אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שעת מבחן לתיאוריית החלחול צילום: אוראל כהן

שעת מבחן לתיאוריית החלחול

השאלה המרכזית היא האם מגבלת השכר תשנה את הנורמות גם בחברות הציבוריות, שעד כה המנכ"לים שלהן התחרו ביניהם על תואר “שיאן השכר"

27.09.2016, 08:11 | גולן פרידנפלד
עד ליום כיפור יידרשו כל הגופים הפיננסיים לפרסם את מדיניות התגמול החדשה שלהם לעידן החדש שבו שכר של הבכירים מוגבל ל־2.5 מיליון שקל בשנה. אתמול פרסם בנק לאומי את המדיניות שלו, ובשבוע שעבר היתה זו קבוצת הראל. המדיניות של שתי החברות אמנם משאירה שאלה אחת גדולה פתוחה, אך היא גם חושפת שפה חדשה, מזימה תיאוריות על נטישה המונית ומאפשרת לבחון, לפחות בינתיים, את ההשפעה שלה על העובדים, המנהלים והבעלים ואפילו על הז'רגון המתחדש בשניים מהגופים הפיננסיים המובילים. בשורה אחת — מדובר בעידן תגמול חדש לגמרי.

הקרבות קטנות

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח ויו"ר הדירקטוריון דוד ברודט יזכו לשכר שנתי מקסימלי של 2.5 מיליון שקל החל מ־2017 — השנה המלאה הראשונה שבה תחול הגבלת שכר הבכירים. שכר זה נמוך משמעותית מהשכר שקיבלו ב־2015 (8 מיליון שקל ו־5.82 מיליון שקל בהתאמה). לפי האזהרות שנשמעו בעת חקיקת המגבלה, הירידה הדרמטית הזו היתה אמורה להוביל לבריחה של שני הבכירים מהבנק. אלא שזה לא קורה בינתיים. למעשה, היו"ר אף העמיד עצמו לבחירה מחודשת למרות המגבלה. מי שעזב הוא המשנה למנכ"לית דני צידון שהצהיר כי לא יוכל לחיות תחת רמות השכר החדשות.

גם בקבוצת הראל המצב דומה. במקום המנכ"לים המשותפים מישל סיבוני ושמעון אלקבץ, שעלות שכרם ב־2015 עמדה על 12 מיליון שקל, מונה מנכ"ל חדש שיזכה לעלות שכר של 3.5 מיליון שקל. סיבוני ואלקבץ, אגב, לא הלכו לשום מקום. הראשון ימשיך לכהן כמנכ"ל חברת הביטוח הראל והשני ימשיך לכהן כיו"ר הראל פיננסים. אך גם בהראל כבר חוו עזיבה על רקע החוק — מנהל ההשקעות הראשי אמיר הסל הודיע על פרישה.  כלומר, עד כה הגבלת השכר לא גבתה קורבנות גדולים שיערערו את היציבות הניהולית של המערכת הפיננסית בישראל.

לפי מגבלת השכר, שכר הבכירים לא יעלה על 2.5 מיליון שקל או לא יחצה את התקרה של פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. במסמך ששיגר בנק לאומי לבורסה הקפיד הבנק להדגיש את קיומו בבנק של מנגנון הצמדה הפוך — ככל ששכרם של העובדים בחלק התחתון של הפירמידה יעלה, כך יעלה גם שכרם של בכירי הבנק. בפועל זה מה שקרה בהראל, שהודיעה על העלאת שכר המינימום בחברה ל־6,000 שקל באוגוסט האחרון. אפשר להתווכח בשאלה אם מדובר בתרגיל שאפשר את העלאת שכר הבכירים או בדאגה אמיתית לעובדים שבתחתית, אך התוצאה חיובית. תוצר הלוואי הוא שההפרש בין שכר המנכ"ל לתקרה האובייקטיבית לא יוכר לצורכי מס ויושת על החברה. במקרה של הראל מדובר ב־700 אלף שקל — סכום זניח ביחס לשווי השוק שלה שעומד על 3 מיליארד שקל.

בעל השליטה בבנק לאומי הוא הציבור. בהראל הבעלים הם משפחות המבורגר (יאיר וגדעון) ומנור. מבנה השליטה בלאומי לא מייצר מנגנון שכר לבעלי השליטה ולכן ההגבלה לא רלבנטית לגביו. במקרה של הראל, המגבלה תביא לכך ששכרו של יאיר המבורגר יהיה נמוך בכמיליון שקל בהשוואה ל־2015. למעשה, אפילו גילום שווי הטבת הרכב הצמוד שלה הוא זכאי לא תוכר לו, ולבעלי השליטה הנוספים, לצורכי מס על מנת לעמוד במגבלה.

מהבחינה הזאת, מגבלת השכר מתקנת עיוות, גם אם שולי, שהיה לנורמה: מדוע בעליה של חברה ציבורית ששוי אחזקותיו בה מגיע לכ־1.5 מיליארד שקל צריך לחייב את החברה בגילום שווי המס על הרכב שלו? התשובה היא ככה, כי כולם עשו זאת. בעידן החדש זה ישתנה.

בעל השליטה בהראל יאיר המבורגר. שכרו יקוצץ במיליון שקל בהשוואה ל-2015, צילום: אוראל כהן בעל השליטה בהראל יאיר המבורגר. שכרו יקוצץ במיליון שקל בהשוואה ל-2015 | צילום: אוראל כהן בעל השליטה בהראל יאיר המבורגר. שכרו יקוצץ במיליון שקל בהשוואה ל-2015, צילום: אוראל כהן

הנורמות ישתנו גם בחברות הציבוריות?

כדאי לשים לב גם לשפה שהשתנתה. בהראל, למשל, החלו להשתמש במונח מנגנון קטימה. לא עוד הסברים שינמקו מדוע שכר המנכ”ל ראוי לשדרוג, אלא מנגנון שיגביל את השכר במקרה שבו הבונוס וכו’ יפרצו את המגבלה. בלאומי החלו להשתמש במילים "הוגן" ו"סביר" כדי להצדיק את שכר המנכ"לית והיו"ר — אותן מילים שבהן השתמשו כדי להצדיק שכר גבוה בהרבה.

נורמות השכר החדשות בגופים הפיננסיים הולכות להעמיד את תיאוריית החלחול במבחן. במקרה זה המקום שאליו הן אמורות לחלחל הוא החברות הציבוריות שאינן פיננסיות. עד היום התחרו המנכ"לים של החברות הציבוריות על תואר שיאן השכר. האם מעתה המצב ישתנה?

את המבחן לחלחול יש לחלק לשלושה חלקים. אם הנורמה החדשה תמשוך את השכר של מקבלי השכר הנמוך מעלה, אם שכר המנכ"לים יפסיק להיות מנוכר חברתית ואם הגופים המוסדיים יתמכו בשכר בכירי החברות הציבוריות באופן סלקטיבי, אז ניתן יהיה לומר שחוק שכר הבכירים חולל כאן שינוי עמוק ואמיתי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות