באפריקה נלחמים באלימות המשטרתית בעזרת הסמארטפון

האח הקטן מגיע גם למערב אפריקה

הבעיה הקלאסית עם יחידות משטרה מתחילה בביקורת של אריסטו על אפלטון: מי ישמור על השומרים? מי ימנע מהאנשים עם הנשק להפוך את עצמם משומרי החוק לחונטה? למשטרת בולטימור היתה תקופה שבה היא התגאתה בכך שהיא הכנופיה החזקה בסביבה.

הבעיה הזו קיימת בכל מקום שיש בו משטרה. תוך זמן מסוים, בדרך כלל קצר, מישהו מגלה שאפשר לנצל את הכוח לרעה. מאחר וכמו יחידה צבאית, שוטרים שומרים זה על זה ושומרים על שתיקה, ניקוי של המשטרה משוטרים אלימים או מושחתים הוא בעיה רצינית.

מצלמות הווידיאו בסלולר יצרו מהפכה ביחסי המשטרה והציבור: הן אפשרו לקורבנות המשטרה – כמעט בלי יוצא מן הכלל, אלה החלקים היותר עניים והפחות מחוברים בחברה, בכל חברה - לתעד את הפשעים של המשטרה ולהפוך אותם לפומביים.

אלימות משטרתית היא פשע. כששוטר מכה עצור או מפגין, הוא מבצע עבירת תקיפה. כשהוא מפברק אחר כך טענה כאילו הותקף על ידי העצור, הוא מבצע עבירה של עדות שקר והפללה. כשהוא הורג עצור או מפגין, הוא עושה משהו שנע במרחב שבין הריגה לרצח.

החשיפה של פשעי המשטרה בארה"ב הולידה את תנועת Black Lives Matter, שמזעזעת את המדינה. בישראל המצב שונה, כי מחצית מהניצבים במשטרה אולצו להתפטר או הועמדו לדין, רובם על עבירות מין, ואנחנו שומעים יום יום על שוטרים שמטרידים מינית מתלוננות, ואנחנו לא יוצאים לרחובות.

אבל במערב אפריקה, שמושחתת אפילו ביחס לישראל, דווקא כן. המצלמות הסלולריות מאפשרות לאזרחים להראות את האלימות המשטרתית ואת השחיתות שלה. באפריקה, הפשע הוא בדרך כלל לא על רקע גזעי, אבל מעמד וכוח בהחלט משחקים תפקיד. ואם יש משהו שמפחיד את המשטרה - כל משטרה – זו החשיפה של הפשעים שלה.

בניגריה, החשיפה של פשעים כאלה כה פופולרית, שיש תכנית טלוויזיה שלמה שמוקדשת לסרטונים שחושפים את הבריונות והשחיתות של שוטרים וחיילים. מערכת התביעה והמשפט, כמו פה, הרבה יותר איטית בטיפול בתופעות מאשר הציבור, אבל בשלב מסוים לא תהיה לה ברירה אלא להתעורר. לעתים החיילים עצמם מעלים סרטוני התעללות באזרחים לרשת, כדי להראות לחבריהם שהם גבר-גבר. הבעיה היא שברגע שהסרטון ברשת, כבר אין לך שליטה עליו – וכמה מהם הועמדו לדין. יפה.

אולי זה יעבוד

מצבה של טוויטר, החברה, לא כל כך טוב. השירות דווקא בסדר ופורח כרגיל, אבל הגוף הפיננסי שמאחוריו לא מרגיש כל כך טוב. שורה של בכירים עזבו לאחרונה, בעלי המניות לא מרוצים, ואחת מהם אפילו הגישה לאחרונה תביעה נגד החברה בשל תחזיות צמיחת המשתמשים שלה, שלדבריה היו אופטימיות מדי.

תחת הענן הזה, ביצעה אתמול טוויטר את מה שמדברים עליו כבר די הרבה זמן: מעתה, כאשר מצרפים קישורים או קבצים לציוץ, הם לא יתפסו לך תווים. כזכור, מספר התווים בטוויטר הוא 140 והכנסת קבצים או קישורים לקחה חלק ניכר מהם. תפדלו, אומרת טוויטר, תחגגו על עוד כמה תווים.

האם זה יביא משתמשים שלא הגיעו עד כה? ספק גדול. האם יש מישהו שדווקא ההגבלה הזו גרמה לו שלא להשתמש בטוויטר? ספק גדול. האם זה יעצבן משתמשים ותיקים, שחושדים שכל שינוי יוביל להשטחה נוסח פייסבוק? יכול מאוד להיות. האם הם ייללו על זה? אין ספק.

לטוויטר יש שתי בעיות עיקריות: למשוך משתמשים חדשים ולגרום להם להבין את הקסם של השירות, והבעיה הבלתי פוסקת של הטרדת משתמשים (בעיקר משתמשות) על ידי גזענים ומיזוגנים. הצעד הזה לא פתר כלום, וכל הטררם שקדם לו רק מעלה תהיה: האם זה הרעיון הגדול שהנהלת טוויטר הצליחה להגיע אליו אחרי שנה משברית? זה הכל?

האם יוטיוב איימה על בלוגרית?

ביום חמישי האחרון, ערכה יוטיוב יום ראיונות עם ז'אן קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית ולשעבר ראש ממשלת לוקסמבורג, וכנראה שמישהו בהנהלה רצה שהכלי ילך טוב ושום דבר לא יעיב על האירועים. כי, כפי שדיווחה הבלוגרית הצרפתית לטיטיה בירבה, לפני הראיונות נאמר לה על ידי עובד יוטיוב לא "לנכר" את הנציבות או את יוטיוב – "אלא אם אין לך תוכניות להמשיך הרבה ביוטיוב". כהוכחה, הביאה בירבה קטע וידאו שבו אומר לה אדם בחולצת יוטיוב את הדברים.

בירבה לא נרתעה: כשהגיע תורה היא שאלה את יונקר אם, אחרי שנים ארוכות כראש הממשלה של מקלט המס לוקסמבורג, הקמפיין שלו נגד העלמת מס מצד תאגידים לא מזכיר קצת את הרעיון של למנות שודד בנקים למפקד המשטרה. יונקר, לזכותו, לא מצמץ: שודדים, הוא אמר, הם לעתים קרובות השוטרים הטובים ביותר.

בסביבתו של יונקר הגיבו ברוגז על הרעיון שצריך להגן עליו. הם אמרו שהוא בתפקידים האלה כבר 25 שנה ויודע לשמור על עצמו. מישהו צריך להגיד את זה להנהלת יוטיוב.

קצרצרים

1. האח הקטן ממשיך להכות: שוטרים בקונטיקט עצרו באופן לא חוקי מפגין, שמחה על כך שהם העמידו מחסום לבדיקת שכרות והציב שלט שבו הזהיר שיש שוטרים באזור, ושעל הנהגים להישאר רגועים ולשמור על זכות השתיקה. הוא הותקף ונעצר תוך זמן קצר, אבל צילם את השוטר שתקף אותו. השוטר טען שאסור לו לצלם אותו – שקר גס – והחרים את המצלמה. הוא שם את המצלמה ברכבו, לא יודע שהיא עדיין מקליטה, וזו תפסה את השוטרים קושרים קשר נגד המפגין בניסיון להפליל אותו במשהו. המפגין הציג את ההקלטה כראיה בתביעה שהגיש נגד המשטרה אחר כך. נהדר.

 

2. סטים, שהיא כיום אחת מפלטפורמות הפצת המשחקים החשובה בעולם, חסמה את חברת Digital Homicide משימוש בה, לא בגלל השם המפגר אלא משום שהחברה נקטה בטריק משפטי מרענן: כשמשתמשים כתבו ביקורות קטלניות על המשחקים שלה, היא תבעה אותם. עד כה תבעה החברה 100 משתמשים, והיא דורשת מהם 18 מיליון דולר בסך הכל בגלל הבעת דעתם על המשחקים המחורבנים שלה. לסטים נמאס לשמש פלטפורמה להתעללות במשתמשים, אז היא חסמה את החברה. כך צריך.

3. ואחרי שאפל חיסלה את שקע האוזניות באייפון החדש, מסתבר שהאוזניות שהיא מציעה למשתמשים - אלה שמגיעות עם המכשיר, לא האלה שצריך לרכוש ב-160 דולר - פגומות משהו. משתמשים רבים מתלוננים שכמה דקות אחרי שהם מחברים את האוזניות, הם לא יכולים יותר להשפיע על עוצמת הקול, להפעיל את סירי או לענות על שיחות. מאפל נמסר שמדובר בסך הכל בתקלת תוכנה במוצר הדגל שלה ושהיא תתוקן בעדכון עתידי.

 

5. עוד יום, עוד צרה לגוגל עם רשויות המס – הפעם באינדונזיה. הממשלה המקומית הודיעה לגוגל שהיא פתחה בחקירה פלילית נגדה בשל אי תשלום מסים, ספציפית תשלום של 0.1%, בחמש השנים האחרונות. על פי החישובים של הממשלה, גוגל חייבת לה רק על 2015 משהו כמו 400 מיליון דולר. איך אמר את זה פעם אריק שמידט, כששאלו אותו שאלות קשות על מנהגה של גוגל שלא לשלם מס בבריטניה? אנחנו חברה קפיטליסטית ואנחנו לא מתנצלים על כך.