אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המס על דירה שלישית יעבור, לא ברור באיזו גרסה צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

המס על דירה שלישית יעבור, לא ברור באיזו גרסה

האוצר וראשי הקואליציה הגיעו להסכמות שלפיהן המס על דירה שלישית שיזם כחלון יישאר בחוק ההסדרים, אך הוא צפוי לעבור שינויים בוועדת הכספים. גם החוק שפוגע בבזק בפנים. מנגד, הסעיף שמטיל פיקוח על הגמ"חים של המגזר החרדי מצא את דרכו אל מחוץ לחוק

08.10.2016, 20:14 | רוני זינגר ועמרי מילמן

בתום פגישות מרתוניות שנערכו לאורך השבוע האחרון הגיעו ראשי הקואליציה ומשרד האוצר להסכמות על מבנה חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה ל־2017–2018 שיובא לאישור הכנסת. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, חוק מיסוי דירה שלישית של שר האוצר משה כחלון צפוי להישאר בחוק, אך ככל הנראה המאבק סביבו עוד לא תם.  

קראו עוד בכלכליסט

למעשה, החוק יוצר קרע בקואליציה כשמצד אחד של המתרס ניצבים יו"ר הקואליציה דוד ביטן וכחלון, ומן הצד השני יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש — שמתוקף תפקידו הוא שחקן מכריע בכל הקשור לאישור חוק ההסדרים בוועדות הכנסת השונות — שמבטיח כי בכוונתו לסכל את החוק. היום נודע שלאחרונה אמר כחלון בדיון סגור כי הוא לא יישאר בממשלה אם המס על דירה שלישית לא יהיה בחוק ההסדרים. סביר להניח שהדברים מצאו את דרכים מחוץ לאותו דיון סגור במטרה להפעיל לחץ על קיש.

במסגרת ההסכמות הוחלט כי גם חוק בזק ואימוץ מסקנות ועדת גורן שעורכות רפורמה באגף השיקום בצה"ל יישארו בחוק ההסדרים. לעומת זאת, רוב הסעיפים האחרים שנוגעים למיסוי יצאו מהחוק. היום צפויים כחלון ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לדון בשלושה סעיפים שלגביהם לא הושגה הסכמה: מיסוי הקיבוצים בדומה לחברות, הטלת מסי פיתוח ותשתיות שיחליפו את ההיטלים הקיימים והמרת עונש כליאה בעבודות שירות. "כלכליסט" עושה סדר במה שמתחולל בחוק ההסדרים.

הסעיפים שירדו

 

הגברת התחרות בשוק מוניות השירות: משרד האוצר ביקש לפתוח את השוק לתחרות באמצעות שורה של צעדי חקיקה. האוצר ביקש להוסיף זיכיונות להפעלת קווי שירות ולהוציא את כל הזיכיונות הקיימים למכרז מחודש. נהגי המוניות פתחו במאבק וטענו כי מדובר בנושא מורכב מדי עבור מסלול החקיקה המהיר של חוק ההסדרים שמאושר במקשה אחת. נציגי נהגי המוניות הודיעו כי הם יהיו מוכנים לקידום חוק בעניינם, אך לא במסגרת חוק ההסדרים. בדיונים שהתקיימו בכנסת היה זה אדלשטיין שדרש להוציא את הסעיף מהחוק, וכך קרה.

הגבלת פיצויי הפקעה: החוק ביקש לשנות את הדרך שבה מחושבים פיצויי ההפקעה של קרקע לצורכי ציבור ולהחזיר את שיטת הפיצוי הישנה. שיטת הפיצוי כיום נקבעת לפי הלכת הייטנר שנקבעה בבית המשפט העליון שמעניקה פיצויים גבוהים, ואילו המדינה ביקשה לשנות את החקיקה כך שיתאפשר לה לתת פיצויים נמוכים יותר לבעליהן של קרקעות שהופקעו. כמו כן, המדינה ביקשה שתיקון החקיקה יחול גם על תיקים שנידונים כבר היום בבית המשפט. בעניין זה נעמד ביטן על רגליו האחוריות והביא להוצאת הסעיף מהחוק.

העברת מידע בין הרשות להלבנת הון לרשות ניירות ערך: הצעת החוק ביקשה לתקן את חוק איסור הלבנת הון כך שרשות ני"ע תוכל לקבל מידע מהרשות להלבנת הון. הסעיף נפל במהלך הדיונים.

הרחבת השימוש בכספי הקרן לניקיון: הקרן לשמירת הניקיון היא קרן שהרשויות המקומיות משלמות לה עבור טיפול בפסולת ומפגעים שונים. האוצר תכנן לאפשר למשרד להגנת הסביבה להשתמש ב־40 מיליון שקל של הקרן לפי רצונותיו. הרשויות המקומיות נעמדו על הרגליים האחוריות כששמעו על כך, וסביר להניח שמרכז השלטון המקומי ברשות חיים ביבס הצליח להביא להפלת הסעיף.

המלצות הוועדה לייעול שוק ההימורים:

ההמלצה המרכזית של הוועדה שבראשה עמד מנכ"ל האוצר שי באב"ד היתה להפסיק את ההימורים על תוצאות מירוצי הסוסים במסגרת הטוטו החל מינואר הקרוב. בחינה מדוקדקת של הפרוצדורה העלתה כי שבירת החוזה מול חברת המירוצים הבריטית שחתומה על הסכם מול הטוטו בעניין תעלה למדינה כ־200 מיליון שקל, ולכן המדינה נסוגה מכוונתה.

פרק המס:

בליל חמישי הוחלט להשמיט את מרבית הסעיפים הנוגעים למיסוי מחוק ההסדרים ולקדם את חלקם בחקיקה נפרדת. עם זאת, כפי שקרה בעבר בכל הקשור למסים, חוקים שפוצלו מחוק ההסדרים עלולים להיקבר. בסך הכל הושמטו מחוק ההסדרים כ־11 סעיפים הנוגעים למיסוי, בהם סעיף שביקש לקבוע כי יהלומנים לא יוכלו לדווח לרשות המסים מדי שנה על רווחיהם בכל הנוגע למלאי היהלומים שלהם לפי שווי השוק שלהם, אלא לפי מחירי העלות; סעיף שמבקש לקבוע כי חברות של ישראלים הרשומות בחו"ל ייחשבו כישראליות וישלמו מס בארץ אם לפחות 50% מבעלי השליטה בחברה ישראלים; סעיף שביקש לאמץ המלצות של ה־OECD שלפיהן כל חברה בינלאומית שיש לה חברה־בת בישראל תחויב לדווח על פעילותה הבינלאומית לרשות המסים הישראלית כמו גם לכל יתר רשויות המס במדינות שבהן היא פועלת; וסעיף שמאפשר לחברות להגיש דיווחים באופן מקוון.

אחד הסעיפים המהותיים שיצאו מהחוק הוא הסעיף שביקש להטיל פיקוח על הגמ"חים, קופות גמילות החסדים של המגזר החרדי. לפי סעיף זה, המוסדות האלו יפוקחו על ידי המפקח הפיננסי החדש שקם באוצר בימים אלו, ויידרשו לדווח על הכספים שמופקדים אצלם, להחזיק בהון עצמי מינימלי ולקיים ממשל תאגידי בסיסי שיבטיח את יציבותם. יו"ר ועדת הכספים משה גפני התנגד לכלילת הסעיף בחוק ההסדרים. גפני טען שהוא אינו מתנגד לסעיף, אך שהוא דורש לדון בו בנפרד. ככל הנראה, האוצר קיבל את דרישתו.

הסעיפים שנשארו

 

מיסוי דירה שלישית ומעלה: חוק זה מבקש להטיל מס על מי שמחזיק בבעלותו שלוש דירות ומעלה. לפי החוק, יוטל מס על הדירה השלישית בגובה של 1% משווי הדירה עד לתקרה של 18 אלף שקל בשנה. המס יוטל על הדירה ששווייה הוא הנמוך ביותר באופן אקספוננטי. כלומר, מי שמחזיק בבעלותו חמש דירות ישלם מס של 1% על כל אחת משתי הדירות בבעלותו ששוויין הוא הנמוך מבין חמש הדירות שלו.

למן הרגע הראשון החוק של כחלון זכה לביקורת בכנסת. ביטן, יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש וגפני הביעו התנגדות נחרצת. כחלון הצליח לכופף את הקואליציה ולכלול את החוק בחוק ההסדרים. יחד עם זאת, לפי ההסכמות הדיון בחוק לאחר אישורו בקריאה ראשונה יתבצע בוועדת הכספים שתערוך בו שינויים. בימים אלה נבחנת פשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. הפשרה שהציע ביטן היא שבעלי נכסים שמשכירים אותם ב־5,000 שקל בחודש ומעלה ישלמו מס ושמס על דירה שלישית יוטל רק על מי שבבעלותם נכסים בשווי כולל של 25 מיליון שקל ומעלה. עד כה לא ידוע מה עמדתו של כחלון בנושא, אך פקידי משרדו מתנגדים לפשרה הזו. הצעה אחרת שנבחנת ברצינות היא מתן פטור או הנחה על מס שבח לבעלי דירות שימכרו את הדירה השלישית ומעלה שלהם בתוך פרק זמן שייקבע בחוק.

חוק בזק: החוק שפוגע בחברת בזק שבבעלות מקורבו של נתניהו שאול אלוביץ' מבקש לעגן בחקיקה את התקנות של משרד התקשורת שמחייבות את בזק לאפשר למתחרותיה לעשות שימוש בתשתית שלה. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מתנגד לחוק וכך גם השר שקיבל לידיו את האחריות לנושא משום שנתניהו מנוע — צחי הנגבי. אך החוק יקודם בוועדת הכלכלה שבראשה עומד איתן כבל. ביטן מעריך שהחוק יעבור כמו שהוא.

הרפורמה במכון התקנים: הצעת החוק מבקשת לפתוח את שוק התקינה לתחרות באמצעות הכנסת מעבדות פרטיות לשוק וכן לערוך רפורמה בוועדות התקינה של המכון שכיום מאוישות על ידי בעלי אינטרס. התעשיינים מתנגדים לחוק וגם ביטן עצמו התנגד, אך הוא הסיר את התנגדותו לאחר שהאוצר התחייב לשלם את הפיצויים המלאים שמגיעים לעובדי המכון שיפרשו בעקבות הרפורמה בהיקף כולל של 250–300 מיליון שקל.

תחבורה שיתופית: הצעת החוק מאפשרת את כניסתם לישראל של מיזמים לתחבורה שיתופית כמו ויה ואובר איקס. שר התחבורה ישראל כץ הביע התנגדות בעבר לסעיף הזה ולובי נהגי המוניות נאבק בכל כוחו נגד הסעיף, אך נכון להיום, הסעיף בפנים למרות הכל.

מיסוי חברות ארנק: הצעת החוק מבקשת להפוך את חברות הארנק, שבאמצעותן מושכים מנכ"לים שכירים של חברות גדולות שכר ומשלמים מס מופחת (לרוב 25% במקום 50%), ללא אטרקטיביות באמצעות השוואת המס עליהן למס הכנסה. רשות המסים מנסה כבר שנים לקדם הצעת חוק בעניין, ונראה שהפעם היא מצליחה. המתנגדים לחוק, שעמם נמנית לשכת יועצי המס, טוענים כי רשות המסים מבקשת להשתמש בחוק ההסדרים כדי להשית צעד דרקוני שמחייב כל חברה בארץ למשוך את הכספים שנצברו אצלה כדיבידנדים במקום להשתמש בכסף להשקעות. לפי הצעת החוק, רשות המסים תוכל להורות לחברות לחלק את הרווחים הצבורים שלהן — מהלך שכרוך בתשלום מס — אם תחשוב שהסיבה להימצאותם בקופה היא התחמקות מתשלום מס ולא צבירת כסף לטובת השקעות עתידיות.

המלצות ועדת גורן: הצעת החוק מבקשת לאמת את ההמלצות הרגישות של הוועדה, שמביאות לצמצום דרמטי של ההטבות שלהן זכאים נכי צה"ל. הוועדה המליצה על הקשחת הקריטריונים להכרה באדם כנכה צה"ל. בין היתר המליצה שהצבא יכיר באדם כנכה רק אם הוא נפצע במסגרת שירותו הצבאי, בניגוד למצב כיום שבו גם מי שנפצע בזמן השירות אך לא כתוצאה ממנו מוכר כנכה. קיש הודיע שידרוש את פיצול הסעיף מחוק ההסדרים, אך דרישתו זו לא נענתה עד כה. עם זאת, הסעיף יגיע לדיון בוועדת חוץ וביטחון, שם הרוחות צפויות להיות סוערות, ועוד ייתכנו בו שינויים.

הסעיפים שבמחלוקת

 

מס על קיבוצים: הצעת החוק מבקשת למסות את הקיבוצים כפי שממסים חברות. בשבועות האחרונים מפעילים נציגי הקיבוצים לובי חזק נגד החוק. בינתיים השתכנעו בקואליציה שיש מקום להפרדתו מחוק ההסדרים, אך באוצר רואים את הדברים אחרת.

לפי הפשרה שמסתמנת, החוק ינוסח מחדש עוד בטרם יוגש חוק ההסדרים לכנסת ותיערך בו הבחנה בין קיבוץ מתחדש, כלומר מופרט, לקיבוץ שמתקיים לפי המודל הישן. הקיבוצים המופרטים ישלמו מסים לפי החוק החדש, ואילו הקיבוצים הישנים ימשיכו לשלם מס כפי שהם משלמים היום.

מסי פיתוח: באוצר מתלהבים לקדם את השינוי של הטלת מסי פיתוח על תשתיות שיחליפו את ההיטלים הקיימים, אך ברשויות המקומיות מתנגדים. החוק מבקש להטיל מס פיתוח על כל תושב. בחלק גדול מהרשויות המקומיות כיום אין כלל היטלי פיתוח, שאמורים לממן את הקמת התשתיות הנלוות למגורים, ולכן לרשויות האלו אין תמריץ לתמוך בחוק. כרגע לא מסתמנת פשרה.

המרת עונשי מאסר בעבודות שירות: היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון מתנגד לסעיף בשל מורכבותו. לדבריו הסעיף לא מתאים לחוק ההסדרים ויש לדון בו בנפרד. לא ברור כיצד המחלוקת הזו תיפתר.

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, התייחס הערב להצעת חוק מיסוי דירה שלישית: "מפלגת כולנו ושר האוצר מחויבים בראש ובראשונה למחוסרי הדיור להשיג את דירתם הראשונה ולא למשקיעים לרכוש את דירתם השלישית והרביעית וכן הלאה. מדיניות המס המשתקפת בתקציב לפיה מס השכירים יירד, המס לחברות יירד (במטרה לעודד צמיחה) והמס בהכנסות פאסיביות (הכנסות שכר דירה) יעלה היא מדיניות מס נכונה כלכלית וחברתית. לכן יש לקדם את העלאת המיסוי על ריבוי נכסים תוך התאמות שימנעו עיוותים ויגנו על השוכרים וכן מתן תמריצים למכירת דירות על ידי המשקיעים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

205 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה