בלבול מוח: הבטחת השווא של משחקי האימון השכלי

1. מטעים. משחקי אימון למוח לא הופכים את המשחקים בהם לחכמים יותר. הם כן הופכים אותם, הודות לאימון רב כמובן, לטובים יותר במשחקי אימון למוח. אלה המסקנות שעולות ממחקר מעודכן שפורסם השבוע ב־Psychological Science in the Public Interest. הפסיכולוגים שערכו את המחקר הפנו ביקורת נוקבת גם כלפי 374 מחקרים קודמים שקידמו את משחקי הרשת והאפליקציות הפופולריים.

2. רפטטיביים. רבות ממפתחות המשחקים הללו טוענות שאימון במטלה משפיע על יכולות קוגניטיביות רחבות יותר. כך התאמת כרטיסי זיכרון מצוירים אמורה לשפר את הזיכרון בכללותו. אולם לטענת המחקר, התוצאה של חזרה על המטלה הספציפית תשפר בעיקר את היכולת להתאים כרטיסי זיכרון מצוירים. רוצים לזכור דברים אחרים? שננו אותם במקום לכלות זמן במשחקים.

 

3. קונסים. עוד לפני פרסום המחקר האחרון החברות שמפתחות את המשחקים ומפרסמות אותם כאימונים למוח ספגו לא מעט ביקורת. בינואר השנה רשות הסחר הפדרלית של ארה"ב פסקה שחברת Lumos, מהחברות הגדולות בתחום, אשמה ב"הונאת צרכנים וטענות לא מבוססות" והחברה הסכימה לשלם קנס של 2 מיליון דולר.

4. מרוויחים. לרעיון שהשקעה מינימלית מספקת תוצאות מהפכניות יש לא מעט מקבילות. מכדורים ושייקים שמבטיחים הרזיה ללא דיאטה ועד לתוכניות אימון בנות 3 דקות ביום שנועדו לספק גוף שרירי וחטוב. הרעיון הבסיסי והמושך הזה יוצר שוק עצום. לפי דיווחים, משתמשים הוציאו על משחקי אימון למוח 715 מיליון דולר במהלך 2013 וצפויים להוציא עליהם 3.38 מיליארד דולר בשנה עד 2020.

 

5. משתפרים. כדי להפוך אימון ספציפי ללמידת יכולת צריך לפצח את השיטה עצמה. על מנת לשפר את הזיכרון כדאי ללמוד טכניקות זיכרון ולנסות לבחון אותן בכמה מישורים. לטענת אחת החוקרות, יש שיטת אימון למוח קיימת ומוכחת: "קוראים לזה בית ספר". מערכת החינוך אמורה להקנות טווח רחב של יכולות אינטלקטואליות בהקשרים מגוונים, להבדיל מאימון על אותה מטלה שוב ושוב. למרבה הצער, נראה שאין קיצורי דרך.