אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פורמולה לילד ב־6 מיליון שקל צילום: אלעד גרשגורן

פורמולה לילד ב־6 מיליון שקל

בר ברוך למד לנהוג בגיל 5, בגיל 9 הוא ניצח את אבא שלו על המסלול, ולפני שבוע, בגיל 20, זכה במקום הראשון באחד ממירוצי הגראן טוריסמו החשובים בעולם. מיליון וחצי היורו שהושקעו בו עד היום הם רק ההתחלה, בדרך להפיכתו לנהג המירוצים הישראלי הראשון בפורמולה 1

22.09.2016, 09:12 | אוריאל דסקל
הגיהינום הירוק”, כך מכונה מסלול המירוצים נוּרבּוּרגרִינג, אחד המאתגרים בעולם. 16 פניות מטורפות ופיתולים משוגעים לאורך חמישה ק"מ של אספלט טובל ביער, שמשמשים זירה לאירועים מהליגה הראשונה של הספורט המוטורי — מתחרויות פורמולה 1 עד אליפות העולם לאופנועי סופרבייק. נורבורגרינג נחשב קטלני גם לנהגי מירוץ מנוסים: במשך השנים הוא גבה את חייהם של נהגים רבים, ובכל שנה עולה מספר הנהרגים עליו. בשבת האחרונה התייצב על קו הזינוק שלו בר ברוך, חייל בן 20 מכרמיאל, שלא נהג על המסלול הזה מעולם.

ברוך, נהג מירוצים שמתאמן במסגרת תוכנית טיפוח הכישרונות של למבורגיני, רשם בחודשים האחרונים שורת הצלחות: הוא הגיע לפודיום בחמישה מעשרת המירוצים האחרונים שלו, בשלושה מהם למקום הראשון. בלמבורגיני הבחינו במומנטום, והציעו לו לייצג את המותג בסבב אליפות אירופה "סופר טרופאו" למכוניות GT3. הסבב הוא בעצם תחרות בין היצרנים של רכבי ה־GT (גראן טוריסמו, רכבי יוקרה ספורטיביים): לתחרויות הללו מגיעים אספני מכוניות, נהגי מירוץ חובבים, ואנשים שיש להם כמה מיליונים לזרוק על מכונית ורוצים לראות לאיזו מכונית חדשה יש הביצועים הטובים ביותר.

בר ברוך (מלפנים) עם אביו, גיל. "יש לחץ, אבל עד היום לא התפוצצנו אחד על השני. יש בינינו קשר מאוד חזק", צילום: אלעד גרשגורן בר ברוך (מלפנים) עם אביו, גיל. "יש לחץ, אבל עד היום לא התפוצצנו אחד על השני. יש בינינו קשר מאוד חזק" | צילום: אלעד גרשגורן בר ברוך (מלפנים) עם אביו, גיל. "יש לחץ, אבל עד היום לא התפוצצנו אחד על השני. יש בינינו קשר מאוד חזק", צילום: אלעד גרשגורן

למי שמצליח כאן יש סיכוי מצוין לקבל חוזה נוצץ — בתנאי, כמובן, שיתעלה מעל הקולגות שלו, שרעבים להצלחה בדיוק כמוהו. וזה בדיוק מה שעשה ברוך, שהגיע במקום הראשון בקטגוריית Pro-Am ובמקום הרביעי הכללי, עם זמן ההקפה השני בטיבו בחלק השני של המירוץ. "זה הישג אדיר מבחינתי", הוא אומר, "בייחוד כיוון שזו הפעם הראשונה שאני מתחרה בליגה, ופעם ראשונה בכלל על הנורבורגרינג, ללא שום אימונים מקדימים על המסלול".

"הישג אדיר" הוא לא סתם סופרלטיב, אלא תיאור ראוי. הנהיגה של ברוך הרשימה מאוד את יו"ר הספורט המוטורי של למבורגיני, ג'ורג'יו סנה, שבירך את בר על ההישגים, ובקרוב, על פי הערכות בענף, עשוי להציע לו חוזה נדיב. אפשר להניח בביטחון שברוך יתפוס את ההזדמנות הזו בשתי ידיים, כמו שתפס כל הזדמנות עד היום, בדרך ליעד העל של הקריירה המטאורית שלו: להיהפך לנהג הפורמולה 1 הישראלי הראשון.

350 קמ"ש, 5 ג'י, 62 מעלות

מבפנים, מכוניות מירוץ לא דומות בשום צורה למכוניות רגילות: הן חייבות להיות קלות בהרבה, ולכן אין בהן מושבים מפנקים, הגה כוח, מערכת רדיו וסאונד או מערכות מיזוג. למעשה, אפילו אי אפשר לפתוח את החלונות. "הטמפרטורה בפנים מגיעה ל־62 מעלות", אומר ברוך. "בגלל זה צריך כושר: אתה מכוסה בחליפות מגן נגד אש, יש עליך המון שכבות, אתה עם קסדה ועובדים עליך כוחות ג'י אדירים: 3–4 ג'י בנסיעה, 5 ג'י בבלימה. אתה צריך ידיים שריריות, כי אין הגה כוח, וצריך שרירי בטן וחזה, והכי משמעותי צוואר חזק: חגורות הבטיחות מחזיקות אותך חזק, ורק הצוואר זז בעצם, אז צריך לעשות המון אימוני צוואר".

בר ברוך עם אביו גיל ומכונאי הקבוצה בסבב Formula 4 באיטליה, צילום: cunaphoto.it בר ברוך עם אביו גיל ומכונאי הקבוצה בסבב Formula 4 באיטליה | צילום: cunaphoto.it בר ברוך עם אביו גיל ומכונאי הקבוצה בסבב Formula 4 באיטליה, צילום: cunaphoto.it

אבל האיבר שעובד הכי הרבה זה המוח — והמוח, כשהגוף על 640 כוח סוס ב־350 קמ"ש, צריך להיות חד, ערני אבל גם רגוע ומחושב. ברוך צריך לזכור את המסלול כדי לתכנן את הסיבובים עוד לפני שהוא רואה אותם. הוא צריך להכיר את הרוכבים שלצדו, את ההעדפות שלהם, את הנהיגה שלהם. "זה מצב פסיכולוגי קיצוני", הוא אומר. "אתה במהירות אדירה, פועלים עליך כוחות אדירים, חם לך בטירוף אבל אתה צריך להיות מרוכז בנסיעה, בסיבובים, בבלימה, ביריבים. כואב לך הראש, והצוואר, והחלק האחורי של הראש".

איך אתה מכין את עצמך מנטלית?

"המאמן שלי, גיא רגב, עוזר לי בתרגילי ריכוז, במדיטציות, בפעולה תחת לחץ - למשל באימונים מתחת למים, בלי אוויר. ותמיד יש את הפחד מתאונות. פסיכולוגית, זה הדבר שהכי קשה לחזור ממנו. כל נהג עובר הרבה תאונות, ופיזית אתה בדרך כלל בטוח: לרכב יש כלוב התהפכות מצוין ושלדה עוצמתית עשויה סיבי פחמן, זה לא שהוא מתקפל והופך למלכודת מוות. אמנם ההדף שאתה חוטף חזק, אבל הכושר נועד גם כדי לספוג אותו. מה שהכי קשה בתאונה זה המוח, שחוטף את הזעזוע הכי קשה. גם אם לא זעזוע פיזי, התאונה נמצאת שם, בראש שלך, בכל סיבוב ובכל עקיפה. אתה צריך לחזור להתרכז בכביש, אסור לך לחשוב על זה, כי אז אתה לא תצליח.

"קרה לי פעם שהרכב מולי שפך מנוע והשאיר אחריו כתם שמן ענקי, שלא היה לי סיכוי לברוח ממנו. החלקתי, נכנסתי בקיר, לא יכולתי להמשיך".

בנקודה הזו מצטרף לשיחה גיל ברוך, אביו של בר. "תבין עד כמה המוח שלו חזק, עד כמה הוא מיוחד. באותו יום, נהג ברזילאי עבר את אותו סוג תאונה: הוא הוביל במירוץ, החליק על כתם שמן והרכב שלו נהרס לחלוטין. הוא יצא מהרכב, הסתכל עליו — ועזב את המירוצים. פשוט ירד מהקטע, לא מתחרה יותר".

לאנס סטרול בן ה־11. בנו של המיליארדר, כיום בן 17, כבר נמצא בדרך לפורמולה 1, צילום: אי פי איי לאנס סטרול בן ה־11. בנו של המיליארדר, כיום בן 17, כבר נמצא בדרך לפורמולה 1 | צילום: אי פי איי לאנס סטרול בן ה־11. בנו של המיליארדר, כיום בן 17, כבר נמצא בדרך לפורמולה 1, צילום: אי פי איי

והנה עוד משהו שבר צריך לא לחשוב עליו בזמן הנהיגה: אבא שלו, שהשקיע בו עד כה יותר מ־5 מיליון שקל, כדי שיהיה נהג מירוצים מקצועי. ההשקעה הזו עדיין לא החזירה את עצמה. אבל היא בדרך לשם.

"הכישרון שלו באמת מיוחד"

ברוך הוא אחד מ־14 נהגים צעירים של קבוצת המירוצים של למבורגיני ולובש חולצה שאפשר לקבל רק מהחברה האיטלקית. זה החלום הרטוב של מאות אלפי נהגי מירוצים בעולם, אבל ברוך לא מסתפק בזה. "למבורגיני לא לקחו אותו בגלל העיניים היפות שלו", אומר האב הגאה. "הם מסתכלים על השורה התחתונה. הם מוכרים מכוניות בזכות ניצחונות במירוצים הללו. בר מתחרה נגד פרארי, נגד פורשה, נגד מזראטי, נגד כל רכבי היוקרה. למבורגיני חייבת לרשום ניצחונות במירוצים האלה כדי לבלוט. כל יצרן מחפש את הנהגים הכי טובים שיביאו את הניצחונות הללו".

ומבחינת בר, זו רק ההתחלה כנהג מקצועי, המטרה היא להגיע לפורמולה 1. מי שיעשה זאת ב־2017, על פי הערכות, הוא יריבו בתחרויות לאנס סטרול, קנדי בן 17. זה עלה לסטרול הרבה כסף: תקציב האימונים השנתי שלו הוא מיליון יורו. "הילד הזה ישן ואכל בתוך האוטו", מסביר גיל, "היה לו את התקציב הכי גדול בסבב שלנו, בפער גדול". זה לא מפתיע: לורנס, אביו של סטרול, הוא מיליארדר ממונטריאול שעשה את הונו (2.4 מיליארד דולר) בעסקי האופנה; בין היתר, הוא האיש שמאחורי הצלחת המותג טומי הילפיגר. נוסף על כך, הוא חובב מושבע של מכוניות מירוץ ואספן של דגמי פרארי קלאסיים. "והוא יהודי", מגלה גיל. "הוא אפילו נתן לנו חנוכייה במתנה".

גיל ברוך אינו מיליארדר, אבל כמו לורנס סטרול הוא יודע שכדי להיות נהג מירוצים צריך הרבה כסף, בייחוד כשמדובר בפורמולה 1, וכמו סטרול הוא השקיע הרבה מרווחי החברה שלו, YBN שיווק מכונות, כדי להביא את בנו למקום שבו הוא נמצא כיום. זה, אגב, לא המכנה המשותף היחיד שיש לו עם סטרול: גם לו יש אוסף מכוניות.

בר על הפודיום בנורבורגרינג. "זה הישג אדיר, בייחוד מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני מתחרה בליגה, והפעם הראשונה שלי על המסלול הזה" בר על הפודיום בנורבורגרינג. "זה הישג אדיר, בייחוד מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני מתחרה בליגה, והפעם הראשונה שלי על המסלול הזה" בר על הפודיום בנורבורגרינג. "זה הישג אדיר, בייחוד מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני מתחרה בליגה, והפעם הראשונה שלי על המסלול הזה"

בר גדל בין דגמי מכוניות צעצוע, ומגיל 5 נוסע עם אביו במסלולי קארטינג. קארט זה בעצם מכונית מירוץ קטנה; כמעט כל נהג פורמולה 1 התחיל את הקריירה שלו בגילאי 3–5 כשהוא רוכב על קארט כזו. "בר התחבר לתשוקה הזו שלי מגיל צעיר", אומר גיל. "בגיל 9 הוא ניצח אותי בפעם הראשונה על המסלול, ומאז אני לא מצליח לנצח אותו. קלטתי שלקטן הזה יש כישרון. ראיתי שהוא נהג ממש מהיר ביחס לחובבנים מבוגרים. הבנתי שהוא מיוחד. על הרכב שלי הוא נהג עוד לפני שהגיע לגובה של ההגה — כשאני לידו, ולא על כבישים כמובן — ומאז הוא מתאמן. אימונים זה הכי חשוב. אבל הכישרון של בר באמת מיוחד".

אבא בונה קבוצה

בר המשיך להצטיין בקארטינג, וב־2011, כשהיה בן 14, נסע עם ישראלים אחרים מטעם התאחדות הקארטינג של ישראל לתחרות בחו"ל. שם קלטו אותו ציידי כישרונות מהאקדמיה של BMW — אקדמיית נהגי מירוצים שגידלה, בין השאר, כוכבי פורמולה 1 כמו ניקו רוזנברג וסבסטיאן פטל. "היתה שם זרימה טובה, בר נשאר בעסק והאחרים לא", מסביר גיל.

בשלב הזה הבינה משפחת ברוך שהקטן שעקף את אבא בקארטינג יכול להיות השקעה משתלמת. "החלטתי שבר יתחרה בתחרויות מקצועיות, ונרשמנו ל־FIA, הפדרציה העולמית לספורט מוטורי, על פורמולה 4". פורמולה 4 היא קטגוריה לצעירים שהושקה ב־2013: הרכבים בנויים כרכבי פורמולה 3, שבעצמם דומים לפורמולה 1 (אין פורמולה 2), אבל שונים באווירודינמיקה שלהם, ובעיקר שריריים פחות: הגבלות על נפחי המנוע עוצרות את מנועי פורמולה 4 ב־160 כ"ס, בעוד פורמולה 3 נעה סביב 200 כ"ס ופורמולה 1 מגרדת את ה־800 כ"ס. "המירוצים הללו פופולריים", אומר גיל: "שתבין, הבן של מיכאל שומאכר מתחרה בהם כיום".

מדובר בסיפור יקר מאוד: "להירשם עולה 100 אלף יורו, ואת הרכב קניתי ב־85 אלף יורו", מפרט גיל, "אבל הדבר היקר ביותר הוא הצוות והציוד. לקחנו צוות מכונאים איטלקי בשם טורינו טים עם מוסך באיטליה, שני מהנדסים ישראלים, מאמן כושר, תזונאים, משאית למכונית, צמיגים, וכל הכלים שצריך כדי לנהוג בפורמולה 1. זה כבר הרבה כסף".

עם הקבוצה הזו, שנקראת Israel F1 ונבנתה סביבו כנהג יחיד, התחיל בר להתחרות: שמונה תחרויות בשנה, ובכל אחת שלושה מירוצים בסוף שבוע. אבל מהר מאוד הוא הרגיש שהרכב "לא יושב טוב על הכביש", וראה כיצד נהגים אחרים עוקפים אותו כשהם נוסעים לצדו בקו ישר. "משהו לא הסתדר", הוא מספר.

גיל, מצדו, העמיד את הצוות האיטלקי מאחורי המשאית, כדי שאיש לא יראה, "ונתתי להם בראש", הוא מספר. "מה אגיד לך, זה לא היה זה. למתחרים שלנו יש שנים של ניסיון על הכביש, וצריך להיות סופר מקצוען בשביל להתמודד עם זה.

"שוחחתי עם מנהל בקבוצת VSR האיטלקית שהתחרתה נגדנו, והוא אמר שאם היה מקבל את הרכב של בר ומשפר אותו, בר היה מסיים על הפודיום בכל מירוץ. בסוף פניתי אליו, נתתי לו את המכונית, השקעתי בקבוצה הזו ובר התחיל להתחרות הרבה יותר טוב, לעשות פודיומים. וב־2015 למבורגיני זיהו את הכישרון שלו". במסגרת "תוכנית פיתוח הנהגים של למבורגיני" בר מתחרה במירוצי GT, על מכונית מסוג למבורגיני הוראקאן GT3 עם 610 כ"ס. זו אינה מכונית פורמולה 1, אבל הביצועים טובים לא פחות. "הזיהוי עם למבורגיני מעצים את השם שלו", אומר גיל. "בר עדיין על המסלול לפורמולה 1".

אין כסף למסלול? יש סימולטור

בישראל אין תרבות מוטורית, ואין מסלולים להתאמן עליהם. "זה יקר מאוד, ולא עשיתי הרבה שעות על המסלול כמו היריבים שלי", מודה בר. "פעמים רבות הגעתי למירוצים בלי להתאמן על המסלול. אני עוקף את זה עם אימונים אחרים: אני לומד את המסלול ואת ההתנהגות של הרכב. עושה סימולטורים בבית ובמסלולי אימונים. הסימולטורים החדשים הם כמו פלייסטיישן, רק ברמה גבוהה בהרבה". האימונים כוללים בעיקר חזרות על המסלול: למידה אינטנסיבית של כל פנייה כדי לדעת איך להזיז את ההגה לפניה ובאיזה תזמון. "צריך ללמוד מתי להאיץ, מתי לבלום, איך לשלוט ברכב. זה הרבה תכנון קדימה".

התיאור החסכני הזה אופייני לענף. נהגי מירוץ לא נוהגים לשתף את התחושות בנסיעה; רבים מהם אומרים שאחרים לא יבינו זאת. מושג ברור אפשר לקבל מראיון שנתן לאחרונה ואלטֶרי בּוֹטאס, נהג פורמולה 1 פיני, לאתר של שדרן הפורמולה 1 ג'יימס אלן (JamesAllenOnF1.com). "העבודה היא תמיד הרבה מעבר למה שאתה עושה עם ההגה", הסביר בוטאס. "אתה שולט ברכב דרך ההגה, אבל גם דרך הפדלים, כי לפעמים אתה מגיע לסיבוב וההגה מרגיש כמו ברזל שאי אפשר להזיז. צריך להתאמן על הבלימה בסיבוב, צריך להרגיש שאתה מביא את המכונית למקסימום ההכרחי ולהיות סופר מדויק כשאתה בולם, כדי שהגלגלים לא יינעלו. ובדיוק אז יש עליך לחץ פיזי ומנטלי אדיר".

הקושי העצום, עושה רושם, הוא בדיוק מה שמדליק את בר. "אני מרגיש חלק מהרכב, ועושה את מה שאני עושה מתוך תשוקה עמוקה", הוא מצהיר. "אני לא רואה את זה כענף ספורט שצריך להתחרות בו, אלא כדרך חיים. הרבה נהגים לא אוהבים או מבינים במכוניות כמוני, לא מתעניינים אם עוברת לידם איזו אאודי ספורטיבית. אני אתן לך נתונים ופרטים. מגיל שנתיים אני מזהה מכוניות. אבא שלי היה שם דגמים של מכוניות על הספה ואני הייתי צריך לזהות אותם".

מאיפה מחזירים את הכסף

נהגי פורמולה 1 הבכירים יכולים להרוויח עשרות מיליונים בשנה מחסויות, מכספי זכייה ומשכר מהקבוצה. מיכאל שומאכר, הנהג העשיר בכל הזמנים, הרוויח בקריירה שלו 780 מיליון דולר. הנהג הפעיל הכי מצליח הוא לואיס המילטון, שהרוויח כבר כ־280 מיליון דולר. סכומים מטורפים שכאלה יכסו היטב גם את ההון שהושקע עד היום בקריירה של בר — קודם כל בגלל הדחף ההורי לטפח, כמובן, אבל גם מתוך שאיפה בלתי מתנצלת לתשואה. ב־11 השנים האחרונות הוציא גיל על הקריירה של בנו 1.5 מיליון יורו, והוא רוצה לראות את הכסף הזה חוזר עם רווח.

זה לא לחץ בלתי אפשרי על בר? יש הורים שמשלמים 3,000 שקל בשנה לחוג כדורגל וצועקים על המאמנים כשהילד לא נהפך לרונלדו.

"יש לחץ, אבל עד היום לא התפוצצנו אחד על השני. יש בינינו קשר מאוד חזק. ואגיד לך עוד משהו: אני לא מתערב. מבחינה מקצועית אין לי מה לתרום, בטח מרגע שהתחברנו ל־VSR. יש סביבו אנשי מקצוע, והם יודעים טוב ממני מה לעשות".

אתה תראה החזר על ההשקעה?

"אי אפשר לדעת. יש הרבה דוגמאות של נהגים שברגע שנגמר להם הכסף, נגמר הסיפור שלהם".

כיוון מיידי אחד להחזר השקעה הוא קבוצת המירוצים: "יש לי קבוצה שבניתי כדי לקדם את בר, אבל בר כבר לא נהג שלה", מסביר גיל. "יש לה רכב F4 פנוי, יש צוות מנוסה ומיומן שהוכיח את עצמו בנורבורגרינג. כעת מחכים לנהג שירכוש את הזכות להתחרות עם המכונית ולקבל את השירותים הנלווים. חשוב לי שידעו שיש קבוצת מירוצים ישראלית, כחול־לבן, שמחפשת נהג ישראלי. אני יכול להביא נהג אירופי שישלם לי 200 אלף יורו לשנה, ויש אפילו רשימת המתנה ארוכה, אבל אני מעדיף ישראלי. אני רוצה שהתרבות המוטורית קצת תתפשט כאן. שתבין, כשפגשנו את מירי רגב, שרת הספורט, היא אמרה לי 'מבחינתי ספורט מוטורי זה שני גברים שעושים חארקות על הכביש'. עד כדי כך לא מבינים פה את הענף".

דרך נוספת להחזיר את ההשקעה היא להביא את בר לפורמולה 1. המפתח הוא למצוא ספונסרים שירצו לקשר את עצמם להישגים של בר במסלול המירוצים, ולחיבור שלו עם למבורגיני. ספונסר כזה, שמשלם כמה עשרות מיליונים כחסות, יכול להכניס כל נהג למסלולים. אבל הנהגים המוכשרים באמת מקבלים חוזה מאחת הקבוצות הגדולות.

"מבחינתי, פורמולה 1 זה עניין אפשרי", אומר בר. גיל מגלה את התוכנית: "המטרה היא להגיע הכי קרוב לפורמולה 1: להתפקס על שניים־שלושה מירוצים בליגות שמתחת לפורמולה 1 ולהגיע אליהם הכי מוכנים שיש. להכיר כל סדק במסלול. להגיע כאנונימי, ולהצליח להגיע לפודיום כדי לבלוט, שיגידו 'וואו'. כדי להגיע לזה צריך 1.5 מיליון יורו. זה מה שהשקעתי כבר עד עכשיו, וכדי להתאמן על המסלולים האלה אני צריך להביא משקיע, שותף".

אם יציעו לקנות את בר תמורת, נגיד, 5 מיליון שקל?

"נסרב. זה כמו השקעה ביחידת דיור: קניתי את השטח בהרבה כסף, השקעתי חלק די גדול מההון שלי, ועכשיו מתחילים לבנות עליו דירה ויש כבר קירות וגג והכל. הוא יהיה שווה הרבה יותר בעתיד".

כדי למצוא שותף צריך להיות שם — להסתובב בין הנהגים, להכיר את ראשי הקבוצות.

"אנחנו שם בסופי השבוע, עם מנהלים ובעלי קבוצות של פורמולה 1. ארוחות צהריים, ערב. מכירים נהגים כמו פרננדו אלונסו, סבסטיאן פטל. נפגשנו עם ניקי לאודה, הגרמני האגדי, הוא אפילו נתן לנו טיפים. גם הוא הגיע לפורמולה 1 משומקום, בן של בנקאי שקנה את דרכו לתוך קבוצה ונהפך לאחד הטובים בעולם".

לאודה הותיר על בר רושם כביר. "כשיצאתי מהפיט הוא הסתכל עליי והרים אגודל, כאילו הוא מאשר אותי", אומר בר. "הוא לא עשה את זה לכל אחד. זה נתן לי המון כוח והשראה. לאודה זיהה אותי, אמר לי בהצלחה!".

"זה בגלל שהוא הבין מאיפה אנחנו באים", מסביר גיל. "הרוב שם לא יודעים שבישראל יש בכלל מישהו שנוהג במכונית מירוץ. הם מאמינים שאנחנו עוד מתחרים על גמלים. לאודה הבין מאיפה באנו, את המסע שלנו. זה מראה כמה רחוק הגענו, וכמה רחוק עוד נוכל להגיע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



27 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

26.
תושבי דרום תל אביב צריכים להגיש תביעות נגד
תושבי דרום תל אביב צריכים להגיש תביעות נגד המדינה ונגד העיריה, על פגיעה אנושה באיכות חייהם ובערך הרכוש שלהם. המסתננים הוכנסו לכאן בניגוד לחוק - אפילו דרכונים אין להם - והעירייה ממשיכה לפעול להשתקעותם ועוזרת להם בכספי מסים ששילמו האזרחים החוקיים ! יש כאן תיק מצוין ! עיריית תל אביב ומדינת ישראל חייבות לשלם וביוקר על המחדל והפשע המגעיל הזה.
Leaf  |  25.09.16
23.
האיחוד האירופאי צודק. חמאס אינו ארגון טרור אלא
האיחוד האירופאי צודק. חמאס אינו ארגון טרור אלא ארגון מוסלמי אמיתי. אלו הם המוסלמים, מה לעשות. בנוסף יש לציין שממשלת ישראל היא היא שהקימה את החמאס. כן. ממשלת ישראל הקימה את החמאס בשנות השמונים, כשהאמינה שהוא ארגון צדקה. זה שממשלת ישראל היא ממשלה מטומטמת ונכשלת בהתמודדות עימו, ולא מוכנה למה שמלמדים חכמי הדת היהודית ובכלל, על תכסיסי המוסלמים להסוואת הג'יהאד, "התקייה" ושלושת שלבי הג'יהאד, זה לא אשמת החמאס. חמאס הוא פשוט מה שהוא. זהו האיסלם. ממשלת ישראל לדורותיה נכשלה בקריאת המפה ובהתמודדות עימו וזה לא אשמת החמאס.
Leaf  |  25.09.16
לכל התגובות