אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אז מה עשה השנה כחלון בשבילכם? הרבה פחות ממה שהוא אומר צילום: עומר מסינגר

אז מה עשה השנה כחלון בשבילכם? הרבה פחות ממה שהוא אומר

משרד האוצר הפיץ אתמול מסמך הכולל את כל הישגיו של השר בתחום יוקר המחיה. צלילת עומק מלמדת שבחלק מהמקרים הקרדיט בכלל לא שייך לכחלון ובמקרים אחרים מדובר בייפוי של המציאות

06.10.2016, 21:17 | כתבי כלכליסט

שר האוצר משה כחלון מנה אתמול (ד') את כל הישגיו במהלך השנה החולפת במסמך שפרסם ושנשא את הכותרת "השנה החולפת במספרים: משרד האוצר מסכם שנה של שינויים ושל הפחתת יוקר המחיה".

קראו עוד בכלכליסט

הדבר המתבקש הוא לבחון האם באמת מדובר במהלכים ששיפרו את מצבו של כלל הציבור או שמא מדובר בכותרת יח"צנית בלבד. כחלון מדייק בעובדות שהוא מציג - תעריפי המוניות הופחתו, שכר המינימום עלה והמע"מ ירד - אך הוא לא מתמקד בתמונה הרחבה ונוטל לעצמו קרדיט רב מדי.

בעיה חמורה יותר שעולה מן המסמך היא שבשנה החולפת משרד האוצר נמנע מלבצע צעדים קשים. העלאת השכר במגזר הציבורי היא מבורכת, אך היא נולדה כתוצאה מעמדת הכוח שבה מחזיקה הסתדרות העובדים מול השר. צעד מסוג זה אמור להיות חלק ממהלך התייעלות כולל שיטיב עם כלל הציבור - מהלך שכרוך במאבקים קשים מהם כחלון נמנע.

האחריות של שר האוצר ומשרדו היא לדאוג לכלל המשק ולצמיחה שמחלחלת לכל השכבות. כי לתת על חשבון העתיד, כפי שכחלון עשה השנה, זה קל; לשפר באופן עמוק, זה כבר קשה יותר.

"כלכליסט" מאיר את הנקודות שמהן כחלון בחר להתעלם, מסיבותיו שלו.

דיור ציבורי

תקרת ההנחה לזכאים לרכישת דירה מדיור ציבורי עלתה,

אך היא לא מדביקה את הזינוק במחירי הדיור

כשנכנס למשרד האוצר, ועוד לפני כן, במהלך קמפיין הבחירות שלו, כחלון חרת על דגלו את המאבק במשבר הדיור ובמחירי הדיור המאמירים. במסמך שפרסם אתמול, מתגאה כחלון בכך שהוא העלה את "תקרת ההנחה על רכישת דירה של הדיור הציבורי למתגוררים בה בשכירות ב־210 אלף שקל, מ־705 אלף שקל ל־915 אלף שקל. הנחה זו לא עודכנה בשמונה השנים האחרונות, למרות ההתייקרות המואצת של מחירי הדיור שהשפיעו בפועל גם על ערך הדיור הציבורי. התיקון הנוכחי מתקן את העוול ומאפשר שוב לזכאים לרכוש קורת גג משלהם". 

הפגנה של חסרי דיור , צילום: ערן חכים הפגנה של חסרי דיור | צילום: ערן חכים הפגנה של חסרי דיור , צילום: ערן חכים

כחלון העלה את ההנחה שניתנת לזכאי הדיור הציבורי שמבקשים לרכוש דירה מהדיור הציבורי בכ־30%, אך מה שהוא שוכח לספר זה שמחירי הדיור עלו ב־110% מאז 2008 - משך הזמן שבו לא עודכנה ההנחה; כך שסביר להניח שההעלאה הזו אינה מדביקה את העלייה במחירי הדיור.

שכר מינימום

שכר המינימום עלה, אבל לכחלון אין שום קשר לזה -

הוא רק היה צריך לאשר סיכום קודם

שכר המינימום במשק אכן עלה בתקופתו של כחלון כשר אוצר (מ־4,650 שקל בחודש ל־4,825 שקל ברוטו בחודש), אבל בכך מסתכם הקשר שלו לסוגיה הזאת. 

 , צילום: עמית מגל צילום: עמית מגל  , צילום: עמית מגל

הכל התחיל בסוף 2014 מלחץ של הח"כים להעלות את שכר המינימום ל־30 שקל בשעה, שהם 5,580 שקל ברוטו בחודש. בתקופה הזו יאיד לפיד כיהן כשר אוצר ושכר המינימום עמד על 23.12 שקל לשעה, שהם 4,300 שקל בחודש. אז גם הוסכם בין הסתדרות העובדים למעסיקים במגזר הפרטי על העלאת שכר המינימום ל־5,000 שקל בחודש ושבועיים לאחר הבחירות לכנסת, עוד לפני שכחלון נכנס לתפקידו במשרד האוצר, נחתם הסכם נוסף בין שני הצדדים לפיו שכר המינימום יעלה ל־5,300 שקל בחודש עד סוף 2017.

ביטוח ופנסיה

שורה של רפורמות נכנסו לתוקף, אך הביצוע של חלקן רשלני

בתחום זה נעשו מספר צעדים. בפברואר השנה נכנסה לתוקף הרפורמה בביטוחי הבריאות, לפיה חברות הביטוח מחוייבות לשווק פוליסה אחידה כך שההבדלים בין הביטוחים יהיו רק במחיר. לטענת האוצר, הרפורמה גררה הפחתה של 20% במחירים.

זה נכון, אך האוצר מתעלם מכך שהפוליסה האחידה הזו מציעה כיום לציבור מוצר רזה יותר בהיקפו, שבניגוד לפוליסות הקודמות לא כולל רפואה משלימה או אפשרות לקבל פיצוי מחברת הביטוח בעת הפעלת הביטוח המשלים. כמו כן, בשלב זה חברות הביטוח נמנעות מלשווק את הפוליסות החדשות והמעבר מהפוליסות הישנו לחדשות הוא מועט. לכן הפחתת המחירים עוד לא מורגשת בקרב מרבית המבוטחים.

  , צילום: עומר הכהן צילום: עומר הכהן   , צילום: עומר הכהן

בתחום הביטוח הסיעודי התבצע מהלך שמאפשר למבוטחים שנפלטו מביטוחים קולקטיביים להצטרף לפוליסות הסיעוד של קופות החולים ללא בדיקה רפואית מקדימה. המהלך היטיב עם מצבם של המבוטחים שנפלטו, אך הוא לא מהווה פתרון מלא עבורם שכן הכיסוי הביטוחי שמציעות קופות החולים נמוך יותר מהכיסוי שמוצע בביטוחים הקולקטיביים. מי שרוצה לשמור על היקף הכיסוי הביטוחי יצטרך לרכוש ביטוח סיעודי פרטי בעלות גבוהה.

יתרה מכך, האוצר "פישל" ביישום הרפורמה כך שמבוטחים בביטוחים הסיעודיים של קופות החולים שגילם גבוה מ־49, שעוברים או שיעברו מקופה אחת לאחרת במחצית השנייה של 2016, יאבדו זכויות שצברו משום שהרצף הביטוחי ייכנס לתוקף רק בינואר 2017.

מה שכחלון שוכח לספר בהקשר הזה הוא שבזמן שהוא מתגאה ברפורמה הזו, הוא ומשרדו מעכבים את הרפורמה הכוללת בתחום הסיעודי שאותה מוביל שר הבריאות יעקב ליצמן - רפורמה שעתידה להסדיר את התחום שסובל כיום מבעיות רבות, כמו למשל מבחני תמיכה קשים, נהלים מיושנים ולא רלבנטיים, סמכויות מבוזרות ועוד.

אמנם רפורמת הסיעוד הכוללת היא יקרה (עלותה נאמדת ב־2-2.5 מיליארד שקל) והיא עלולה להיות כרוכה בצעד לא פופולרי כמו העלאת מסים, אבל אם כחלון רוצה להיטיב באמת עם אוכלוסיית הקשישים והאוכלוסייה הכוללת, עליו להתמקד בה.

בתחום ביטוח הרכב כחלון הכריז על רפורמה שתביא להפחתה של 40% במחירי ביטוח החובה לרכבים פרטיים. מדובר בהצהרה מוגזמת. בפברואר האחרון החל לפעול מתחרה חדש בתחום זה - הפול - תאגיד ביטוחי שהוקם מכוח חוק קודם. האוצר הגדיר לפול תעריפי ביטוח שמגלמים הפחתה של עד 40% למבוטחים מסוימים בלבד. דגש ניתן על ותק, מין וקיומן של מערכות ניטור נהיגה ברכב המבוטח. עם זאת הפול הוא לא באמת שחקו בשוק הביטוח, כיוון שאין לו מערך שיווק ומשום שהוא מוכר רק ביטוחי חובה. לכן רק מספר זניח של לקוחות רכשו ממנו ביטוח.

הרפורמה האמיתית בתחום אמורה להיכנס לתוקף רק בינואר 2017 - מועד שממנו והלאה חברות הביטוח אמורות לגבות סכום של עד 90% מתעריף הפול.

אלא שבמקביל אמורות להיכנס לתוקף תקנות וינגורד שאמורות היו להעלות את הפיצוי שמשלמות חברות הביטוח למבוטחים בביטוחי החובה לרכב. התקנות האלה מספקות לחברות הביטוח תירוץ טוב להעלאת התעריפים שלהן.

בינתיים יישומן נדחה בשנה בלבד וחברות הביטוח הפרישו כבר מאות מליוני שקלים בגינן. כלומר, התירוץ שלהם להעלאת התעריפים עדיין בתוקף והוא עלול להוות מכשלה לרפורמה שאמורה להתחיל לפעול בינואר הקרוב.

בתחום הפנסיה נעשו שני מהלכים משמעותיים - איחוד חשבונות הפנסיה והקמת קרן ברירת מחדל.

איחוד חשבונות הפנסיה נוגע לאיחוד חשבונות לא פעילים, שעליהם משלמים החוסכים דמי ניהול מקסימליים, עם החשבונות הפעילים. המטרה היא להפחית את דמי הניהול. הרפורמה הזו עוד לא נכנסה לתוקף ולכן עוד לא הביאה להפחתת דמי הניהול.

רפורמת קרן ברירת מחדל היא רפורמה שמגדירה שתי קרנות פנסיה שיציעו לכלל העובדים במשק אפשרות להצטרף אליהן בדמי ניהול מופחתים למשך 10 שנים ממועד הצטרפותם. הרפורמה מבהילה את קרנות הפנסיה הגדולות, שכן במכרז של האוצר זכו שתי קרנות קטנות יחסית - מיטב דש והלמן אלדובי. יחד עם זאת, הרפורמה, שאמורה להביא להפחתת דמי הניהול, תיכנס לתוקף רק בחודש נובמבר הקרוב.

בנוסף, יש בה כמה מכשולים - קרנות הפנסיה הגדולות יעשו כל שביכולתן כדי להרתייע חוסכים מלעבור לקרנות החדשות, בעיקר באמצעות הפחדה שנוגעת לאיכות הניהול של הקרנות הקטנות. כמו כן, הקרנות ישתמשו בסוכני הביטוח כדי להתחים חוסכים, בעיקר חלשים ובעלי שכר נמוך, על מסמך שבו הם בוחרים אקטיבית בקרן שאינה קרן ברירת המחדל. באוצר פרסמו לאחרונה טיוטת תקנות שנועדה להקשות על קרנות הפנסיה לטרפד מעבר לקוחות, הקרנות מתנגדות והתקנות טורם אושרו.

בריאות

הרפורמה שעושה סדר בניתוחים הפרטיים החלה לפעול,

אבל מחיריהם של חלק מהניתוחים דווקא עלו

השנה נכנסה לתוקף רפורמת הסדר־החזר שנועדה להסדיר את תחום הניתוחים והייעוצים הפרטיים.

לדברי משרדי האוצר והבריאות, הרפורמה הפחיתה את העלויות לחולים. נכון שבחלק מהמקרים מחירי הפרוצדורות אכן הופחתו כתוצאה מהרפורמה, שמאפשרת לקופות למכור למבוטחים חבילות שלמות שמחליפות הליך מורכב שהיה כולו באחריות המבוטח בעבר, אך החבילות האלה רחוקות מלהיות מושלמות. למעשה, בחלק מהמקרים הפרוצדורות דווקא התייקרו.

כמו כן, ישנם גם סימני שאלה על טיב הטיפול, משום שכעת לקופות יש אינטרס לשמור על עלויות נמוכות.

מזון

מכסים לייבוא מוצרים בפטור ממכס ניתנו,

אבל מי שנהנו מכך היו בעיקר הקמעונאים והרפורמה המרכזית עוד לא מורגשת

במהלך השנה הזו נפתחו מכסות לייבוא גבינות, דגים ובשר ללא מכס - מהלך שהוביל הן להרחבת מגוון המוצרים בשוק הישראלי והן ליצירת אלטרנטיבה לייצור המקומי במחיר מופחת. אלא שהפחתת המכס הובילה לכך שיבואנים אמנם הורידו את המחירים לצרכן, אך באופן חלקי בלבד. התוצאה היא שהנהנים העיקריים מהמהלך היו היבואנים והקמעונאים.

מנתונים של איגוד מגדלי הדגים בישראל עולה כי מחירי הדגים הקפואים שיובאו מחו"ל אכן ירדו, אבל רק בחודש פסח עצמו ובשבוע שלפני ראש השנה. בכל הנוגע לפסח, הקביעה הזאת מסתמכת על הלמ"ס, שלא פרסמה עדיין את הנתונים הרלבנטיים לראש השנה. עם זאת, מנהל שולחן מגדלי הדגים עמיחי גלר אמר כי מבדיקה שערך ברשתות השיווק עולה כי מחירי הדגים ירדו מ־36 שקל לק"ג, אך רק במעט והם אינם זהים לאלו שעליהם מדברים באוצר: "הלמ״ס עדיין לא הוציאה נתונים רשמיים, אבל אנחנו מעריכים שק״ג אמנון קפוא עלה כ־30 שקל לק״ג, אולי קצת יותר. גם ההפחתה הזאת התבצעה על ידי הרשתות רק בשבוע שלפני החג, למרות שהמכס ירד בחודש הקודם. כלומר, הדגים נמכרו מספר שבועות במחירים גבוהים".

רפורמה נוספת שנכנסה לתוקף, לאחר חבלי לידה קשים, היא פתיחת השוק לייבוא מזון יבש שזכתה לכינוי רפורמת הקורנפלקס. משום שיישומה נדחה בארבע חודשים, במהלך חגי תשרי לא נכנסו לנמלים מכולות עם מוצרי מזון וטואלטיקה ביבוא מקביל ובמחיר נמוך, כך שקשה להעריך כיצד היא תשפיע על רמות התמחור של המוצרים האלו.

במסמך שהפיץ, כחלון מתגאה בכך שמחיריהם של מוצרי חלב, ביצים ולחמים הופחתו. אך הוא לא מציין כי המוצרים האלו נמצאים תחת פיקוח ושהסיבה להפחתה היא הירידה במחירי המזון לבהמות והאנרגיה, שמוכנסים אחת לרבעון לנוסחה שקובעת את המחיר הסופי. שר האוצר מקבל לידיו את המלצת ועדת המחירים, שנקבעת בהתאם לתוצאת הנוסחה, וחתימתו מאשרת את המלצתה בלבד.

תחבורה

מחירי התחבורה הציבורית הופחתו,

אבל כתוצאה ממהלכים שהחלו לפני שכחלון נכנס לאוצר

השנה הופחתו מחירי התחבורה הציבורית. כחלון שוכח להזכיר שהוא הסכים לכך רק אחרי ששר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי איים לפרוש מהקואליציה. אך מעבר לכך, הפחתת המחירים היא תוצאה של עבודה של שנתיים שהחלה במשרד התחבורה ובאגף תקציבים באוצר בתקופה שבה לפיד היה שר אוצר.  

שר התחבורה, ישראל כץ , צילום: ששון תירם שר התחבורה, ישראל כץ | צילום: ששון תירם שר התחבורה, ישראל כץ , צילום: ששון תירם

נתון נוסף שבו מתגאים במשרד האוצר הוא שתעריפי המוניות הופחתו ב־11%. כחלון לא מציין את העובדה שהפעם האחרונה שבה הממשלה בדקה את תעריפי המוניות היתה ב־2013 ושהסיבה לכך היא שהלובי של נהגי המוניות הפעיל לחצים רבים כדי שהסקטור שלהם לא ייפגע.

דבר נוסף שכחלון שוכח להזכיר הוא שמאז 2013 צנח מחירה של חבית נפט בכ־50% - צניחה שאמורה להשפיע באופן משמעותי על מחירי הדלק ועל מחירי התחבורה.

עובדי קבלן

מאות עובדי קבלן נקלטו להעסקה ישירה,

אבל מדובר על קמצוץ ביחס להבטחות של כחלון ולמספרם במשק

כפי שנכתב במסמך, כחלון אכן העביר השנה 530 עובדי קבלן למסלול של העסקה ישירה, אך מדובר על מאות בודדות מתוך כעשרת אלפים עובדי קבלן, שאותם התחייב כחלון לקלוט להעסקה ישירה תוך ארבע שנים.

ההתחייבות הזאת ניתנה במסגרת הסכם עליו חתם עם ההסתדרות לפני כשנה. לפי ההסכם הזה המדינה צריכה לקלוט בין היתר כ־2,700 עובדות ניקיון נוספות בבתי החולים הממשלתיים, סייעות משרד החינוך, יועצים משפטיים באפוטרופוס הכללי, אחיות בית ספר ואלפי עובדים במקצועות רפואיים בבתי החולים.

הפגנה מחאה של עובדי קבלן, צילום: מיקי אלון הפגנה מחאה של עובדי קבלן | צילום: מיקי אלון הפגנה מחאה של עובדי קבלן, צילום: מיקי אלון

על פניו יתכן שמדובר בתחילתו של תיקון עוול של תהליך הפרטה הדרגתי במגזר שנמשך משנות השמונים, ובשינוי מגמה של ממש, אך יש לזכור כי במגזר הציבורי קיימים עדיין למעלה ממאה אלף עובדי קבלן, שמספרם הולך וגדל, שאינם נהנים ממעמד שווה לעמיתיהם והם למעשה שקופים בפני המערכת.

כחלון לא התחייב מעולם לדאוג למורי הקבלן, לעובדי חסות הנוער, לעובדי ההוסטלים ולעובדי קבלן במגוון תחומים רבים נוספים, מניקיון ועד טכנאים ואנשי מחשוב להם גישה למידע רגיש.

כל עובדי הקבלן האלו נותרו מחוץ להסכם והם אינם נלקחים בחשבון באף הסכם מתוכנן.

ההערכות מדברות על כך שכ־5%‑10% מהמועסקים במשק הם עובדי קבלן, אך אף גוף ממשלתי מעולם לא ערך בדיקה מממשית של מספרם.

אם משרד האוצר רוצה לגלות אחריות אמיתית, שקיפות בנוגע לנתונים אלו יכולה להוות צעד ראשון לטיפול בתופעה מהשורש.

בכתיבה השתתפו:עמרי מילמן, מיקי פלד, ליאור גוטמן, ספי קרופסקי, רוני זינגר, נורית קדוש, רחלי בינדמן, אביב גוטר ואסנת ניר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות