אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק הפועלים נגד הצעת החוק לתחרותיות בענף: "לא ברור מה תשיג הפרדת גופי האשראי מלבד פגיעה בזכויות הבנק" צילום: עומר הכהן

בנק הפועלים נגד הצעת החוק לתחרותיות בענף: "לא ברור מה תשיג הפרדת גופי האשראי מלבד פגיעה בזכויות הבנק"

במכתב ששלח הבנק לוועדת הרפורמות, הדנה בהצעת החוק המבוססת על המלצות ועדת שטרום, הביע חשש שמלבד פגיעה בבנקים יובילו מימוש ההמלצות לייקור הריביות עבור הציבור

22.09.2016, 14:20 | רעות שפיגלמן
הבנק הפועלים שיגר הבוקר (ה') מכתב לוועדת הרפורמות הדנה בהצעת החוק המבוססת על המלצות ועדת שטרום, בו הביע חשש כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תפגע לטענתם בזכויות הבנקים ובלקוחות: "יש לבחון האם קיימת הצדקה לצעדים מרחיקי לכת בכלולים בהצעת החוק הפוגעים באופן חמור בלקוחות, בציבור ובזכות העיסוק של הבנק".

הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת בקיץ האחרון מבוססת על המלצות ועדת שטרום שעסקה בהגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. נושא עיקרי בהמלצות הוא הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ומבנק לאומי בהתאמה, כמו גם הגנות ינוקא והגבלות שיחולו על הבנקים בכדי לעודד את חברות כרטיסי האשראי שיופרדו למשוך אליהן לקוחות ולחולל תחרות.

בנייר העמדה ששיגר הבוקר מספק הבנק את נקודת מבטו ביחס להפרדת חברות כרטיסי האשראי כמו גם צמצום מסגרות האשראי וההגבלות שיחולו על הבנקים - כל אלו לטענת הבנק הם צעדים שיפגעו לבסוף במשקי הבית שישלמו ריביות גבוהות יותר. בנוסף, הבנק תוהה על נחיצות ההפרדה עצמה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וגם מתלונן על כך שהוחלט שלא להפריד לעת עתה את חברת כאל שבשליטת בנק דיסקונט. כמו כן, הבנקים הגדולים נדרשים שניהם להיפרד מישראכרט ומלאומי קארד בתוך 3-4 שנים, לכן לא ברור מדוע הוחלט שבתוך שנתיים תצומצמנה מסגרות האשראי, לטענת הבנק. 

מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו, צילום: ענר גרין מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו | צילום: ענר גרין מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו, צילום: ענר גרין

לטענת הבנק, הדרישה לפיה שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, יצמצמו בשנתיים בכ-50% את היקף מסגרות האשראי שהם מספקים ללקוחותיהם היא דרישה שתגביל בסופו של יום את הלקוח ולא תשרת את ההיגיון של המחוקק לפיו אם יופחתו המסגרות אזי הלקוחות ילכו לספקי אשראי אחרים. לדידם, לא הגיוני שבתוך שנתיים גופי האשראי שיופרדו מהבנקים יוכלו להעמיד מסגרות אשראי לציבור בהיקף של 25 מיליארד שקל. כיום היקף מסגרות האשראי של שני הבנקים הגדולים הוא 50 מיליארד שקל ולכן 25 מיליארד שקל זהו הסכום שידרשו להעמיד הגופים שיופרדו למסגרות אשראי.

בפועל החברות שיופרדו תידרשנה להעמיד הון בהיקף מצומצם יותר אולם עדיין מדובר על כמה מיליארדי שקלים שאותן יצטרכו לגייס ככול הנראה כחוב באמצעות הנפקת אג"ח - מה שגם יגזור ריביות יקרות יותר לציבור.

כמו כן, טען הבנק שמדובר בהחלטה שגויה לפיה הפועלים ולאומי יוכלו כל אחד להנפיק כרטיסים של 3 חברות האשראי כאשר ניתן יהיה להנפיק עד 40% מהכרטיסים של חברה בודדת מתוך סך היקף הכרטיסים שמנפיק הבנק. לטענת הבנק הדרישה של עד 40% ומינימום הנפקה של 20% לכל חברה (ישראכרט, לאומי קארד וכאל) על ידי על אחת משני הבנקים הגדולים היא דרישה שתייצר שוק מונופוליסטי. זאת משום שאם חברת כרטיסי אשראי מסויימת יודעת שהבנק מנפיק עבורה 20% מסך הכרטיסים לא יהיה לשאר החברות תמריץ להציע הצעות בעלות ערך ללקוחות שלהם. הרי הן יודעות שבכל מקרה במקרה הכי גרוע הבנק ינפיק עבורן 20% מסך הכרטיסים שמנפיק הבנק ללקוחותיו.

לצד זאת טוענים בבנק הפועלים כי מדובר בפגיעה אנושה בצרכן אם הבנק יוכל להציע ללקוח לחדש את כרטיס האשראי שלו רק 45 יום טרם פקיעת התוקף של הכרטיס. זאת משום שחברות כרטיסי האשראי שיופרדו מודעות לכך והיודעות שחלון הזדמנויות של חודש וחצי הוא לא חלון זמן מספק ולכן הן לא יטרחו במהלך כל שנות התוקף של הכרטיס להציע הצעות שהן מספיק אטרקטיביות ללקוחות שלהם או לפחות לא יהיה להן מתחרה מצד הבנקים לדרבן אותן להציע הצעות בעלות ערך רב יותר למשקי הבית.

לצד כל אלו מציין בנק הפועלים במכתב כי עצם המהלך של הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים שהמחזיקים בהן הוא מהלך "חריג וניסיוני, אשר לא בוצע באף מדינה בעולם, המהווה התערבות חריפה בשוק, שקשה להעריך את תוצאותיה". בהמשך לדברים אלו מציינים בבנק כי "אם על אף האמור תופרדנה חברות כרטיסי האשראי, לא ניתן להבין מדוע לא תופרד חברת כרטיסי האשראי השלישית". הבנק מציין כי חברת כאל מהווה יותר משליש מהיקף האשראי הקמעונאי , וזו החברה השניה בגדולה מבחינת היקף האשראי הקמעונאי שהיא מספקת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות