | צילום: ישראל הדרי אורן רוזמן, דלויט: "גופי הספורט מבינים שכדי להביא את הקהל לאצטדיון צריכים לשפר את חוויית הצפייה", צילום: ישראל הדרי

צריך שורת רווח

"אנו רואים צמיחה אדירה בפוטנציאל של חברות טכנולוגיה ישראליות להשתלב בתחום הספורט ובמעגלים המשיקים לו", אומר רו"ח עמית הראל, ראש פרקטיקת הסטארט־אפים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון, Deloitte ישראל. "הסיבה לכך היא שכיום יש אוזן קשבת מצד הקבוצות והאצטדיונים, לצד העובדה שהתשתיות הטכנולוגיות שהוקמו מקצרות משמעותית את תהליכי הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית והמכירה. סטארט־אפ שיצליח יהיה זה שישכיל להיות קשוב לצורכי הקבוצות והאצטדיונים ויתמוך בשאיפות העסקיות שלהם. עבודת ההכנה כבר נעשית ע"י ענקיות הטכנולוגיה, ולכן המקום של הסטארט־אפים הנו להשתלב בפלטפורמות שנוצרו על ידי הענקיות. ההשקעות הכספיות האדירות שנעשות מובילות לכך שהלקוחות מצפים להשפעה מהירה וישירה על שורת הרווח".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות