אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפליקציות - עולם של מוצרים וירטואליים צילום: שאטרסטוק

אפליקציות - עולם של מוצרים וירטואליים

להגדרת האפליקציה כמוצר וירטואלי השלכות חשובות ומעניינות, המשתנות ממדינה למדינה. אז מהן הגנות הקניין הרוחני שלה? מדריך

27.09.2016, 11:01 | בשיתןף משפטיפ - עו"ד יריב קדם

ככל שעובר הזמן, מדביק עולם המשפט את הפער שבין העולם הפיסי לווירטואלי באספקטים משפטיים שונים ונותן לאפליקציות מעמד מיוחד אותו אפשר להגדיר כ"מוצר וירטואלי". 

קראו עוד במשפטיפ

ניתן להבין זאת אינטואיטיבית: אף שלאפליקציה אספקטים וירטואליים מובנים מאליהם, ניתן גם "להוריד" את האפליקציה לסמארטפון של כל אחד מאיתנו, לשאת אותה איתנו, להתאים אותה לצרכינו, ולעשות בה שימוש עפ"י בחירתנו, כמעט כמו מוצר מוחשי.

גם תחום הקניין הרוחני לאפליקציות יכול לתת לכך אינדיקציה משמעותית. הצורך בהגנות קניין רוחני לאפליקציה נובע מחשש של היזמים כי יעתיקו מהם את האפליקציה, או כי משקיעים, מפתחים, יועצים ואחרים המעורבים בסטארט-אפ, ינכסו לעצמם את האפליקציה, או יטענו לשותפות בה לאור תרומתם. אולי אף ירשמו את הזכויות בה על שמם, שלא כדין.

בכדי להבין באופן כללי את הגנות הקניין רוחני, אתאר באופן כללי את הבדלים ביניהן:

פטנט – מספק הגנה על היבטים פונקציונליים של מוצר.

מדגם – מספק הגנה על היבטים ויזואליים של המוצר.

זכויות יוצרים – מספקות הגנה על יצירות שונות בעלות אספקטים ויזואלייים, טקסטואלייםוכו.

סימני מסחר – כל עיצוב ויזואלי, ביטוי טקסטואלי, או סימן אחר המאפשרים לבדל עסק, מוצר או שירות אחד ממשנהו. אנחנו רגילים לראות בשם עסק או לוגו ככאלו שמתאימים בדרך כלל לרישום סימני מסחר, אולם בידול עסקים זה מזה יכול להיעשות גם בדרכים שונות ומגוונות הרבה יותר כמו באמצעות צבעים, צלילים, ואף ריחות.

כמובן שכדי לזכות בהגנות קניין רוחני צריכים להתמלא היבטי חדשנות וצעד אמצאתי לפטנט, חדשנות ומקוריות למדגם רשום, יצירתיות ומקוריות לזכויות יוצרים, ואופי מבחין/מבדל לסימן מסחר, בהתאם לדין החל עליה שגם משתנה במידה זו או אחרת ממדינה למדינה. כמובן שאין במאמר זה להחליף את הצורך בעו"ד שילווה את התהליך.

אפליקציות בסלולר. מוצרים וירטואליים עם מאפיינים ייחודיים, צילום: גטי אימג אפליקציות בסלולר. מוצרים וירטואליים עם מאפיינים ייחודיים | צילום: גטי אימג'ס אפליקציות בסלולר. מוצרים וירטואליים עם מאפיינים ייחודיים, צילום: גטי אימג

היבטי הקניין הרוחני לעיל באים לידי ביטוי באפליקציות באופן משמעותי, ואלו זוכות באמצעותם למגוון הגנות קניין רוחני רחב יותר הן מתוכנה והן ממוצרים פיסיים.

כך למשל, בעוד שעל תוכנה כמעט לא ניתן לרשום פטנט הרי שעל אפליקציות ניתן לעשות זאת בקלות רבה יותר הואיל ובמכשיר הסמארטפון ישנם רכיבים וטכנולוגיות פיסיים היכולים להוות תוספת של אפקט טכנולוגי מוחשי הדרוש לפטנט.

כך גם הגנת זכויות יוצרים שאינה רלבנטית למוצר, היא דווקא דרך המלך לאפליקציה.

נוסף על כך, כיום, בחלק ממדינות העולם, לרבות ישראל, ניתן לקבל הגנת מדגם רשום לאפליקציה אף שהיא אופיינית למוצר דווקא.

להגדרת האפליקציה כמוצר וירטואלי השלכות חשובות ומעניינות, המשתנות ממדינה למדינה. כך למשל, בישראל, עד שלב העלייה לאוויר האפליקציה עדיין אינה מוצר. אולם משלב בו האפליקציה עומדת לעלות לאוויר, היא נחשבת למוצר לצורך הגנת מדגם וחייבים להגיש לפני כן בקשה לרישומו, שכן אחרת תחשב האפליקציה כבלתי חדשה והגנה זו תלך לאיבוד. מצד שני, באותן מדינות בחו"ל בהן עוד לא חלה הגנת מדגם על אפליקציות וכן במדינות בן חלה הגנת מדגם בנוסף לזכויות יוצרים, הגנת זכויות היוצרים על האפליקציה היא אמצעי ההגנה החשוב ביותר.

עו"ד יריב קדם, צילום: אלי מעייני עו"ד יריב קדם | צילום: אלי מעייני עו"ד יריב קדם, צילום: אלי מעייני

מעניין לדעת כי אמנם להגנת מדגם וזכויות יוצרים יש אספקט דומה שהוא הוויזואליות של האפליקציה, אולם כללי הגנת הקניין הרוחני שלהם שונים. כך לדוגמא, הגנת זכויות יוצרים על אפליקציה היא בינלאומית מכוח אמנות בינלאומיות, אולם ההגנה על המדגם היא טריטוריאלית ויש לרשום אותה בכל מדינה בנפרד.

מבחינה אופרטיבית, כאשר עולה ליזם רעיון לאפליקציה, יש לפנות לעורך דין בתחום האפליקציות ובאמצעותו לבחון איזו הגנת קניין רוחני רלבנטית שלו, ואיך ניתן לרשום אותה. על היזם לחתור לקבל את מירב זכויות הקניין הרוחני לאפליקציה, כיוון שזה הבסיס ממנו יצמח הסטארט-אפ.

לסיכום, ניתן לראות אפליקציות כמוצרים וירטואליים עם מאפיינים יחודיים, לרבות אמצעי קניין רוחני שבאופן מסורתי נעשה בהם בעבר שימוש לגבי מוצרים מוחשיים. אולם ניתן לעשות בהם כיום שימוש גם לאפליקציות, בכפוף להוראות הדין הרלבנטי, וחשוב לעשות כן כי זה הבסיס לסטארט-אפ שבשלב מאוחר יותר יצמח מהאפליקציה, וללא הגנות קניין רוחני אלו, בסיס זה ירד לטמיון.

עו"ד ונוטריון יריב קדם עוסק בתחום האפליקציות, זכויות היוצרים וחברות הסטארט-אפ

תגיות