אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה ייבשה את כספי התמיכות וקופ"ח מכבי עברה לגירעון צילום: אוראל כהן

המדינה ייבשה את כספי התמיכות וקופ"ח מכבי עברה לגירעון

דו"ח פעילות קופות החולים ב־2015 חושף: אף שתמיכות הממשלה קטנו, הסתמכות הקופות עליהן גדלה. ההכנסות ממבוטחים ירדו בשל פטורים לניצולי שואה והוספת שירותי בריאות הנפש. כל הקופות בגירעון, ובראשן מכבי שעברה מרווח לגירעון של 462 מיליון שקל

22.09.2016, 00:00 | ספי קרופסקי

דו"ח חדש של משרד הבריאות חושף עד כמה עמוקה המצוקה הכספית של קופות החולים ובייחוד של הקופה השנייה בגודלה, מכבי שירותי בריאות. הגירעון המצרפי של קופות החולים צמח ל־1.07 מיליארד שקל ב־2015 לעומת גירעון של כ־382 מיליון שקל ב־2014, כך עולה מדו"ח פעילות הקופות ל־2015 שהותר אתמול לפרסום.

קראו עוד בכלכליסט

לאור מצבן הקשה של הקופות, הוחלט באוצר ובבריאות על שורת צעדים לצמצום הגירעון, ובהן תוספת שנתית של 420 מיליון שקל לבסיס התקציב שלהן ועדכון מדד יוקר הבריאות — הנוסחה הקובעת את העדכון השנתי של סל הבריאות שמקבלות הקופות. המדינה גם תעביר 800 מיליון שקל מכספי התמיכות ישירות לבסיס התקציב של הקופות. כלומר, כספי תמיכות שהיו אמורים לעבור לקופות בכפוף לעמידה בהסכמי ייצוב עתידיים, יועברו אליהן באופן ודאי.

במשרד מסבירים כי הגירעון נבע משתי סיבות עיקריות: עלייה בהיקף הגירעון (מבלי לחשב את תמיכות המדינה בקופות) לכ־2.72 מיליארד שקל ב־2015 לעומת 2.49 מיליארד שקל ב־2014, כשהעלייה מוסברת בפריצה מהתקציב של קופת חולים מכבי; וירידה בהיקף התמיכות של המדינה בקופות שהסתכמו לכ־1.66 מיליארד שקל ב־2015 לעומת 2.1 מיליארד שקל ב־2014. כלומר, המדינה העבירה פחות כסף לקופות בשנה שעברה.

המדינה גם אחראית למעבר מכבי לגירעון

לפי הדו"ח, הירידה בכספי התמיכות נובעת בעיקר מאי עמידתה של מכבי בתנאי הסכם הייצוב עם הממשלה, מה שהוביל לכך שלא היתה זכאית לקבל כספי תמיכה. אולם הדו"ח מציין גם כי היקף התמיכות ליתר הקופות צומצם. הסכמי ייצוב נערכים כל שלוש שנים בין המדינה לקופות, שנדרשות לעמוד בתנאים מסוימים, כמו סך גירעון ספציפי, כדי לקבל כספי תמיכות שגורמים להן "להישאר עם הראש מעל המים" מבחינה פיננסית. בימים אלו מתקיימים מגעים בין מכבי למדינה במטרה לייצב את מצבה הפיננסי של הקופה.

מכבי רשמה מעבר חד מעודף של 124 מיליון שקל ב־2014 לגירעון של 462 מיליון שקל ב־2015. בדו"ח מוסבר כי הגירעון נבע מפריצה תקציבית שהביאה לעלייה של כ־260 מיליון שקל בהיקף הגירעון ללא תמיכות המדינה, אך לא פחות חשוב מכך — כתוצאה מירידה של כ־326 מיליון שקל בהיקף התמיכות שלא הועברו, בשל טענת המדינה שהקופה לא עמדה ביעדים עליהם התחייבה במסגרת הסכמי הייצוב. כלומר, המדינה אחראית גם היא, במידה רבה, על גירעון מכבי.

גורמים מקצועיים הסבירו כי הסיבות העיקריות לגירעון הגבוה של הקופה טמונות בניסיונות מסיביים שהפעילה באחרונה להיפתח לקהלים צעירים יותר, מה שהוביל להוצאות פיתוח ושכר גבוהות. בקופה הסבירו כי הסיבה לפער בנתונים שהציג משרד הבריאות נובע מכך שב־2014–2013 היא קיבלה תמיכות שנרשמו בתקציב, ושבלעדיהן היא סיימה בגירעון של 220 מיליון שקל.

עוד אומרים במכבי כי הגירעון ל־2015 התרחב כי מדד יוקר הבריאות לא עודכן (מה שעלה לטענתם כ־75 מיליון שקל) וכן בשל שינוי שיטת התשלום לתאונות עבודה (שלדבריהם גרם לגירעון של 50 מיליון שקל), כמו גם גירעון של 40 מיליון שקל שנגרם כתוצאה מרכישת מרכזים רפואיים במקום מודל שכירות. "בדו"חות השוואתיים בין שנים, מקובל להשוות עודף־גירעון לפני תמיכות", נמסר ממכבי, "במקרה הזה בחר משרד הבריאות להשוות את שנת 2014 לאחר תמיכות של שנתיים אל מול שנת 2015 שהיא ללא תמיכות".

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער. הוצאות פיתוח ושכר גבוהות, צילום: עמית שעל מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער. הוצאות פיתוח ושכר גבוהות | צילום: עמית שעל מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער. הוצאות פיתוח ושכר גבוהות, צילום: עמית שעל

הגירעון של כללית נובע מביה"ח שבבעלותה

הגירעון של כללית, הקופה הגדולה במדינה, גדל ב־2015 והסתכם בכ־575 מיליון שקל לעומת 523 מיליון שקל ב־2014. בדו"ח מוסבר כי הגידול בגירעון נובע מהירידה בתמיכות שקיבלה הקופה, מה שאולי מסביר את רצונה של המדינה לשפות כעת את הקופות במאות מיליונים נוספים. ללא כספי התמיכות, הגירעון של כללית זהה בשנים 2015–2014 בהיקף של 1.78 מיליארד שקל.

הגיבנת הגדולה של כללית נגרמת מכך שבבעלותה 14 בתי חולים ציבוריים שגירעונותיהם הגיעו לכ־1.56 מיליארד שקל (מגירעון כולל של 1.78 מיליארד בקופה) ב־2015. מדובר בעלייה ביחס לגירעון של כ־1.47 מיליארד שקל ב־2014 לבתי החולים בלבד. בכללית טוענים שהמדינה לא מסייעת די והותר בתקצוב בתי החולים שבבעלותה ואף הגישו באחרונה עתירה לבג"ץ בנושא. "הדו"ח מראה גם השנה את המצוקה התקציבית הקשה של קופות החולים והיעדר השינוי הנדרש בתקציבי הבסיס", נמסר מכללית. "עוד מבטא הדו"ח את המצב בו מממנת הכללית מתקציביה את בתי החולים הציבוריים שבבעלותה ללא מענה הולם מהמדינה".

הקופות הקטנות גם הפכו לגירעוניות, אבל פחות

שתי הקופות הקטנות, לאומית ומאוחדת, הצליחו להפחית את הגירעון שלהן ללא תמיכות המדינה, אך הפכו לגירעוניות בשל הירידה בהיקף התמיכות. לאומית הפחיתה את הגירעון בכ־18 מיליון שקל, אך סבלה מירידה של 36 מיליון שקל בהיקף התמיכות, וכך עברה לגירעון של 12 מיליון שקל ב־2015 לעומת עודף של 6 מיליון ב־2014. מאוחדת הפחיתה את היקף הגירעון ללא תמיכות בכ־5 מיליון שקל, אך סבלה מירידה של כ־33 מיליון שקל בהיקף התמיכות מהממשלה והציגה גירעון של כ־23 מיליון שקל ב־2015 לעומת עודף של כ־5 מיליון שקל ב־2014.

עוד מופיעה בדו"ח הירידה בשיעור ההכנסות של הקופות ממובטחים במסגרת הסל הציבורי משירותים בסיסיים דוגמת ביקורי רופא ותרופות. ב־2015 שיעור ההכנסות עמד על 6.52% מסך סל הבריאות של הקופות לעומת 6.68% בשנה שלפני כן. ב־2008 למשל, הכנסות הקופות מהשירותים הללו עמדו על 8.08% מהסל. במשרד הבריאות הסבירו את הירידה בין היתר בשל שינויי מדיניות וחקיקה, שכללו למשל פטור מלא מתשלום עבור תרופות בסל לניצולי שואה כמו גם הוספת שירותי בריאות הנפש בשנת 2015 לסל הבריאות, שכללה שיעור השתתפות עצמית של 1.5%, הנמוך משיעור ההשתתפות הנורמטיבית בעלות הסל הכללית של 6.45%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
למה לקופות החולים להציג עודף? הרי הם ממומנות
למה לקופות החולים להציג עודף? הרי הם ממומנות לגמרי על ידי הסל הציבורי... הם יכולות פשוט להיכנס לגרעונות ענק על ידי בזבוז כספים ו/או השקעה לא סבירה בפיתוח ובשכר תוך ידיעה שלמדינה לא תהיה ברירה והיא תסבסד אותם בסופו של דבר... אין להאמין לגרעונות קופת חולים. הכל מצג שווא של סחטנות
Teepee  |  22.09.16