מי צריך דמוקרטיה כשיש משפחה?

השייכות המשפחתית לחמולה או שבט תופסת מקום מרכזי בחיי החברה, הפוליטיקה והכלכלה הפלסטיניים. עדיין לא ברור אם ב־8 לאוקטובר יערכו הבחירות ל־416 מועצות מקומיות בגדה ובעזה, אך לפני ימים אחדים הסתיים הליך הגשת הרשימות. אחרי שהוגשו כל הרשימות התברר דבר מעניין - ב־180 מועצות מקומיות, רובן ככולן בגדה, נרשמה לבחירות רק רשימה אחת. קוראים לזה "תזכיה" - כלומר אם במועצה מכהנים שבעה חברים, ומוגשת רק רשימה אחת הכוללת שבעה שמות, אזי אין צורך בבחירות ואותם מועמדים נבחרים למועצה.

תופעה כזו מתרחשת כאשר המפלגות השונות, או ליתר דיוק החמולות הגדולות באותו יישוב, מגיעות להסכם על הרכב אותה רשימה על פי כוחן ומעמדן של החמולות, ואז אין צורך לערוך בחירות. מי שדאג הפעם ל"תזכיה" ברוב המועצות בגדה הם פעילי פתח, שחששו מכך שייבחרו מקורבי חמאס. 

בחירות ברמאללה. במועצות רבות מתמודדת בבחירות רק רשימה אחת | צילום: עמית שאבי

בכלכלה הפלסטינית הגורם המשפחתי חשוב אפילו יותר - השייכות המשפחתית שולטת בפעילות הכלכלית. הרוב המכריע של המפעלים הפלסטיניים נמצאים בבעלות ובשליטה משפחתית, וראש המשפחה מחלק את העבודה בין בני משפחתו. לפני שנים ביקרתי במשרדו של נביל שעת' בעזה שכיהן כשר הכלכלה. לכל אורך המשרד ראיתי את השם שעת' - המזכירה, הנהג ורבים מהעובדים. ששאלתי על כך עיתונאי פלסטיני, הוא אמר לי שגם בישראל יש תופעות דומות - במוסדות של הרב עובדיה יוסף, למשל. התופעה של העסקת בני משפחה

מוכרת אצלנו גם במקומות כמו נמל אשדוד וחברת החשמל.

עזרה הדדית במקום שירותי רווחה

כ־50% מהנישואים הפלסטיניים הם במסגרת החמולה, וכך גם המגורים. אבי המשפחה בונה בביתו דירות נוספות לבנים, והבנות עוברות לגור אצל בן הזוג. הבן לא יכול למכור את הדירה ולרוב לא יכול להשכיר אותה - הוא כבול למשפחה. הדומיננטיות של השייכות המשפחתית גורמת נזק לכלכלה, כאשר בעסקים שולטים שיקולים זרים שאינם של כדאיות ויעילות.

חשוב לומר שיש לכך גם יתרונות, בעיקר בתחום הרווחה: העזרה ההדדית של בני המשפחה מונעת השקעת מאמצים ותקציבים בשירותי סעד. החלשים בקהילה המשפחתית, הנכים, המובטלים, החד־הוריים, וכמובן בני 70 ויותר זוכים לתמיכה משפחתית ניכרת. אין כמעט צורך בבתי אבות, ואפילו בשכונות העניות ביותר אין תופעה של חסרי בית. הבדידות, שהיא אחת הרעות החולות של החברה המודרנית, כמעט לא קיימת בחברה הפלסטינית. יש לכך גם משמעות כלכלית.