אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יאיר ויחשיך: פגועי נפש על קנבס

יאיר ויחשיך: פגועי נפש על קנבס

האמן יאיר פרץ מביא אל הקנבס דמויות מפורקות בהשראת פגועי הנפש שאותם הוא מנחה. כעת ניתן לראות את עבודותיו המעוררות בתערוכה חדשה

05.10.2016, 09:04 | אלעד בילו

אם תביטו בעבודותיו של האמן יאיר פרץ ומעט תיבהלו, אתם לא לבד. “אמרו לי שזה מפחיד”, הוא מודה, “ושלצד זה גם מושך. יש צבעוניות מזמינה ושמושכת את האנשים, כך מתגובות ששמעתי”.

תערוכת היחיד החדשה שלו, ”מכף רגל עד ראש”, מוצגת בגלריה ‘חזי כהן’ בתל אביב (וולפסון 54, תינעל ב 22.10). פרץ מציג בה עשר עבודות עשויות אקריליק, צבעי שמן ולעיתים פחם. אלה עבודות בהן התרכז יותר מתמיד בערכי הציור המסורתיים, “זה היה הדבר שרוב הזמן עמד לנגד עיני”, הוא מסביר. “מאוד התייחסתי לצבעוניות, לקומפוזיציה, לקו כתם, ערכים טהורים של ציור”, כאשר התוכן הציורי והרישומי בהן, אותם דימויים של איברים קטועים ומפורקים המזוהים איתו, נראים בבירור גם כעת.

אנושיות מפורקת

דימויים אלה, כפות ידיים ורגליים וראשים משונים שתמיד מצויים בלב עבודותיו, כולם “מתוך מאגר הדימויים שקיים אצלי, משהו שמוטמע כבר ביד שלי, שאני עושה להם כמו תעתיק, כל פעם מעבד אותם מחדש”. מהיכן בדיוק יוצאים לו הדימויים הללו הוא עדיין לא בטוח, “אני לא תמיד בודק באיזשהו אופן מודע, אני אוהב לשחרר את הדברים”. מה שבטוח הוא שהדימוי האנושי בעבודותיו כמעט אף פעם לא שלם. “אני אוהב לפרק את הדמות האנושית. אני מאוד אוהב להתמקד בגפיים, בכפות הידיים והרגליים, במפרקים, באצבעות”. יחד עם זאת, בשם שבחר לתערוכה הוא התחבר דווקא “לריק שקיים באמצע, שמשאיר את שאר הגוף פתוח ומסמל רק את הגבולות של למעלה ולמטה. קנה מידה אנושי, והשאר זה משהו שיכול להיות גם רוחני וגם פיזי”. הוא מספר שזו לא תערוכה עם נושא תמתי ושהוא פשוט בא “ממקום שקשור יותר לציור, לחוויה של הציור כצופה אבל גם כמי שמבצע את פעולת הציור”.

עבודות של האמן יאיר פרץ , ציור: יאיר פרץ עבודות של האמן יאיר פרץ | ציור: יאיר פרץ עבודות של האמן יאיר פרץ , ציור: יאיר פרץ

את כל העבודות יצר בחודשים האחרונים, התחושה המתקבלת מהעבודות הצבעוניות מרגישה מצד אחד, כאמור, מעט מפחידה עבור הצופה, אך מאידך העבודות כאילו מתקיימות בעולם משלהן, עולם סגור ובו תחושת אופוריה, כמו מהחלל החיצון.

אמנות שיקומית

פרץ (38), הוא זוכה פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט לשנת 2014. את תערוכת היחיד הקודמת שלו “תחיית המתים של דוד” הציג בגלריה ארטפורט (2013). הוא למד קורסים שונים במדרשה בבית ברל (2004) ובהמשך למד שיקום באמנות בבית איזי שפירא. יש לו שעות אמנות רבות בעולם אמנותי מעניין אחר בדרום תל אביב: פרץ מלמד אמנות במרכז נעמי לשיקום תעסוקתי שבמרכז הקהילתי לבריאות הנפש בפלורנטין. כבר כמעט עשור שיש לו סדנת אמנות אותה הוא מעביר לפגועי נפש, מדריך ומלמד ציור ומלווה בתהליכים אמנותיים. לפני שנתיים פתח שם גלריה בה מציג את העבודות של תלמידיו. לעיתים, הוא מזמין אמנים מבחוץ ומהסצינה להציג במקום תערוכות. “זה חלל קטן אבל חשבתי לעצמי שיהיה נחמד לערבב קהלים, כי כשקהל נכנס למקום כזה זה יכול לשבור הרבה סטיגמות או קונספטים שגויים לגבי המקום ולגבי פגועי נפש”. עד עכשיו הציג בחלל הסדנה שבע תערוכות, הן של משתקמים והן של אמנים מבחוץ, “זה משהו שאני הולך איתו מאוד לאט, אני מנסה לבנות תהליכים עם האנשים שלי וגם להעניק לחלל הזה שימוש, לשים עבודות, להסתכל עליהן ולחשוב”. לאורך השנים התייחסו עבודותיו לעיבוד החוויות שצבר במקום עבודתו. הוא מספר שעולם הדימויים שלו, זה המלא באיברי גוף מפורקים תמיד ומונחים פרקדן על האדמה, החל לבוא לידי ביטוי על הקנבס בעיקר כשהגיע לעבוד שם.

המקום ”טרף את הקלפים” עבורו, שם בנה מחדש את השפה האמנותית שלו “ונראה לי שבמקום של הפירוק ובנייה הבנתי שאני לא רוצה לבנות את זה עד הסוף”, הוא מסביר. ”דווקא הפערים שקיימים בחוסרים הם הדברים שמשלימים לי את הרגשה ונותנים לי אפשרות להיכנס פנימה בכל מיני ממדים. כשאני עובד על ציור אני רוצה שיהיו בו פתחים, מין חרכים שהצופה יוכל להיכנס דרכם, גם אם זה בתוך הדמות. אני מאמין שזה משאיר איזשהו רעב בתוך הציור, משהו לא פתור שיוצר רצון להבין ולהשלים חוסרים , זה דבר שאני אוהב לשחק איתו”.

תגיות