האוצר מכין את הקרקע להעלאת מחירי המכוניות

הכנסות המדינה ממסים על רכבים וחלפים לרכבים ירדו בשנת 2015 בכ־10% - כך עולה מדו"ח שפרסמה אתמול רשות המסים. בסך הכל, המדינה רשמה באותה שנה הכנסות של 9.238 מיליארד שקל ממיסוי על רכב ועל חלפים, זאת לעומת 10.275 מיליארד שקל בשנת 2014. הסיבה לכך, מודגש בדו"ח של רשות המסים, היא העובדה ששנת 2015 היתה שנה בה נכנס לתוקף מתווה מיסוי ירוק חדש ומחמיר יותר, שגרם ליבואני הרכב לשחרר ממכס רכבים רבים בשלהי 2014 וזאת כדי לשלם את מס הקנייה שלפני העדכון.

כיום, על כל מכונית חדשה הנמכרת בישראל מוטל מס קנייה בגובה 83%. משיעור זה מנוכים סכומים של בין אפס לכ־16 אלף שקל - זאת בהתאם לנוסחת מזהמים הנקבעת על ידי רשות המסים. אלא שהרכבים החדשים הופכים עם השנים לנקיים יותר, והמשמעות היא שהמס שניתן לגבות עליהם הולך וקטן. לכן, ברשות המסים נקבע מנגנון עדכון שבמסגרתו מוכנסים מדי שנתיים שינויים בנוסחת חישב המזהמים והופכים אותה למחמירה יותר. העדכון הקרוב, שעוזר למדינה להשלים פערים בגביית מס למרות שהמכוניות הופכות לנקיות יותר, צפוי להתרחש בינואר 2017. הדבר צפוי לייקר מכוניות חדשות רבות באלפי שקלים.

הדו"ח החדש של רשות המיסים מציג לכאורה תמונה ורודה למדי שמצדיקה לחלוטין את מדיניות רשות המיסים, ובעיקר את העדכון הקרב ובא. אבל למרות זאת, הדו"ח מעלה לא מעט סימני שאלה. כך, במקביל לירידה בהכנסות המדינה ממיסוי רכב, הוא מציג עלייה במס הקנייה הממוצע המשולם על כל רכב; מלמד על כך שהרכבים המשווקים לישראלים הם לכאורה בטיחותיים יותר מבעבר - בעוד שהמערכות עצמן בטוחות פחות משנהוג לחשוב; ועוד. "כלכליסט" מנתח את עיקרי הדו"ח.

הכנסות ממיסוי

מכוניות הכביש־שטח מעלות את מס הקנייה הממוצע

הירידה בהכנסות המדינה ממיסוי היא תוצאה של הירידה במספר הרכבים ששוחררו ממכס בשנת 2015, אבל במקביל מס הקנייה הממוצע לכל רכב עלה בשנים האחרונות. על פי הדו"ח החדש של רשות המסים, שיעור מס הקנייה הממוצע לרכב נמצא במגמת ירידה בחישוב לפי עשורים (כך, בשנת 2005 עמד מס הקנייה הממוצע לרכב עמד על 42,937 שקל בעוד שבשנת 2015 הוא עמד על 33,858 שקלים). אלא שבשלוש השנים האחרונות מס הקנייה הממוצע אשר נגבה על כל רכב דווקא נמצא במגמת עלייה.

כך, בעוד שבשנת 2013 עמד מס הקנייה הממוצע אשר נגבה מרכב על 31,271 שקלים, בשנת 2014 עלה מס הקנייה הממוצע ל31,998 שקלים ואילו בשנת 2015 הוא עלה כאמור ל־33,858 שקלים. העלייה במס הקנייה הממוצע מראה אולי כי המיסוי הירוק פחות עובד משברשות המסים חושבים - שכן הוא מוסבר בעליית הפופולריות של רכבי הכביש־שטח, שמזהמים יותר וזוללים יותר דלק.

מערכות בטיחות

המדינה מעודדת מערכות בטיחות לא מקוריות

בדו"ח של רשות המסים מצויין כי המכוניות המשווקות כיום בישראל הן בטוחות יותר מבעבר, זאת בשל הטבות מס קנייה המחושבות בהתאם

לאביזרי הבטיחות אשר מותקנים במכוניות. בדומה למיסוי הירוק, טבלת הזיכוי במס על פי אביזרי בטיחות מתעדכנת תקופתית בהתאם להתקדמויות הטכנולוגיות בתחום זה. כך, בין הייתר מוענקות הטבות מס על הימצאן של כריות אוויר, מערכות ניטור מרחק מהרכב שמלפנים ועוד.

אלא שכפי שנחשף ב"כלכליסט", בתחילת 2016 הוחלט ברשות המסים לעדכן את הטבלה כך שלמכוניות אשר מצויידות באביזרי בטיחות אשר מגיעים מקוריים מן היצרן - דוגמת מערכת לבלימה אוטומטית בעת חירום - יוענקו זיכויים נמוכים יותר מאלו שמוענקים למערכות חיצונייות כמו מערכות ניטור מרחק מלפנים. מה שלא הדגישו ברשות המסים זה שהאביזרים המקוריים נחשבים לאביזרים מצילי חיים. כך, ברשות המיסוי מעניקים רק נקודת דירוג אחת למערכות סיוע לבלימה, למרות שארגון הבטיחות המחמיר בעולם EURONCAP הכריז רק כי יפחית בציוני הבטיחות של מכוניות שאינן מצויידות בהן, בעוד מערכת ניטור מרחק מלפנים זוכות לשתי נקודות. בנוסף, מערכת בקרת שיוט אדפטיבית (בה הרכב מתאים את מהירותו למהירות הרכב שנוסע לפניו) שנחשבת למערכת מצילת חיים אינה מקבלת כל זיכוי בטבלת רשות המסים; וגם הזיכוי על הימצאן של שבע כריות אוויר הופחת מאחר וברשות המסים חושבים כי שש כריות אוויר מספיקות.

ואכן, על פי נתוני רשות המסים, קיימת ירידה מסוימת בהתקנת מערכות מצליות חיים מקוריות. כך, לדוגמא, מספר כריות האוויר הממוצע ברכב בשנת 2014 היה 6.49 ובשנת 2015 המספר ירד ל־6.22. גם הימצאות מערכות הסיוע לבלם, אשר מגדילות את כח הבלימה של הרכב, ירדו מעט ב־2015 ל־99.2%.

אם כך, לפי מה קובעים ברשות המסים כי הרכבים נעשו בטוחים יותר? התשובה נעוצה בהתקנת המערכות המקומיות, הנחשבות לבטיחותיות פחות. כך, לדוגמא ל־24.3% מהמכוניות שנרשמו ב־2015 בישראל יש מערכת סטייה מנתיב. מתוך זה, 20.8% צוידו במערכת בהתקנה מקומית בעוד ב־3.5% מותקנת מערכת מקוריות. המערכות המקוריות הן יקרות יותר, אך הן מסוגלות לבצע פעולות שמערכות מקומיות אינן מסוגלות לבצע כמו הרעדת ההגה והסטת הרכב בשעת סכנה. לדברי גורמים בענף הרכב, ההתקנה של המערכות המקוריות אינה משתלמת להם לנוכח העובדה שהם רוכשים את המערכות המקומיות במחירים נמוכים יותר, זאת בשל הכמיות הגדולות שהם מזמינים.

ליסינג

שוק הרכב המשומש נפגע מיד ראשונה אפס קילומטר

פרק חשוב בסקירה של רשות המסים מתייחס למשקל הרכישות שמבצעות חברות הליסינג, ההשכרה וציי הרכב הגדולים. על פי נתוני רשות המסים, משקלן של חברות הליסינג בסל במצבת הרכב הכללית נמצא במגמת ירידה, אך מספר הרכישות הכמותי נמצא דווקא במגמת עליה. כך, בשנת 2015 נסעו על כבישי ישראל 219,017 של חברות ליסינג - שהיוו 7.3% מהכלל המכוניות, זאת בהשוואה ל־213,915 מכוניות ב־2014 שהיוו 7.4% מכלל הרכבים. כלומר, שוק הרכב עצמו גדל ועמו אחוז הרכישות של חברות הליסינג - אך שיעור המכוניות מתוך כלל המצבת דווקא קטן.

בנוסף, הדו"ח מראה את החוזקה של חברות הליסינג בשוק היד שנייה. לפיו הדו"ח, כ־18% מכלל הרכבים שנרכשו על ידי חברות הליסינג נמכרו בגיל של פחות משישה חודשים, כשחלק ניכר מאלו שווקו כ"יד ראשונה אפס קילומטר". אותם רכבי "יד ראשונה אפס קילומטר" מגיעים לשוק בהמוניהם, והם למעשה הסיבה בגינה מכוניות משומשות נמכרות בזול ושוחקות את הערך של המכוניות המשומשות.

כך, על פי רשות המסים, בשנת 2015 חלה הוזלה של כ־25% במחירו של רכב משומש ביחס למדד המחירים לצרכן, זאת בהשוואה ל־24.3% בשנת 2014 ו־23.6% בשנת 2013. על פי הרשות, ההוזלה היא תוצאה של מעבר השוק לרכישת מכוניות קטנות וזולות - אלא שהדבר קשור גם לרכבי ה"יד ראשונה אפס קילומטר".

מגרש מכוניות בנמל אשדוד (ארכיון) | צילום: אוראל כהן

ברשות המסים מציגים בדו"ח מדד על פיו מחירי הרכב נותרו יציבים בשנים האחרונות, אך המדד מסתיר את ההשפעה של רכבי ה"יד ראשונה אפס קילומטר" על השוק ובעיקר על שוק המכוניות המשומשות. כיום, באמצעות "יד ראשונה אפס קילומטר", ניתן לרכוש את רוב דגמי המכוניות החדישות במחיר זול בכעשרה אחוזים ממחיר המחירון הרשמי. מכיוון שכך, רכישת מכוניות משומשות במחיר המבוקש הופכת פחות ופחות כדאית. כך, נוצרת בשוק בועה בה מחירים של רכבים חדשים אינם משקפים את ערכם האמיתי אך מתועדים על ידי רשות המסים - ובכך שומרים על יציבות. מנגד, בשוק המשומשות בו הכסף מדבר, יורדים ערכי המכוניות במהרה.

נסועה

לא נוהגים פחות, נוהגים ביותר מכוניות

על פי נתוני רשות המסים, שיעור הנסועה (כמות הקילומטרים השנתית לרכב) הממוצע של רכבים בישראל נמצאת במגמת ירידה, מה שמרמז לכאורה שהישראלים נוהגים פחות. במקרה של רכבי חברה ורכבים צמודים, שיעור הנסועה נכון לשנת 2015 עמד על 23,414 קילומטרים בממוצע. בהשוואה, שיעור הנסועה הממוצע נכון לשנת 2014 עמד על 24,504 קילומטרים ואילו בשנת 2013 עמד שיעור הנסועה הממוצע לרכב חברה על 15,002 קילומטרים. במקרה של רכב פרטי, בשנת 2015 עמד שיעור הנסועה על 14,376 קילומטרים בממוצע, בשנת 2014 עמד שיעור הנסועה על 14,333 קילומטרים בממוצע ואילו בשנת 2013 עמד שיעור הנסועה על 14,319 קילומטרים. בסך הכול, מדגישים ברשות המסים, משנת 2011 ירד שיעור הנסועה ברכב חברה בשיעור של 16.2% ואילו ברכב פרטי ב־9%. את הירידה בנסועה מסבירים ברשות המסים כתוצאה של "ירידת מחירי הדלק", למרות שבפועל ירידה במחירי הדלק אמורה לעודד יותר נסועה.

עם זאת, לצד הסברי רשות המסים קיים הסבר נוסף לירידה שרשות המסים מציגה בנסועה. כיום, במדינת ישראל נרכשות יותר מכוניות. המשמעות של כך היא שמספר המכוניות בכל משק בית עולה. מכיוון שכך, ניתן "לחלק" את הנסיעות על פני יותר מרכב עיקרי אחד, משמע הרכבים בכל משק בית נוסעים פחות.

כך, בשנת 2011 היו 276.1 מכוניות פרטיות לכל 1,000 נפש; בשנת 2012 היו 281.3 מכוניות לכל 1,000 נפש; ב־2013 היו 287.5 מכוניות פרטיות לכל 1,000 נפש; בשנת 2014 היו 296.2 מכוניות פרטיות לכל 1,000 נפש; ובשנת 2015 היו 305.2 מכוניות פרטיות לכל 1,000 נפש. בסך הכל, מדובר בעלייה של כ־10.5% מאז שנת 2011.