אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ קבע בעתירות נגד חוק שכר הבכירים: זכויות העבר לא יבוטלו צילום: יאיר שגיא

בג"ץ קבע בעתירות נגד חוק שכר הבכירים: זכויות העבר לא יבוטלו

7 השופטים קבעו כי אין להחיל את החוק על זכויות שעוגנו בחוזים לפני כניסתו לתוקף. הם האריכו את תוקפו של צו הביניים עד ל-1 בינואר, והמשמעות היא שעובדים במערכת הבנקאית ובחברות הביטוח שיפרשו עד תחילת 2017 יהיו זכאים לכל זכויות העבר שנצברו עבורם

29.09.2016, 10:27 | משה גורלי ורעות שפיגלמן

בג"ץ, בהרכב של 7 שופטים שדן בעתירות שהגישו איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח נגד הגבלת שכר הבכירים, קבע כי זכויות העבר לא יבוטלו.

"מגבלת היחס (בשכר הבכירים – האיסור לשלם יותר מפי 35 בין השכר הגבוה בתאגיד פיננסי לשכר הנמוך – מ.ג.) תחול רק על הוצאות חזויות בשל תגמולים בעד עבודה בעתיד", קבעה היום (ה') ראש ההרכב, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.

התוצאה היא שאין להחיל את החוק על זכויות שעוגנו בחוזים לפני כניסת החוק לתוקף ונרכשו בתמורה לעבודה שביצע העובד לפני 12.10.16. עם זאת החוק יחול על זכויות שיתווספו לחוזים אלה בעתיד עבור עבודה בעבר.

קראו עוד בכלכליסט

מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון, צילום: מערך הדוברות של הרשות השופטת מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון | צילום: מערך הדוברות של הרשות השופטת מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון, צילום: מערך הדוברות של הרשות השופטת

בג"ץ בהרכב המורחב בראשות נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, חנן מלצר, יורם דנציגר, ניל הנדל וצבי זילברטל קבע שהחוק הוא חוקתי למרות שאינו נקי מפגיעות שונות – בחופש העיסוק, החוזים, הקניין ועוד.

 

לגבי טענת האפליה של המגזר הפיננסי אל מול סקטורים אחרים ציינה נאור שהאבחנה מוצדקת בגלל שהתאגידים הפיננסיים מנהלים כספי ציבור ולפיכך הם כפופים לרגולציה וחובות אמון קפדניות יותר ונהנים מהפריבילגיה שבשעת משבר הממשלה עשוייה להתערב לטובתם באמצעות הקצאת משאבים ציבוריים נרחבים.

 

לאחר שהשאלה החוקתית הוסרה מהפרק, נותרה השאלה המרכזית: האם החוק חל על חוזים קיימים. האם אין הוא פוגע רטרואקטיבית בזכויות שכבר הוקנו לבכירים. העותרים, באמצעות עורכי הדין רלי לשם (בנקים) ודודי תדמור (ביטוח) טענו שלא ניתן לפגוע בתשלומי פנסיה או אופציות שמועד תשלומם לא הגיע, וכשיגיע התשלום יפרוץ את מגבלות שכר הבכירים – מעל 2.5 מיליון שקל ובעיקר פריצת תקרת היחס של פי 35 בין השכר הגבוה לנמוך.

 

נאור קבעה ש"במסגרת הליך חוקתי בית המשפט אינו מחויב – ואף אין בידו את הכלים – להכריע מראש בכל המקרים הפרטניים שעשויים לחסות תחת צלו של החוק".

 

ואכן הבעיה היא במגוון הרכיבים שכלולים ב"תגמול" ובעיקר מתגמול שנובע מוותק כמו אופציות, בונוסים, מענקי פרישה, דמי מחלה, דמי הבראה, מענק התמדה, תשלום כנגד התחייבות לאי-תחרות, ועוד.

לגבי כל אחד מסוגי תגמול אלה עשויות להתעורר שאלות מורכבות הן בפן העקרוני-הרחב הן בפן הפרטני הנוגע לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. עם זאת, מבלי לקבוע עמדה נחרצת, טוענת נאור ש"נראה כי הכף נוטה לטובת הכרעה כי פיצויי פיטורין על פי דין יוחרגו מגדר "תגמול". עם זאת העירה נאור לכנסת: "ראוי היה לדעתי שהמחוקק ייתן דעתו בעת חקיקת חוק זה להיקף תחולתה של מגבלת היחס על זכויות הצדדים מכוח החוזים הקיימים".

 

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
ייצא כנגד בעלי ההון. לא משנה אם הם
ייצא כנגד בעלי ההון. לא משנה אם הם צודקים או טועים. אין לי דעה מיוחדת על המקרה הזה. רק, מכיר קצת את התנהלות בגץ. כלומר, יותר מהאדם הממוצע. לא צדק עושים שם. מה שמשחק שם זה אגו, מעמד ואג'נדה פוליטית. אם נעשה שם צדק עם חסרי האמצעים, זה פעם במיליון שנה וגם אז, משיקולי תדמית. מצחיק ועצוב שבגץ קובע שהחוק "חוקתי". אין חוקה אזרחית במדינה. לא נתקלתי בבית משפט שדן בחוקיות ה"חוקתית" של חוק מסויים כאשר למדינה אין חוקה אזרחית. לבריטניה אין חוקה למשל ובית משפט לעולם לא ידבר שם על הconstitution, כי פשוט אין. בגץ יכול להגיד אם חוקי המדינה מרשים לו להתערב בחוק מסויים או לא. ולמען האמת, בהיעדר חוקה אזרחית לבגץ אין זכות לבטל או לאשר אף חוק. אבל מכל מקום, הוא לא יכול לקבוע אם חוק הוא "חוקתי". הם משקרים לנו כל פעם שהם משתמשים בביטוי הזה, והם משתמשים בו כל הזמן.
Clover  |  29.09.16