בעלי מוגבלויות יופלו לרעה במעבר לפנסיית ברירת המחדל

מהפיכת הפנסיה בישראל ממשיכה להדהד באוזני הציבור, זאת למרות שלאורך השנים שעוברות, המדינה ממשיכה לזרוק את האחריות מהפנסיה של אזרחיה ישירות אליהם, שכן השכר החציוני במדינת ישראל נמוך מ-7,000 שקל ו"שיעור התחלופה" (היחס בין גובה הפנסיה המשולמת לפנסיונר ובין גובה שכרו קודם שפרש לפנסיה) של מרבית האזרחים המגיעים לגיל פרישה הוא נמוך מכ-50%.

במהלך השנתיים האחרונות דואג אגף שוק ההון קבל עם ועדה להדגיש בעיני הציבור אך ורק את עניין שיעור דמי הניהול הנגבים ממנו ולא מתייחס כלל לפרמטרים נוספים בבחירת מכשיר החיסכון הפנסיוני של הציבור. כמובן שלאורך זמן לשיעור דמי הניהול הנגבים מאתנו הוא מהותי, אולם ישנם גורמים מהותיים לפחות כמוהו, כגון: תשואות, החרגות – בגין מצב רפואי ותקנוני הקרנות המבטחות.

הפיקוח על הביטוח פרסם בתחילת אוגוסט את תוצאות מכרז הליך קביעת קרנות פנסיית ברירת מחדל נבחרות לשנתיים הקרובות. שני הגופים המוסדיים שנבחרו הם מיטב דש, שתגבה שיעור דמי ניהול של 1.31% מההפקדות החודשיות ו-0.01% מהצבירה השנתית, והלמן אלדובי שתגבה דמי ניהול בשיעור של 1.49% מההפקדות החודשיות ו-0.001% מהצבירה השנתית.

 

בעלי מוגבלויות יופלו לרעה באופן חד משמעי

 

קרנות פנסיית ברירת מחדל אכן מוזילות משמעותית את שיעור דמי ניהול לסקטורים החלשים, הנמנים בדרך כלל על קבוצות המיקוח החלשות במשק. אולם, נשאלת השאלה המרכזית: האם כל עמית שירצה להצטרף לאחת משתי קרנות הפנסיה ברירת המחדל יוכל לעשות זאת, ללא כל החרגה ומגבלה. טרם נקבע כיצד יתבצע, אם בכלל, הליך של חיתום רפואי למצטרפים לאחת משתי קרנות הפנסיה שזכו במכרז, אולם לא מן הנמנע שכל הצטרפות יחיד/ה לאחת משתי קרנות ברירת המחדל תהיה מלווה בהליך של חיתום רפואי, דבר שיפלה לרעה כל בעל מוגבלות רפואית כלשהי.

זאת מכיוון שכל מי שנמנה על אותה קבוצה גדולה של בעלי מוגבלויות לא יוכל להיקלט כעמית באחת משתי קרנות ברירת המחדל או שכיסוייו הביטוחיים: נכות ושאירים ייפגעו. כלומר, הוא יוחרג (לא יהיה לו כיסוי ביטוחי) בעת אירוע של נכות או שאירים, שייגרמו חלילה כתוצאה מהבעיה הרפואית ממנה הוא סובל.

בכך נמשכת מגמת האפליה כנגד בעלי המוגבלויות, שכן רק השבוע אישר בית המשפט המחוזי הסתלקות מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברות ביטוח בטענה לסירובן לבטח אנשים עם מוגבלויות.

אין שוני בזכויות= אין אפליה

בתגובה לכך, מסרו מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים כי הואיל ואין שוני בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בקבלה לקרנות, בין המצב לפני ההסדר ואחריו ,אין הם רואים בסיטואציה זו אפלייתם לרעה. "חוק השוויון אינו אוסר לבצע חיתום רפואי בעת רכישת ביטוח, אלא אוסר על מבטח לתת יחס שונה לאדם עם מוגבלות", מוסיפים מהנציבות. עוד הם מוסיפים כי חוק השוויון מורה למבטח לקבל החלטות על בסיס נתונים אקטואריים, סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטיים להערכת הסיכון הביטוחי במקרה המסוים, כך שהם מהווים יחס סביר בנסיבות העניין. "רק אם מתקבלת החלטה על מתן יחס שונה למבוטח עם מוגבלות (סירוב או החרגה) ללא ביסוס, היא עלולה להוות אפליה אסורה", מדגישים בנציבות לשוויון הזדמנויות.

ממיטב דש נמסר: "החברה פועלת בהתאם להנחיות האוצר ולקראת ה-1 בנובמבר ייצא הסבר מפורט לגבי הצטרפות לקרן הפנסיה עם כללים ברורים, כולל התייחסות לחיתום רפואי". תגובת הלמן אלדובי לא התקבלה. אגף שוק ההון סירב להתייחס לנאמר.

הכותב הוא סוכן ביטוח פנסיוני, מתמחה בפתרונות ביטוח לבעלי מוגבלויות רפואיות