אלוף העולם ב־LoL: "גיימינג מקצועי זה יותר משוגע מהאולימפיאדה"

לאנריקה סדנייו מרטינז בן ה־24 יש מיליוני מעריצים שעוקבים אחריו. הוא אלוף העולם הראשון בתחומו, אלוף אירופה שלוש פעמים ומייסד ומאמן אחת מקבוצות הספורט הטובות ביבשת. כשביקר בישראל לפני כחודש יותר מאלף איש נעמדו על הרגליים ושאגו לו בהערצה. אבל הרוב המוחלט של המעריצים לא יודעים איך קוראים לו ולא יזהו אותו ברחוב. עבורם מרטינז הוא xPeke, אחד השחקנים הטובים בעולם במשחק הרשת League of Legends (או בקיצור LoL) ומהשמות המזוהים ביותר עם תופעת ה־eSports, ספורט דיגיטלי בעברית.

ספורט דיגיטלי הוא הכינוי שהודבק לתופעה שבמסגרתה שחקנים של משחקי רשת מתאגדים בקבוצות ובליגות מסודרות, ומנהלים קרבות וטורנירים שמועברים בשידור חי. בשנים האחרונות הפך הענף לתעשיית ענק שלהערכת חברת המחקר Newzoo מגלגלת 460 מיליון דולר בשנה, מחלקת פרסים כספיים לזוכים ומקבלת חסויות מסחריות מחברות ענק כסמסונג ורד בול. המשחקים מועברים בשידור חי דרך האינטרנט באתרים כמו טוויץ', אך גם בטלוויזיה בערוצים כ־ESPN והטלוויזיה הקוריאנית.

שני המשחקים הפופולריים ביותר בענף הם LoL ו־DOTA II, משחקי אסטרטגיה חינמים, מהירים וקצביים שבמסגרתם קבוצות של חמישה שחקנים מתחרות על השליטה בשדה הקרב. מדי חודש משחקים ב־LoL 60 מיליון איש, חלק מ־148 מיליון האיש שלהערכת Newzoo משחקים באופן תחרותי מדי חודש וצופים במשחקי ספורט דיגיטלי באותה אדיקות שמאות מיליוני אנשים עוקבים אחרי ספורט אמיתי.

מימין: מרטינז (xPeke) וקהילת League of Legends. "אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני מוקף במעריצים" | צילום: אוראל כהן

"קשה להתרגל לזה, אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני מוקף במעריצים וזה פשוט משוגע לגמרי", אומר מרטינז. "אני בסך הכל גיימר שאוהב לשחק במשחקים אבל ספורט דיגיטלי זה החיים שלי. זה כל מה שאני יודע לעשות".

"לא כל אחד מסוגל לשחק כל כך הרבה וליהנות מזה"

מרטינז, יליד ותושב מוריקה בספרד, החל לשחק להנאתו ב־LoL לפני שש שנים בחופשת הקיץ אחרי סיום הלימודים בגיל 18, אך תוך מספר חודשים גילה שהולך לו לא רע ונשאב לתוך המשחק. LoL היה אז כבר שנתיים בשוק, אך רק החל לצבור תאוצה לקראת הפיכתו למפלצת הספורט הדיגיטלי שהוא מהווה כיום. "מה שמשך אותי הייתה העובדה שבכל פעם ששיחקתי במשחק השתפרתי יותר", מסביר מרטינז. "מצאתי את עצמי משחק מדי יום 10 משחקים ויותר ומגיע ל־15 שעות משחק".

בתוך זמן קצר זינק מרטינז לצמרת השחקנים, הצטרף ב־2011 לקבוצת Fnatic שהוקמה ב־2004, והוביל אותה לזכייה באליפות העולם הראשונה במשחק. עד היום נחשב xPeke לשחקן המפורסם ביותר בתולדות המשחק ולאחד הסלבז הראשונים בתחום הספורט החדש, אף שכלל הפרסים שבהם זכה מסתכם ב־160 אלף דולר בלבד. לשם השוואה, שחקן LoL העשיר ביותר בעולם, פיטר דגר האמריקאי, גרף עד כה 2.6 מיליון דולר מפרסים.

"התחום השתנה לחלוטין מאז שהתחלתי לשחק", אומר מרטינז. "אז לא היו אתרים כמו טוויץ' ששידרו משחקים בזמן אמת. אם רצית לצפות במשחק, היית צריך להגיע פיזית למשחקי הרשת. אנשים לא יכלו לצפות במשחקים ובטורנירים מהבית".

איך ההרגשה להתפרנס ממשחקי מחשב?

"בשבילי המשחק הזה הוא כמו אולימפיאדה, רק הרבה יותר משוגע כי אין ממש חוקים כמו באולימפיאדה. כשהתחלתי לשחק הייתי קם בבוקר ומשחק עד הלילה ולא מרגיש בכלל את היום עובר. ככל ששיחקתי רציתי לשחק יותר ויותר. החברים שלי לא היו בסביבה וכל מה שעשיתי היה לשחק. זה לא הרגיש כמו מקצוע בהתחלה. היום זה כבר שונה".

אתה עדיין רואה את עצמך כגיימר? אתה משחק לפעמים רק בשביל הכיף?

"לא, אין לי זמן. הרגתי את התחביב שלי. אבל אני עדיין נהנה ממה שאני עושה".

מה אתה ממליץ לילד או ילדה שרוצים להיות גיימרים מקצועיים?

"ילדים חולמים על זה, אבל הם חייבים קודם כל להתנסות ולבחון את עצמם, ולראות אם הם בכלל מסוגלים לשמור על רמה אחידה ולהתמיד במשחק. לא כל אחד מסוגל לשחק כל יום שעות רבות ועדיין ליהנות מזה. אני לא ממליץ לאף אחד לפרוש מעיסוקיו כדי להיות שחקן מקצועי עד שהוא בטוח שהוא יכול להיות כזה".

תלונות על שימוש בסמים משפרי ביצועים

מרטינז אמנם רק בן 24 אך מודע לכך שאחרי שש שנות משחק מקצועני זמנו קצוב. גיימינג הוא משחק של צעירים, השחקן המקצועני המבוגר ביותר בעולם הוא בן 29 בלבד. השחקן המדורג רביעי בעולם, סומאיל חסן מפקיסטן, הוא בן 17 וכבר גרף לכיסו כ־2.2 מיליון דולר מפרסים אחרי שהחל לשחק בגיל 13 ומכר את אופניו כדי שיוכל לקנות מחשב.

League of Legends

"התחום שלנו נשלט בידי רפלקסים וריכוז", אומר מרטינז. "אני מאמין שבעוד חמש שנים כבר לא יהיו לי הרפלקסים שיש לי עכשיו ואאבד את השליטה שלי. אבל גם אז עדיין אהיה בתחום הזה ואמצא את הדרך להישאר בו. אני לא יכול לחשוב על לעשות משהו אחר".

התחרות העזה והגיל הצעיר של המתמודדים הביאו רבים מהשחקנים המקצוענים לחפש פתרונות מפוקפקים שיסייעו להם לעמוד בלחץ ובאתגרים. בינואר האחרון החלה רשת הספורט ESPN לחקור תלונות על שימוש בסמים משפרי ביצועים בקרב השחקנים. מאחר ומדובר בסמים חוקיים כמו אדרל, שנועדו לשפר יכולות ריכוז ולמידה, חלק מהשחקנים אף הודו בשימוש בהם בפה מלא.

באפריל הודה קורי פריסן, מהספורטאים המובילים במשחק הפעולה Counter Strike "כולנו לוקחים אדרל". הכרזה זו הביאה את ליגת המשחקים להודיע שתשנה את התקנון כדי שיאסור על נטילת סמים ותתחיל בביצוע בדיקות לשחקנים. "זאת המציאות של כל ספורט היום. זה רק עניין של זמן עד שמישהו יתפס", מסר לכלי התקשורת מנכ"ל החברה המנהלת את הליגה שבה חבר פריסן.

