אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המצוינות נמצאת בפרטים הקטנים

המצוינות נמצאת בפרטים הקטנים

המאמנים הגדולים בעולם ידועים בירידה לפרטים. מתי ואיך ירידה לפרטים מובילה למצוינות ומתי זו סתם טרחנות שמייצרת בינוניות?

05.10.2016, 13:33 | ניב נחליאלי

בסרטון שיצא השנה ב-Sky Sports המתאר את הגורמים להצלחתו של פפ גווארדיולה, מתבקשים כדורגלנים ואנשי כדורגל לתאר את גווארדיולה במילה אחת. לצד מלים כמו: "איש חזון" ו"מהפכן" נאמרות המילים הבאות: ירידה לפרטים, אינטנסיבי, מחושב, מצוינות, פרפקציוניסט ואובססיבי. גווארדיולה מצליח בזכות היכולת שלו להמציא מחדש את הכדורגל אבל בעיקר בזכות היכולת שלו לרדת לפרטים ברמה אובססיבית ולגרום לרעיונות שלו לקרות.

קראו עוד בכלכליסט

פפ גווארדיולה. עובד קשה כמו שחקניו אם לא יותר, צילום: רויטרס פפ גווארדיולה. עובד קשה כמו שחקניו אם לא יותר | צילום: רויטרס פפ גווארדיולה. עובד קשה כמו שחקניו אם לא יותר, צילום: רויטרס

מצד שני, בבתי ספר לניהול ומנהיגות מדגישים שהערך המוסף המצופה ממנהל הוא לראות את התמונה הכוללת ולא ללכת לאיבוד מרוב עצים. אני מניח שלא מעט חוו את סוג המנהל שמעיק ונכנס לנשמה, טרחן שמתעסק בכל פרט ופרט ולכן אינו משיג את יעדיו. אז מתי "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" ומתי זה micro management לא תכליתי?

האם זווית גריפת המים של שחיין חתירה זה פרט קטן? בוודאי שזה פרט משמעותי שמבחין בין הצלחה לבין כישלון ומחייב אלפי שעות על עבודה דקדקנית עד להשגת הזווית הנכונה. צפיתי ביותר מדי אימוני כדורגל לילדים בהם המאמן נותן תרגיל טכני מורכב שאף ילד לא מצליח. בסיס? חזרה אינסופית על עצירת כדור? עוד תרגול של פס? למי יש כוח? אין פלא שבגיל הבוגרים יש פער של שתי שניות בהשתלטות על כדור בין השחקן הישראלי לבין עמיתו האירופי.

הבעיה העיקרית היא כאשר אנחנו מתייחסים לזה כפרטים קטנים. הרי למי יש כוח להתעסק בזוטות. כאשר המושג "פרטים קטנים" פוגש את התרבות הניהולית הישראלית, ולא רק בכדורגל, ברור מה תהיה התוצאה; הבוז לניהול המיקרו והאגו הצברי משתלטים על המצב והפרטים "הקטנים" נשארים בצד.

צריך להפסיק להגדיר פרטים קטנים או גדולים ולהתחיל לחשוב על נושאים חשובים או טפלים ובנושאים החשובים לרדת עד לפרט הכי קטן. גם תומאס טוכל, המאמן המצליח של בורוסיה דורטמונד, נחשב לכזה שיורד לפרטים, עד לרמת התפריט התזונתי שצורך כל שחקן ושחקן. האם גם אתם אדישים אם תדלקו את המכונית שלכם בבנזין 95 או בנזין 96? ברור שלא, ולכן במקרה אחר תפריט תזונתי הוא נושא משמעותי שמחייב ירידה לפרטים.

איך נדע מתי זה פרט שולי ומתי זה פרט משמעותי? הפרטים המשמעותיים נמצאים במרבית המקרים ביסודות. במקומות שצריך אימון סיזיפי וחזרתי, כפי שמוצג בצורה נהדרת בפרסומת של מייקל פלפס: It's what you do in the dark, that puts you in the light

בואו ניקח דוגמא מקומית כדי להמחיש את הדברים. אנשי מקצוע אומרים שמיכאל אוחנה הוא הדבר הבא בכדורגל הישראלי. כדורגלן מוכשר שלוקה בקבלת החלטות ולעתים מכדרר יותר מדי. קבלת החלטות זהו הנושא המשמעותי ביותר עבורו, המצריך ירידה לפרטים. מה זה אומר בפועל? אפשר לדוגמא להעביר אותו סימולציות בתוכנה ייעודית המשפרת קבלת החלטות.

לא צריך ללכת רחוק, זה מפותח בישראל עם הצלחות מוכחות intelligym.com - אימון מותאם לאוחנה חייב לכלול בנוסף לאימון "הרגיל" גם צפייה במשחקי כדורגל עם דילמות בקבלת החלטות ועצירת מהלכים כדי שהוא ישלים את המהלך הנכון. מישהו צריך להכין את הקטעים המתאימים. זה אומר לנתח איתו בווידאו לאחר כל משחק שלו את קבלת ההחלטות שקיבל, להציב לו יעדים (אחוז קבלת החלטות נכונה במשחק) ולמדוד התקדמות. זה גם אומר לנתח מבחינה תודעתית את הסיבות לכדרור יתר; כריסטיאנו רונלדו אמר בזמנו שקפיצת המדרגה הגדולה ביותר שלו היתה בעקבות העבודה האישית של רנה מולנסטיין (היום מאמן מכבי חיפה) איתו.

רנה הכין לרונלדו קטעי וידאו והראה לו שהוא עסוק מדי בכיבוש שערים יפים לעומת תכליתיות ואמר לו שאולי ייחשב לכדורגלן אטרקטיבי, אבל כזה שלא יהיה הכדורגלן הטוב בעולם שזוכה בתארים רבים. עבור רונלדו התחרותי זה הספיק כדי לעשות שינוי דרמטי. במקרה של אוחנה, דריבל אחד ארוך ויפה לא שווה תכליתיות. מאמן מנטלי צריך לנתח עם אוחנה מה הוא מרוויח מהדריבלים (שואו לדוגמא) ולהעביר אותו שינוי תודעתי. כל מה שמתואר צריך להתבצע בעבודה שיטתית, משחק אחרי משחק, שבוע אחרי שבוע. זה המקום שצריך להיכנס לפרטים הכי קטנים עם אוחנה, כי אלו הפרטים הכי משמעותיים להתקדמות שלו.

מישור נוסף הוא המישור הפסיכולוגי – שאלו בזמנו את מייקל ג'ונסון האם הנעל שפותחה במיוחד עבורו אכן מסייעת לו לשפר ביצועים. הוא ענה שהוא לא יודע אם הנעל משפרת ישירות את ביצועיו, אבל עצם הידיעה שיש לו את הציוד הכי טוב בעולם שצוותי פיתוח עובדים במיוחד עבורו נותנת לו את הביטחון, מעבירה לו מסר של ציפייה למצוינות ולכן ביצועיו משתפרים. כי מקום ששואף למצוינות מייצר אנשים מצויינים.

כאשר ברק עילם, מנכ"ל NICE, נכנס לתפקיד לפני שנתיים וחצי הוא בחר בנאומו הראשון בפני העובדים לתת את הדוגמא שלו כאיש מכירות מתחיל שעבר הכנה מדוקדקת לקראת פגישת מכירה עם לקוח אמריקאי. ההכנה כללה ירידה לפרטים הכי קטנים עד לרמת השעה במחשב שהציגה עדיין את שעון ישראל ועלולה הייתה לייצר תחושה שהוא מנותק מההוויה האמריקאית.

זה היה השיעור שלו בצורך לרדת לפרטים כדי להשיג מצוינות. אני לא יודע האם אותו שעון לא מכוון אכן היה מטרפד את העסקה, אבל המסר של המנכ"ל לעובדים היה מאוד ברור - בחברה שאני מוביל, השאיפה למצוינות תצריך מכל עובד למתוח את איבריו כדי להצליח. זו כנראה אחת הסיבות המרכזיות לביצועים העסקיים ולערך המנייה של החברה בשנים האחרונות. שוב, מקום ששואף למצוינות מייצר אנשים מצוינים.

גיל שרון, כאשר היה מנכ"ל פלאפון, מספר שהתלווה יום אחד לרמי לוי. כמה דקות לפני 7:00 בבוקר רמי מקבל שיחת טלפון. בעברו השני של הקו נמצא מנהל סניף שמודיע לרמי כי המתחרים לידו מציעים מחיר זול יותר לעגבנייה. שני בירורים של רמי ואח"כ טלפון שלו למנהל הסניף עם הנחיה להוזלה מיידית במחיר העגבניה. מגיעים לביקור בסניף אחר, רמי רואה שאחד המזגנים מטפטף. רמי מטלפן בעצמו לאיש תחזוקה כדי שיגיע ויתקן במידי. שרון מתאר שהיה מאוד מופתע מדרך ההתנהלות והחלטות כאלו, שיישומן היו לוקחים שבועות. כדי להירגע, גיל אמר לעצמו שזה מודל ניהולי שאפשרי לסניף אחד או שניים, לא יותר מכך. אבל כאשר הרשת של רמי לוי גדלה והמודל הניהולי של רמי המשיך להצליח, זה העלה אצלו סימני שאלה לגבי מודלים של ארגונים גדולים שהחלטת תמחור עוברת הרבה היררכיות וזמן רב עד שמיושמת בשטח. "רוצים ארגון שמגיב מהר למתרחש?" שואל שרון ועונה - "צמצמו רמות היררכיות, הקטינו כוח אדם ותשלטו בעצמכם בפרטים. אני מודה שזה גרם לי להתנגדות אוטומטית, הרי מנכ"ל עלול שלא לראות את היער מרוב עצים, בוודאי מנכ"ל עם צורך גבוה בשליטה, אבל גם כאן הכלל דומה – אל תתמקדו בכל הפרטים, אלא מצאו את הנושאים החשובים שבדרך כלל נמצאים בתהליכי הליבה (המקבילה ברוב המקרים ליסודות בכדורגל), תרדו לעומקם, ובכך גם תייצרו תרבות של מצוינות".

מאמן מצליח נכנס לפרטים המשמעותיים בשיטתיות כפי שעושה גווארדיולה. כך הוא גם מעביר מסר של מצוינות ליתר השחקנים. אם רוצים להצליח בכדורגל זה חייב לעבור דרך שינוי בתרבות הניהול והאימון כיוון ששינוי תרבותי מובל מלמעלה על ידי המאמנים וצוותי הניהול. יש דוגמאות בשטח של מצוינות ניהולית (מכבי תל אביב) ומצוינות באימון (הפועל באר שבע) אבל אין מספיק דוגמאות נוספות. לא קל לחקות מצוינות. צריך צוותי ניהול, מאמנים וצוותים מקצועיים שממוקדים בנושאים החשובים ויורדים בהם לפרטים הכי קטנים, שעובדים קשה לפחות כמו שהם מצפים מהשחקנים שלהם לעבוד. תרבות של מצוינות היא קסומה ומדביקה את כולם, אבל אין קסמים ביצירת תרבות של מצוינות. זה מחייב עבודה קשה וסיזיפית של שרשרת הניהול והאימון, ולכן לא שכיחה בנוף הכדורגל הישראלי.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים ומוביל תוכניות לפיתוח מנהלים בספורט

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות