מחפשים עבודה? ברלין מחכה לכם

אם אתם צעירים, בעלי רקע בתכנות או במדעים המדויקים, ברלין רוצה לקלוט אתכם בזרועות פתוחות. כך אומר ד"ר שטפן פראנז, מנכ"ל ברלין פרטנר (Berlin Partner), זרוע החדשנות של עיריית ברלין. בזרוע ישנו צוות שתפקידו לאתר טאלנטים שיעברו לברלין ולעזור להם להיקלט בעיר, כולל סיוע באשרות שהייה, בהשכלה ובמגורים. זאת בעוד בארץ צעירים נאנקים תחת יוקר המחיה ופעמים רבות מתקשים למצוא עבודה.

 

הזרוע ממומנת ב-30% מממשלת גרמניה ו-70% במימון פרטי של 200 חברות גדולות בברלין, "מתוך הבנה שצריך להשקיע עכשיו כדי להמשיך להיות עיר תוססת ומתקדמת גם עוד עשר שנים", פראנז אומר. בתוכנית הסיוע לתעסוקה מושקעים כ-30 מיליון יורו מדי שנה. ברלין פרטנר מסייעת גם לחברות הרוצות להיכנס לשוק הגרמני וגם ל-1,500 החברות הגדולות בעיר לגייס עובדים. "אנחנו רוצים שיסתכלו על ברלין כאל מקום חדשני וכמקום טוב לאנשים שרוצים לפתח את הקריירה שלהם", אומר פראנז. הוא הגיע לארץ במסגרת פסטיבל החדשנות DLD במתחם התחנה. הם הקימו מעבדת חדשנות ברלינאית, שתפעל מהיום (ב') ועד יום חמישי (29.9.16), ובה יוצגו שיתופי פעולה של חברות גרמניות גדולות עם סטארטאפים וכן יהיו בה נציגים והרצאות שיסבירו על אפשרויות התעסוקה לישראלים בברלין.  

בנוסף, ישנה פלטפורמה אינטרנטית המכילה הסברים לגבי המעבר ו-18 אלף הצעות עבודה בעיר. זרוע החדשנות מציעה חבילת התאקלמות, אפשרות להשלים השכלה ואף מקלה על אישורי עבודה. "בעבר לא היה קל להשיג אישורי שהייה ועבודה – וכעת עובד בעל חוזה עם חברה גרמנית יכול לקבל אישור תוך חמישה ימים, בעידוד הממשלה", פארנז אומר.

עוד הם מציעים פינת עבודה חינמית בחללי עבודה כמו Mind Space או WeWork, יחד עם תוכנית הכשרה ומנטור מלווה. אחרי כן הישראלים יכולים להחליט אם הם מעוניינים להישאר בברלין או לא.

מבחינת השכלה, הלימודים באוניברסיטאות הציבוריות הם בחינם - וישנן ארבע אוניברסיטאות בעיר. ישנם קורסים ומוסדות פרטיים שהם בתשלום.

מדוע אתם משקיעים כל כך הרבה משאבים במשיכת הטאלנטים?

"הכלכלה גדלה ויש צורך רב במתכנתים ובאנשים מוכשרים – המקומיים אינם מספיקים, למרות המהגרים המשכילים הרבים מספרד, פורטוגל ויוון. בנוסף, חברות גלובליות רואות שהן מוצלחות יותר כשיש צוות בינלאומי, כדי לפנות לשוק בינלאומי". 

 

ישראל היא מדינה קטנה, מדוע להשקיע דווקא כאן?

"אנחנו רוצים להקים סביבה עסקית של סטארט-אפים. שאלנו את הסטארטאפיסטים אצלנו ואמרו לנו שהקהילה הכי מפותחת וטובה היא בישראל ובמקום השני – בניו יורק. ישנה קהילה ישראלית מפותחת בברלין, ישנם הרבה יזמים ישראלים בעיר, בשל הגישה לשוק האירופי. ב-15-10 שנה האחרונות הרבה ישראלים היגרו לעיר. בנוסף, ישנם בישראל מוסדות השכלה מאד טובים, בתחום של הגנת סייבר למשל, כך שהבוגרים בתחומים אלה מאד אטרקטיבים עבורנו".

לאיזה קהל יעד אתם מכוונים?

"אנחנו מחפשים מתכנתים, מהנדסים, ובוגרי מקצועות המדעים המדויקים: מתמטיקאים, כימאים, פיזיקאים, ביולוגים וכן מעצבים גרפיים לצורך פיתוח חווית המשתמש, אנשים יצירתיים. פחות מתחומי מדעי החברה והרוח, אך כל מקרה לגופו".

אם אני ישראלית המחפשת עבודה בברלין, מה עלי לעשות?

"לגלוש לאתר הפורטל ולמצוא מידע על משרות. ניתן ליצור קשר עם ברלין פרטנר ולראות אם יש משהו מתאים. העזרה היא אינדיבידואלית. צוות הטאלנטים עוזר ומלווה יד ביד את הצעירים".

מה הממשלה בישראל חושבת על התוכנית ל"גניבת המוחות"?

"התוכנית אינה חד כיוונית. ישנו הסכם לשיתוף פעולה עם ישראל, וחברות גרמניות יכולות לשבת כאן בסיפריות ולהשתלב בסטראט-אפים כאן. הם עובדים יחד עם ניו יורק פריז שנגחאי ותל אביב. תל אביב היתה השותפות הראשונה ומאד מוצלחת לדבריהם, ובה הוקמה המעבדה הראשונה שלהם".

עם זאת, הם מחפשים למשוך 50 מרצים בתחום ה- IT למרכז איינשטיין לעתיד דיגיטלי. זוהי יוזמה של מספר מוסדות להשכלה גבוהה בעיר, במטרה ליצור דיגיטציה של תחומים שונים. למשל, להפוך את העבודה בבתי חולים לדיגיטלית. לשם כך הם הקצו 40 מיליון יורו מהחברות ו-10 מיליון יורו מהממשלה לשש שנים.

האם לאור העבר, אתם חשים באיזושהי רתיעה מחלק מהישראלים לעבור לברלין?

"הקהילה הישראלית בברלין מכילה 35 אלף איש לערך. לתל אביב וברלין יש רוח דומה של פתיחות לשונה ולחדש. התושבים בברלין באים מ-180 מדינות שונות. היא שונה משאר גרמניה".