משרד התחבורה הציע לאגד: ותרו על קו ירושלים-ת"א בתמורה למענקים

משרד התחבורה הציע היום (א') לקואופרטיב התחבורה הציבורית אגד לוותר על קווי אוטובוסים שיופרטו, זאת בתמורה למענקים בהיקף של כ-250 מיליון שקל. אחד המסלולים שמועמד להפרטה הוא קו תל אביב ירושלים, שעם פתיחת קו הרכבת המהיר ב-2018 צפוי לסבול מנפילה בביקוש. אגד טרם השיבה להצעה, וביקשה שהמדינה תממן עבורה פרישה של 4,000 עובדי דור א', במקביל למהלכי התייעלות שם שיארכו 15 עד 18 שנה. המשרד התחבורה ינסו לכנס את הצדדים אחרי סוכות כדי למצוא פשרה שתמנע השבתת קווים רחבה אחרי החגים.

הפגישה שהתקיימה היום בין בכירי אגד לבכירי משרד האוצר הסתיימה ללא תוצאות מעשיות. לפיכך, איום השביתה של אגד לתקופה של אחרי יום כיפור נשאר בעינו, כאשר מי שינסה למצוא פתרון כבר סימים הקרובים היא מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, שתנסה להוביל את הצדדים לכדי פשרה.

כפי שפורסם אתמול (שבת) ב"כלכליסט", משרד האוצר מסרב להענות לדרישות אגד שכוללות תשלום קבוע של סובסידיה בהיקף של 400 עד 500 מיליון שקל בשנה, בטענה שאין הצדקה מעשית למהלך.

אתמול תקפו באגד את התעלמות האוצר מהבקשות שלהם ואמרו ש"הציבור צריך להתכונן לפקקי ענק שטרם הכרנו. ראשי האוצר והתחבורה יהיו האחראים לכאוס התחבורתי הגדול ביותר ב-20 השנים האחרונות שעלול להיווצר אם איומי השביתה של ההסתדרות וועד העובדים יבשילו ו-1.2 מיליון איש לא יגיעו ליעדם".

אוטובוס של אגד | צילום: נמרוד גליקמן

שני הצדדים יודעים שהשבתה מלאה או חלקית של מערך האוטובוסים צפויה לשבש קשות את תנועת הלקוחות ולגרור אחריה פקקי ענק, כאלו שיגרמו להשבתת מערך הרכבות בחודש שעבר להיראות כמו פקק תנועה קטנטן. למרות זאת, כל צד בחר להתבצר היום בעמדתו ונכון לשעות הערב לא מתוכננת פגישה חדשה בין הצדדים, כך שהכדור עובר למגרש של ההסתדרות - שכבר הבטיחה השבתה של הקווים מיד אחרי החגים.

הסכם הסובסידיה האחרון שנחתם כלל את התקופה שבין 2005 ל-2015, כאשר האוצר רוצה לחתוך ממנו כ-160 מיליון שקל לשנה הבאה ועוד כ-50 מיליון שקל בכל שנה נוספת בטענה שתנאי השוק השתנו, ואם אגד החזיקה לפני עשור כ-75% משוק הנסיעות באוטובוסים, היום היא מחזיקה כ-40% ממנו, ולכן לכאורה אין מקום לסובסידיה כה גבוהה. עוד טוענים באוצר שאגד מתחזקת קרוב לאלף אנשי מטה שלא ברור מה הצורך בכולם, כך שקיים חשש שהסובסידיה עבור מימון אוכלוסיות נזקקות לכאורה מנווט למשכורות של בכירים.

מנגד באגד טוענים, כי יש להם צורכי שכר שונים מאלה של שאר החברות בשל הגיל הממוצע הגבוה יחסית של עובדי החברה ושכר הנהגים, כאשר נתק מול האוצר יוביל לכאורה לקריסת החברה.