בעיות הסמים, כך נראה, הן אספקט נוסף של התמסדות הספורט הדיגיטלי והדימיון הגובר בין הפן המקצועני שלו לבין הספורט האמיתי. באופן דומה, הכנסות הספורטאים מגיעות לא רק מזכייה בפרסים אלא גם מחסויות. ב־2014 החליט מרטינז שמאס בחלוקת ההכנסות ב־Fnatic ופרש ממנה לטובת הקמת קבוצה חדשה בשם Orijen שאותה הוא מנהל בעצמו. בשנה שעברה הקבוצה הצעירה שלו זכתה במקום השלישי בתחרות האירופית.

"הקבוצה שלי היא עסק לכל דבר", מסביר מרטינז. "אנחנו מוכרים פרסומות ומפרסמים פונים אלינו כל הזמן. מפרסמים גדולים עדיין חוששים להתחבר לתחום שלנו כי הוא מאד חדש ולא כל כך מוכר להם, אבל לאט־לאט זה משתנה. החוויה היא מאד דומה לכדורסל או לכדורגל: אנשים צופים במשחקים, קונים מזכרות ותומכים בקבוצות האהובות עליהם. זו תחרות ספורט לכל דבר".

האם גיוס שחקנים דומה לגיוס בספורט מקצועני? מה אתה מחפש בשחקנים?

"האמת שזה דומה מאוד לקבוצות ספורט. אני מכיר את השחקנים שנמצאים בתעשייה, בודק את המשחקים הקודמים שלהם, רואה מה החוזקות שלהם ומה החולשות, ומנסה לחשוב איך הם יכולים להתאים לשחקנים האחרים ולאסטרטגיה שלנו".

איך עובד נושא האימונים בקבוצות?

"מאמנים זה נושא חדש אצלנו. בספורט רגיל המאמן קובע לשחקן כמה זמן להתאמן ומה בדיוק לעשות. אצלנו זה שונה — השחקן לא מתעייף פיזית מהמשחק, ולכן צריך להבין מתי שיחקת יותר מדי ומתי אתה שחוק. לכן האימון אצלנו נוגע בעיקר להגברת האפקטיביות של השחקן".

"מלגות לימודים לגיימרים מצטיינים כמו בספורט"

ככל שתעשיית הספורט הדיגיטלי הולכת ומתמסדת גם מוקד הכוח שלה הולך ומשתנה ונודד לכיוון סין וקוריאה. 14 סינים התברגו ברשימת 25 השחקנים הטובים בעולם ב־LoL, נתון שמרטינז קושר להבדלים התרבותיים בין המזרח לבין המערב. "בקוריאה יש תרבות של משחקים וטורנירים של עשרות שנים והם ממוקדים בתחום לחלוטין", אומר מרטינז. "כשהקוריאנים מחליטים להיכנס למשחק הם שולטים בו בתוך שנה. הם גם מתקדמים בתחום העסקי וקבוצות קוריאניות מקבלות מימון מחברות ענק כמו סמסונג ואפילו מהממשלה".

עם זאת, מרטינז טוען שגם במערב היחס לספורט הדיגיטלי מתחיל להשתנות ולהידמות ליחס לספורט אמיתי. "באוניברסיטאות בארה"ב יש היום מלגות לשחקנים מצטיינים כמו בענפי ספורט אחרים", הוא אומר. "יש קבוצות רבות שקמו מתוך האוניברסיטאות ושחקנים רבים שמתחילים לשחק במטרה להפוך למקצוענים".

יש בישראל עניין גדול בגיימינג ומספר נאה של שחקנים, אבל לא נראה שהתפתחה פה תעשיית ספורט דיגיטלי מקצועית אמיתית. איך לדעתך אפשר לשנות את זה?

"אני מאמין שזה רק עניין של זמן. יש בישראל את כל הכישורים הנדרשים ואני מכיר כמה שחקנים ישראלים מאוד טובים. טורנירים כמו זה שיש כאן הם גם דרך טובה להגביר מודעות ולצבור מספר גדול יותר של שחקנים איכותיים בדרך להקמת תעשייה של ממש".