ביינארט פרש והבורסה בחיפושים אחר מנכ"ל חדש

בהמשך להודעת מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט ליו"ר הדירקטוריון אמנון נויבך על כוונתו לפרוש נוכח מצבו הבריאותי, תובא היום לדירקטוריון הבורסה החלטה על הקמת ועדת איתור לבחירת מנכ"ל חדש.  

ביינארט מונה לתפקידו בתחילת 2014 לאחר שיו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר הדיח באמצע 2013 את מנהלי הבורסה — המנכ"לית אסתר לבנון והיו"ר סם ברונפלד. האוזר הטיל אז על השניים את האחריות לאי־מציאת פתרון למצוקה שאליה נקלעה הבורסה ולצניחה במחזורי המסחר.

לפני חודשיים נודע כי ביינארט ייעדר על רקע מחלה וכי את מקומו תמלא המשנה למנכ"ל גל לנדאו, אך מי שלקח את המושכות בפועל היה נויבך, שכעת יהיה אמון על איתור המנכ"ל החדש.

מאז ההודעה על היעדרותו של ביינארט נמנעו בבורסה מלפעול רשמית לחיפוש מנכ"ל מחליף, אך מאחורי הקלעים גיששו גורמים ברשות ני"ע ובבורסה מול מנהלים בכירים בענף לגבי נכונותם לקחת על עצמם את התפקיד. בין המועמדים האפשריים כבר עלו שמותיהם של רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות ובעבר בכירה בבורסה, ויהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה. גם לנדאו רואה עצמה מועמדת לתפקיד, אך סיכוייה קלושים.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר | צילום: נמרוד גליקמן

ועדת האיתור, תחת עינו הבוחנת של האוזר, תכלול כמובן את נציגי הבנקים ובתי ההשקעות מקרב דירקטוריון הבורסה אך גם דירקטורים חיצוניים. אלה יצטרכו לוודא שהמנכ"ל הנבחר לא יהיה כזה שקשור או חייב משהו לבנקים, שכוחם בבורסה צפוי לרדת לאחר הליך השינוי המבני המתוכנן. גם בהליך האיתור הקודם ביקשו הבנקים לדחוף מועמדים נוחים להם, אך בסופו של דבר האוזר בחר להביא את ביינארט, ישראלי אמנם, אך כזה שעבד שנים בשוק ההון בחו"ל ולא היה חייב דבר למילייה הפיננסי בישראל.

המנכ"ל יצטרך להביא עמו ניסיון והיכרות עם החברות הפעילות במשק המקומי ועם המשקיעים, וגם היכרות ויכולת לעמוד בקשר עם בורסות זרות ולהתניע שיתופי פעולה איתן. כפי שזה נראה כיום, אחת הדרישות המתבקשות מהמנכ"ל החדש היא קשרים והשפעה במסדרונות הכנסת והממשל — הגורם שמפריד בין הבורסה לבין השינויים המשמעותיים המצריכים הליכי חקיקה. ואם נראה היה כי אתגרי הבורסה היו גדולים כשביינארט לקח על עצמו את התפקיד, הרי שכיום המצב חמור בהרבה, ולפתחו של המנכ"ל החדש עומדות שלל סוגיות שיהיה עליו לטפל בהן.

מחזורים מתכווצים והפסד צפוי השנה

כפי שחשף השבוע "כלכליסט", הבורסה צפויה לרשום ב־2016 הפסד נקי של 9.7 מיליון שקל, לראשונה זה 30 שנה. הסיבה: הירידה החדה בהכנסות מעמלות סליקה ומסחר, על רקע הירידה במחזורי המסחר והיעדר הנפקות של חברות חדשות. המנכ"ל הנבחר יצטרך למקד משאבים גם באיתור חברות חדשות שינפיקו בבורסה ובמניעת חברות מלהימחק מהמסחר. לשם כך הוא יצטרך קשרים בכנסת לעידוד הקלות רגולטוריות, שכן הרגולציה היא הסיבה העיקרית בהחלטתן לא להנפיק בת"א.

לנגד עיניו של האוזר, שיהיה משמעותי מאוד בבחירת המנכ"ל הבא, עומדת מטרה אחת — העברת החקיקה לשינוי מבנה הבורסה. רשות ני"ע מבקשת להפוך את הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח ולנתק את הקשר הבעייתי בין החברות בבורסה לבעליה. כיום חברי הבורסה, שבאמצעותם מבצע הציבור את המסחר — הבנקים ובתי ההשקעות — הם גם הבעלים שלה ושולטים בקבלת ההחלטות בה. האוזר סבור כי שינוי מבני הוא הדרך לעורר את הבורסה הרדומה, כפי שעברו רוב הבורסות במערב. אלא שחברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה, מערימים קשיים על אישור החוק. מאחורי הקלעים פועל לובי חזק של הבנקים נגד השינוי, שבמסגרתו תישלל מהם הזכות ליהנות מרווחי מכירת אחזקותיהם בבורסה.

הבנקים ובתי ההשקעות מחזיקים בכ־87% מהבעלות בבורסה, ולאחר השינוי יצטרכו הבנקים לרדת לאחזקות של 5% כל אחד לכל היותר. חלק מהגופים הללו, דוגמת הבינלאומי, לאומי והפועלים, יצטרכו למכור חלק מאחזקותיהם העודפות מעבר לאחזקה של 5% לצד שלישי, והשאלה היא מי יהיו המשקיעים שיסכימו לרכוש נתח בבורסה לאחר השינוי המבני. לשם כך צריך להציג תוכנית עסקית משכנעת ולהתחיל לצאת בהליך של גיוס משקיעים (רוד שואו), וככל הנראה קהל היעד יהיה שחקנים בתחום המסחר, בין היתר שחקני נוסטרו, חברות אלגוטריידינג, בתי השקעות ומשקיעים אחרים מחו"ל. אלא שגם אלה צריכים להשתכנע כי לבורסה יש פוטנציאל לשוב ולהרוויח. אותם משקיעים ידרשו לדעת גם שבצד ההוצאות הבורסה פועלת באופן יעיל, מה שמביא למכשול הבא של מנכ"ל הבורסה החדש.

מנכ"לית מעלות רונית הראל בן זאב | צילום :משה שי

הוועד מתעקש על שכר בשיטת הטייס האוטומטי

ההפסד הצפוי של הבורסה לא מאיר באור חיובי את מנהליה. אלה כשלו בראיית התמונה העגומה, תוך שהניחו בתחילת 2016 תחזיות הכנסה ורווח גבוהות משמעותית מהנתונים שמתגבשים כעת בפועל. אלא שההפסד הזה משרת את ההנהלה במובן אחד — במו"מ מול ועד העובדים הדומיננטי, שמתקיים זה כשנה לחידוש הסכם השכר הקיבוצי.

העובדים, הנהנים מעלות שכר חודשית ממוצעת של 50 אלף שקל, דורשים לשמר את מנגנון הטייס האוטומטי המבטיח לעובדים תוספות שכר של 6% בשנה, ללא קשר לביצועים או עמידה ביעדים. סעיף השכר לעובדים מהווה היום כ־53% מהוצאות הבורסה.

הנהלת הבורסה, מצדה, דורשת לצמצם את התוספות הללו ולהגדיל את הגמישות הניהולית בפיטורי עובדים, בעיקר לקראת הליך השינוי המבני ומבנה ההכנסות ההולך ומידלדל. העובדים לא מסתפקים בדרישות לתוספות שכר ותובעים נתח ממניות הבורסה לאחר השינוי המבני, ועד אשר לא יושגו הסכמות בין הצדדים, הדבר יכול לתקוע מקלות בגלגלי השינוי. גם לוביסטים מטעם הוועד פועלים מאחורי הקלעים ללחוץ על חברי הכנסת שלא לאשר את החקיקה החדשה לה מייחל האוזר.

נויבך שכר שירותיו של צוות מנאסד"ק שייעץ לבורסת ת"א איך להגדיל הכנסות

הבורסה שכרה את שירותיו של צוות מקצועי מבורסת נאסד"ק הפועל משטוקהולם לייעץ להנהלה. כך חשף אתמול יו"ר בורסת ת"א אמנון נויבך, בכנס שהתקיים בקרייה האקדמית אונו.

"לפני חודשיים הקמתי צוות בבורסה שילמד את המשמעויות של שינוי מבני בבורסה וגייסנו צוות של נאסד"ק לסייע לנו. נקווה שתוך שלושה חודשים תהיה בידינו מפת דרכים מסודרת לאן נרצה להגיע", אמר נויבך.

בבורסה סירבו לחשוף כמה כסף גובה נאסד"ק עבור שירותי הייעוץ. כזכור נאסד"ק חתמה לפני כשנה על הסכם מסגרת עם בורסת ת"א למכירת מערכת מסחר בתמורה ל־20 מיליון דולר, זאת במקביל להקמת חברה משותפת שתסייע בהעמדת מימון לחברות טכנולוגיה צעירות בישראל. בשלב זה, הבורסה בחרה להשהות את ההחלטה לגבי רכישת המערכת, זאת על רקע תמונת ההכנסות והרווח העגומה שתקשה עליה לממן מערכת חדשה.

סנדי פרוכר, סגן יו"ר נאסד"ק, סיפר בראיון ל"כלכליסט" כיצד נאסד"ק הצליחה לצמוח באמצעות פיתוח מקורות הכנסה חדשים, ובכללם מכירת מערכות מסחר לבורסות אחרות, מתן שירותי ייעוץ והנפקת מוצרים חדשים. כעת מנסה נאסד"ק לסייע לבורסת ת"א לגבש תכנית עסקית שתכלול מודל להגדלת הכנסות דוגמת מכירת שירותי ייעוץ לחברות, סחר במידע שהבורסה מחזיקה ופיתוח מוצרי מסחר חדשים. נאסד"ק כמובן טוענת שהבורסה חייבת לשכלל את הטכנולוגיה שלה כדי שתוכל להתחרות בבורסות זרות, והמנכ"ל החדש יצטרך לקבל החלטה האם הוא מוכן להעמיד את הסכום שדורשת נאסד"ק על המערכת.

אמנון נויבך | צילום: צביקה טישלר