תעלומת בליינדספוט: עודד קובו אומר שמכר. אבל מי קנה?

נציגים מטעמו של המיליארדר הסיני וויליאם דינג מכחישים בצורה גורפת את הדיווחים שלפיהם הוא עמד בראש תאגיד שרכש מ”שלנו גרופ” הישראלית של איש העסקים עודד קובו את האפליקציות BLINDSPOT ו־MrC בעסקת מזומן של 32 מיליון דולר.

לפני כשבוע פורסם ב”האפינגטון פוסט” כי שלנו מכרה את האפליקציות לתאגיד של משקיעים סינים, בראשות דינג, מייסד ומנכ"ל ענקית האינטרנט הסינית NetEase שנסחרת בנאסד"ק. בעקבות הפרסום הופיעו דיווחים על העסקה בכמה כלי תקשורת, שהתבססו לרוב על הדיווח המקורי, וזאת לאחר שיחצ"ן שלנו בישראל אישר כי הפרטים נכונים. אלא שפנייה לנציגי דינג סיפרה סיפור אחר. "הסיפור הזה אינו נכון", אמרו ל"כלכליסט" נציגים רשמיים שמטפלים בקשרי המשקיעים עבור חברת NetEase של דינג, "הוא לא היה מעורב בעסקה עם קבוצת שלנו".

עודד קובו. חבר ילדות של דינג? | צילום: אתר קבוצת שלנו

הדיווח עצמו על דבר העסקה העלה לא מעט שאלות קשות. 28 מיליון הדולרים ששולמו, כביכול, בעבור אפליקציית ההודעות האנונימיות BLINDSPOT נראו כמו סכום מופרך בעבור אפליקציה שנמצאת בדעיכה מזה זמן רב. מדובר באפליקציה שפרט לישראל לא הצליחה לעורר באזז משמעותי, והיא אף לא מציגה יכולת טכניות יוצאות דופן או קשות להעתקה. המקוריות העיקרית של האפליקציה היא בקונספט השנוי במחלוקת שלה ובעיצוב יוצא הדופן.

גם 4 מיליון דולר ששולמו, כביכול, בעבור MrC נראים כסכום בלתי סביר. מבחינה טכנית, אין לה יכולות מעניינות והיא משמשת בעיקר כאפליקציה לתחנות רדיו סיניות מקוונות. בנוסף, נראה כי אין לה מאגר משתמשים גדול שיכול היה להצדיק סכום שכזה, שכן היא מעולם לא דורגה בין אלף האפליקציות הפופולריות ביותר באפסטור של אפל או בחנות פליי של גוגל.

כמובן, תמיד ייתכן שאותם משקיעים סינים בנו על הצלחה עתידית של האפליקציה. ואכן, בכתבה ב”האפינגטון פוסט” אומר פיטר נג', דובר אחת החברות שכביכול מעורבות בעסקה, כי "אם נצליח לשחזר את ההתלהבות שעוררה BLINDSPOT בישראל במדינה גדולה כמו סין, זו תהיה השקעה משמעותית בעבורנו". ואולם, מומחים שמכירים את אופן הפעולה של הממשל הסיני הביעו ספק רב באפשרות שהצנזורה הסינית המפורסמת, שחוסמת במדינה רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק או שירותי אימייל כמו ג'ימייל, תאפשר לאפליקציה שמאפשרת שליחת הודעות באופן אנונימי לפעול באין מפריע.

וזאת לא הפעם הראשונה ששלנו נקשרת לאירועיים שנויים במחלוקת. בסוף אוגוסט השנה החברה הגישה תשקיף לקראת הנפקה לפי שווי של 600 מיליון שקל. המהלך עורר ביקורת רבה בקהילת ההייטק הישראלית ובעיתונות הכלכלית - זאת בגלל פורטפוליו המוצרים של שלנו - שנתפס כלא מרשים ביכולותיו, בעל מספר משתמשים קטן ונטול מודל הכנסות משמעותי. ב־7 בספטמבר, שעות ספורות לאחר פרסום ניתוח מקיף ב"כלכליסט" על פעילות החברה, היא הודיעה על ביטול ההנפקה, על פיטורי 30 עובדים ועל העברת מוקד פעילותה אל מחוץ לישראל.

התקשרות בסין התעלמה לחלוטין מהעסקה

זה לא רק הסכומים בדיווח שמעוררים חשד. בראש סימני האזהרה האחרים עומדת הטענה כי קובו ודינג (שמוכר גם בשמו הסיני דִינְג לֵיי) הם חברי ילדות. דינג, בן 44, נולד במחוז פֶנְגְחְווָה שנמצא כ־250 קילומטר דרומית לשאנגחאי. הוא סיים את לימודיו בבית ספר במחוז ב־1989, ולא נמצאים פרסומים כי יצא למדינה אחרת. גם את לימודיו האקדמיים הוא השלים בסין, באוניברסיטת סין למדע האלקטרוניקה ולטכנולוגיה בצֶ'נְגְדוּ, הממוקמת כ־2,000 קילומטר מזרחית למקום הולדתו.

קובו בן ה־41 אמנם מספר שהתגורר בהונג קונג מגיל שנתיים ועד שסיים את לימודי התיכון שלו, אולם באותה תקופה (1977 עד 1991) הונג קונג היתה תחת שלטון בריטי ונפרדת באופן מובהק מסין. לכן, לא ברור באיזה אופן יכול היה להיווצר קשר החברות בין השניים.

בנוסף, באופן חשוד למדי, לא הופיע כל דיווח עצמאי על העסקה בסין. בדיקה במנוע החיפוש הסיני באידו העלתה כי שלנו לא זכתה לאזכורים תקשורתיים בכלל באתרי חדשות סיניים בחודשים האחרונים. אזכור אחרון של החברה ושל BLINDSPOT הוא ידיעה של העיתון ההונג קונגי “South China Morning Post” מינואר האחרון, המספרת על כך שהורים בישראל מתלוננים כי האפליקציה מעודדת בריונות בקרב בני נוער. אפילו הודעה לעיתונות בסינית מטעם הרוכשים לא התפרסמה, בניגוד למקובל.

צירוף דברים אלו הוביל את "כלכליסט" לפתוח בבדיקה. הצעד המתבקש הראשון הוא לפנות לחברות שמוזכרות כשותפות לרכישה ולבקש את תגובתן, ואולם כבר בשלב זה התגלו קשיים. לשתי החברות שלפי הפרסום חברו לדינג לצורך הרכישה — Wuhan Capital Ltd ו־ Tianjin Games (Hong Kong) Ltd — אין שום אזכור ברשת קודם לפרסום. לפי הדיווח ב”האפינגטון פוסט”, שתי החברות המסתוריות השותפות ברכישה הן קרנות השקעה מהונג קונג. אך בדיקה ברשם החברות של הונג קונג רק הוסיפה לכך סימני שאלה. לפי מאגר המידע המקוון של רשם החברות, מעולם לא פעלה בהונג קונג חברה בשם Tianjin Games; וחיפוש אחר Wuhan Capital הניב תוצאה של חברה בשם Wuhan Capital Partners Limited שפסקה מלהתקיים ב־19 באוגוסט 1997.

ההוראות של קובו לאיש יחסי הציבור שלו

פנייה לאיש יחסי הציבור של שלנו לא העלתה הרבה. הוא מסר לציטוט אך ורק כי "אין תגובה", והסביר זאת בהוראה מפורשת שקיבל מקובו שלא לעבוד עם התקשורת הישראלית על רקע היחס העוין שספגה החברה.

מתוך אתר רשם החברות בהונג קונג

עם זאת, גורם הקשור לחברה טען בתוקף כי העסקה אמיתית, ושהכסף אף הועבר כבר במלואו לחשבון הבנק. הוא טען עוד כי הסיפור על העסקה לא הודלף על ידי שלנו, זאת אף שבכתבה שב”האפינגטון פוסט” מצוטט מנהל התקשורת של החברה דייוויד שטראוס (פנייה לשטראוס דרך חשבון הלינקדאין שלו נותרה בלא מענה).

כן הציע הגורם לנסות לפנות לכתב "האפינגטון פוסט" שפרסם את הסיפור, איי.ג'יי ארגוול, ולהפנות אליו תהיות כמו מדוע החברות שמוזכרות בכתבה אינן קיימות לכאורה. פניות לארגוול, שבמקביל לכתיבתו ב"האפינגטון פוסט" נמנה גם על מייסדי הסטארט־אפ Alumnify, נותרו ללא מענה.

עוד הפנה אותו גורם לפוסט שפורסם בפייסבוק על הרכישה, ושבתגובה אליו מציין משתמש שמזדהה בפרופיל שלו כעובד שלנו שהצליח לאתר את אחת משתי החברות שמוזכרות בפרסום. אולם, תגובה זו מצביעה על חברה בשם Hanxin Capital (Wuhan) Equity Investment Management Co., Ltd., שמקום מושבה בסין ולא בהונג קונג. הגורם לא יכול היה להסביר למה שם החברה ומיקומה שונים כל כך מהפרסום המקורי. מספר פניות לחברה הסינית, למייסדה צָ'אויוּנְג וָאנְג ולחברה אחרת שנמצאת בבעלותו, נותרו ללא מענה.

המיליארדר לא מכיר את העסקה, הקרנות לא פעילות

הרוכש היחיד מקרב הרוכשים עליהם דווח שקיומו לא מוטל בספק הוא כאמור המיליארד וויליאם דינג. בנסיון לברר את חלקו בעסקה, "כלכליסט" התקשר למספר טלפון בניו יורק שמופיע באתר התאגידי של NetEase, ושמיועד לספק מענה למשקיעים. אחרי שהועברנו בין כמה אנשים, נמסרה לנו כתובת אימייל של הצוות שאחראי על NetEase בחברת ניהול קשרי המשקיעים The Piacente Group, והעברנו אליהם פנייה מפורטת. במקביל פנינו לג'ולייט יאנג, עובדת NetEase בהָאנְגְג'וֹאוּ, סין שאחראית גם היא על תחום קשרי המשקיעים בחברה, ושפרטי הקשר שלה מופיעים באתר התאגידי של NetEase.

"דינג לא היה חלק מהעסקה" - המסרונים ששלחה האחראית על קשרי משקיעים ב-NetEas

התשובות החלו להגיע ביום חמישי בערב. "הסיפור הזה אינו נכון", כתבה לנו ברנדי לארסן מצוות The Piacente Group בניו יורק. מעט מאוחר יותר הגיעה גם התשובה מסין: "הידיעה אינה אמת", כתבה יאנג במייל שנשלח מכתובת תאגידית של NetEase. בשיחת טלפון עם יאנג היא הכחישה נמרצות את הפרסומים על מעורבות דינג ברכישת האפליקציות של שלנו. "החדשות האלו שפורסמו ב’האפינגטון פוסט’ אינן נכונות", היא הבהירה. "בניגוד למה שנכתב, דינג לא היה מעורב בעסקה עם קבוצת שלנו והוא אינו אחד מקבוצת הרוכשים המדוברת". כדי לוודא שלא היו אי־הבנות כלשהן, ליאנג נשלחה פנייה נוספת במסרון, בה עיקרי השאילתא. "הוא (דינג - ע”כ וא”ד) לא היה חלק מהעסקה", היא ענתה.

תשובות אלו, משני צוותים נפרדים המהווים נציגים רשמיים של NetEase ושל דינג, מטילות צל כבד על הדיווחים על מכירת BLINDSPOT ו־MrC ליזם הסיני. בצירוף העובדה שלא נמצאו שום ראיות לקיומן של שתי החברות האחרות שכביכול היו מעורבות ברכישה, נראה שאין מנוס מלהסיק שהדיווח בעייתי.

ייתכן, אמנם, כי שלנו מכרה את BLINDSPOT ו־MrC למשקיע או משקיעים כלשהם, אך עסקה שכזו לא התקיימה עם דינג או עם החברות האחרות שצויינו. לאור אי הדיוקים הרבים שנתגלו בפרסום, חובת ההוכחה מוטלת כעת על כתפי החברה הישראלית.

במהלך סוף השבוע פנינו לאיש יחסי הציבור של שלנו במטרה לקבל את התייחסות החברה לגילויים החדשים, ואולם הוא לא השיב לפניות.