אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך יוצאים מהפקק? צילום: עמית שעל

איך יוצאים מהפקק?

הפתרון הוא משולש – הגדלה דרסטית של ההשקעות בתשתיות, במקביל לקיצור זמני הפרויקט ושיפור מערך הסעת המונים

26.09.2016, 15:29 | שי לינדנר

מי שנסע בכביש בשנים האחרונות שם לב לשתי תופעות – מצד אחד עבודות תשתית נרחבות של סלילה ושיפור כבישים בצד עבודות פיתוח רכבות ו מצד שני זמן הנסיעה מתארך והפקקים מתפרסים על פני שעות רבות במהלך היום.

דוגמה טובה היא כביש 70 בכניסה ליקנעם, אזור שנהנה מהשקעות בכבישים אך עדיין סובל מפקקים. ב-2009 נפתח לתנועה הקטע של כביש 6 מוואדי ערה לעין-תות, והתנועה על כביש ההמשך (אליקים-יקנעם), הכפילה עצמה בתוך עשור מכ-45 לכ-90 אלף כלי רכב בממוצע ליום, בלי שהכביש הורחב. בעוד כשנתיים ייפתח כביש 6 צפון מיוקנעם לסומך ונפחי התנועה צפויים לגדול.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהצמיחה מהירה מקצב פיתוח התשתיות. הכבישים בישראל נחשבים צפופים למדי בהשוואה למדינות ה-OECD, והעתיד? כנראה הרבה יותר פקוק!

לפי נתוני הלמ"ס רמת המינוע בישראל ב-2014 (מספר כלי רכב מנועיים ל-1,000 איש) הייתה 357, מול ממוצע של כמעט 700 ב-OECD. כלומר, בישראל יש פוטנציאל לעוד הרבה כלי רכב על הכביש שיגבירו את העומס הקיים.

פקקים בכל מקום, צילום: אוראל כהן פקקים בכל מקום | צילום: אוראל כהן פקקים בכל מקום, צילום: אוראל כהן

משרד התחבורה עושה הרבה בשנים האחרונות כדי להדביק את הפיגור התשתיתי, אבל זה עדיין לא מספיק – המורכבות של הפרויקטים גדלה, ואיתה צומחים משך הפרויקט והעלויות שלו. לעיתים עד שהפרויקט מסתיים הבעיה לא נפתרת או שצוואר הבקבוק מתקדם לצומת הבא. מגבלות התקציב מוסיפות אתגר נוסף למשרד התחבורה שנידרש לתעדף פרויקטים. עם כל ההשקעות בשנים האחרונות, ישראל עדיין נחשבת למדינה עם היקף השקעות נמוך בתשתיות ביחס לתמ"ג.

איך יוצאים מהפקק?

הפתרון הוא משולש – הגדלה דרסטית של ההשקעות בתשתיות, במקביל לקיצור זמני הפרויקט ושיפור מערך הסעת המונים.

השקעות בתשתיות תחבורה – הפתרון הוא לצאת לפרויקטים במימון פרטי במתכונת של זכיינות, ובכך לייצר השקעה גדולה יותר בבת אחת באופן שיסייע בהדבקת הפיגור, וזאת מחוץ לתקציב הקיים.

תיק הנכסים של הציבור גדל מדי שנה בכמאה מיליארד שקלים. חלק גדול מכספים אלו מופנה להשקעות בנדל"ן, לחברות זרות ועוד. פרויקטים של תשתיות לטווח ארוך יאפשרו לנתב חלק מכספי הפנסיה להקמת תשתיות לאומיות אשר רמת הסיכון בהם נמוכה יחסית.

בצורה זו ניתן לייצר כמות רבה של פרויקטים במימון חוץ-תקציבי, אשר יסייעו בסגירת פער התשתיות אך גם יספקו מקורות פרנסה רבים למשק ויהוו מנוע צמיחה לעתיד. הסכמי הזיכיון מבטיחים זהות אינטרסים לטווח הארוך בין מזמין השירות לקבלן, משפרים את האיכות ואת התמריץ לקצר את לוחות הזמנים.

קיצור זמני הפרויקט – כדי שהגדלת תקציב התשתיות תשפיע, נידרש קיצור זמני הפרויקט בדגש על המכרז והתיאום. כביש 6 נהנה מיתרון בדמות ועדה ארצית מצומצמת שמסייעת בקיצור הליכי הרישוי. מרוב הליכים והתדיינויות פרויקטים נתקעים חודשים ואף שנים, וכך עד שהם יוצאים לפועל הם כבר לא עונים על הביקוש. חייבים לקצר את זמני הרישוי וההתנעה של הפרויקטים האחרים.

במקביל, צפיפות התשתיות בארץ – נפט, גז, חשמל, טלפוניה ועוד מייצרת קשיי תיאום לקבלנים המבצעים, מאריכה את משך הפרויקט ומגדילה את אי הוודאות שבו. נידרש מנגנון ליישב מחלוקות מול הרגולטורים ומול חברות התשתיות. פתרון אפשרי הוא בהיפוך ברירת המחדל – היום היזם ממתין שיאשרו בקשות. אם כל בקשה תאושר באופן אוטומטי לאחר פרק זמן קבוע, נראה התגייסות רבה יותר לקידום הפרויקטים הלאומיים ונוכל לקצר משמעותית את משך הביצוע.

מערך הסעות המונים – בתקציב הקרוב יש התייחסות רבה, והמבחן יהיה בביצוע. כדי שאנשים יפסיקו להתבסס על מכוניות פרטיות נידרש חיזוק משמעותי של מערכי הסעת ההמונים, גם בין ערים וגם בתוך ערים. הנתיב המהיר הוא ההוכחה שאפשר להוציא אנשים מהרכב ולהעביר אותם לאוטובוס אם מספקים להם אלטרנטיבה נוחה, זולה ואמינה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת שפיר הנדסה חוצה ישראל צפון, הזכיין בכביש 6 צפון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות