משרד האנרגיה משקיע 65 מיליון שקל בהסבת תחנות דלק לגז

לאחר שנים של תוכניות והבטחות, משק התחבורה המקומי עולה לפסים מעשיים: ל"כלכליסט" נודע שמשרד האנרגיה יפרסם השבוע קול קורא לתחנות לבוא ולקבל מענקי הקמה של תחנות תדלוק בגז בהיקף של כמיליון שקל לכל תחנה. בנוסף למענק ההקמה, משרד האנרגיה יעניק רשת ביטחון של 50% מהיקף רכישת הגז העתידי בכל תחנה. על פי תוכניות המשרד, המענקים לתחנות הדלק יועברו עד אמצע 2017 (למי שיעמוד בתנאים) כאשר המטרה היא להגיע עד אמצע 2018 לכ-30 תחנות דלק בפריסה ארצית שמסוגלות להעניק שירותי תדלוק של גז טבעי, כך שכלל תקציב המענקים ורשת הביטחון נקבע בשלב זה על 65 מיליון שקל עבור הסבת עשרות תחנות דלק בפריסה ארצית לעבודה בגז טבעי דחוס (CNG).

הכוונה להסב את שוק הדלק לעבודה בגז טבעי אינה חדשה. במסגרת עבודת ועדת צמח מאמצע 2012 לקביעת מכסות הייצוא של הגז ללקוחות זרים, הונחו כמה תרחישים להסבת השוק המקומי לעבודה בגז טבעי. בדומה לטיפול הכושל של ממשלות ישראל בתחום הגז, דוגמת חיבור מאגרים או הסבת מפעלים, גם תחום התחבורה הוזנח ורוב הבטחות נשארו על הנייר, והצעד המעשי הראשון יירשם לצער הלקוחות רק בתחילת 2017.

שר האנרגיה יובל שטייניץ טוען שתוכנית הסיוע לתחנות התדלוק הינה זריקת מרץ חשובה לתחום זה בישראל, והיא משקפת את מחויבותה של ממשלת ישראל לפיתוח משק הגז הטבעי בישראל, אולם במשק האנרגיה מתייחסים למהלך כ"צומת הדרכים" בהיסטוריה של משק הדלקים המקומי. זאת כיוון שלאחר עשרות שנים של שימוש בבנזין, סולר או גז בישול, שוק הדלקים המקומי יעשה צעד ראשון לשימוש בדלקים נקיים יותר שמקורם במאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל.

תחנות דלק יגרעו משאבת בנזין לטובת משאבת גז

ההקצאה התקציבית, עליה החליט שר האנרגיה יובל שטינייץ, מגיעה לאחר החלטת הממשלה שאושרה בחוק ההסדרים האחרון להמרת צי הרכב של מדינת ישראל לעובדה בגז טבעי, כאשר בשלב הראשון מדובר בצי הרכב הכבד (משאיות, מערבלי בטון) ותחבורה ציבורית (אוטובוסים ומיניבוסים). סך שוק הגז לתחבורה בשלב זה נאמד בכמות של כ-0.2 עד 0.4 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה, כמות שדומה לצריכת הגז של תחנת כוח פרטית קטנה. המהלך צפוי ליצור שוק משני עבור ספקי הגז השונים (חברות השיווק או בעלי מאגרים).

במשרד מעריכים שעלות הסבת משאבת בנזין קיימת לאחת שמעניקה שירותי תדלוק של גז טבעי דחוס (CNG) תנוע בין 3.5 עד 6 מיליון שקל לכל תחנה, זאת בהתאם למיקום שלה ויכולת שירות הלקוחות. במשרד האנרגיה טוענים שהתמיכה הכספית תוענק להקמת תשתית תדלוק בגז טבעי דחוס בתחנות תדלוק ציבוריות וכן לתחנות תדלוק המשרתות ציי רכב להובלה או להסעת המונים (אוטובוסים של דן, אגד או כל חברה אחרת). מטרת רשת הביטחון היא להתגבר על הפער שבין עלות הקמת מערכת התדלוק לבין חוסר הוודאות לגבי היקף המשתמשים. במשרד מזכירים שתמריץ נוסף להסבת צי הרכב הכבד לגז הוא ביטול החזרי המס על סולר שייכנס לתוקפו בשנים הקרובות.

התוכנית ארוכת הטווח היא להסב ל-10% עד 15% מתחנות הדלק לתדלוק בגז טבעי דחוס עד סוף העשור, מהלך שיצור שוק מקומי לתחבורה עבור משווקי הגז השונים. לשם השוואה, אם ימירו מחר בבוקר את כלל צי הרכב הכבד והציבורי לגז טבעי מדובר בהסבה של כ-12% מכלל כלי הרכב שנעים על כבישי ישראל לגז, כאשר מדובר באלה שגורמים למרב זיהום האוויר.

אז איך ההסבה תעבוד בפועל? בישראל מוצבות כ-1,100 תחנות דלק בפריסה ארצית, כאשר רובן (מעל ל85%) מוחזקות בידי ארבע החברות הגדולות - פז, דלק, סונול ודור. מכיוון שאין בישראל תשתית הולכת דלקים לכל תחנת דלק, במשרד האנרגיה לא רוצים לחכות עד שמישהו יבנה אחת, ולכן הכוונה היא שתחנות הדלק השונות יגרעו לפחות אחת ממשאבות הבנזין או הסולר לטובת גז טבעי דחוס. הגז הטבעי הדחוס יאוחסן מתחת לאדמה בצובר ייעודי, בדיוק כמו מכלי הבנזין או הסולר שמוצבים כיום בתחנות הדלק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) צי הרכב בישראל (נכון לסוף 2015) עומד על כ-3.1 מיליון כלי רכב, מתוכם פוטנציאל הסבה מסולר לגז של כ-323 מאלף משאיות, כ-19 אלף אוטובוסים, כ-14 אלף אוטובוסים זעירים וכ-21 אלף מוניות.

על מנת שתתקבל פריסה ארצית של תחנות התדלוק, בדיקת ההצעות של תחנות הדלק תתקיים על בסיס בחינה אזורית, כך שכל יזם יהיה רשאי להגיש מספר בקשות במקביל, במסלולים שונים, ולמספר תחנות הנמצאות בבעלותו. לכל תחנה עליו להגיש בקשה בנפרד. לכן, חברות הדלק הגדולות לא יוכלו לבקש מענקים על בסיס אשכול תחנות אלא על בסיס תחנה אחת בכל בקשת מענק.