תיקון חוק זכויות יוצרים - צמצום חופש הביטוי

בשבוע שעבר פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק זכויות יוצרים, המעניק כוח אדיר לרשויות המדינה ולבעלי זכויות היוצרים באופן ניכר ומרחיק לכת לעומת המצב הנוכחי בתחום. בין השאר, מבקש תזכיר החוק לאפשר לבעלי זכויות יוצרים לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו שיורה לספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לאתר אינטרנט שבו יש תוכן אשר מפר זכויות יוצרים.

בית המשפט אף יוכל להוציא את הצו במעמד צד אחד, כלומר מבלי שלמפעיל האתר תינתן אפשרות להציג את עמדתו, אם הוצגו לו ראיות שלפיהן עיכוב הוצאת הצו עלול לגרום נזק חמור למבקש.

בדברי ההסבר נכתב כי מטרת התיקון בחוק לתת מענה לאינטרסים של כלל הצדדים המעורבים – יוצרים, בעלי זכויות, בעלי אתרים וציבור הגולשים כולו - אולם האפשרות להשבית את פעילותו של אתר בשל הכללת תוכן אשר כביכול מפר זכויות יוצרים, איננה מהווה איזון ראוי של האינטרסים ואיננה לגיטימית. השבתה של אתר היא צעד דרסטי אשר עשוי להסב לאותו אתר נזקים כלכליים אדירים לבעלי אתרים, העולים בהרבה על הפיצוי הכספי המקובל כיום בגין הפרה של זכויות יוצרים, ומפלה לרעה באופן בוטה את בעלי האתרים.

יתרה מכך, על פי תזכיר החוק גם אתר אשר "מפנה לאתר אחר בו מועמדת יצירה לרשות הציבור כדין, למשל באמצעות hyperlink או קישור ממוסגר" חוטא בהפרת זכויות יוצרים. מדובר בהרחבה מרחיקת לכת של אחריות האתרים. המשמעות היא שגם אתר אשר מפנה לאתר אחר המפרסם תוכן כדין יוכל למצוא את עצמו "מושבת".

הוא נותן בידי בעלי זכויות יוצרים כלים חסרי תקדים שיאפשרו להם לחסום פעילות של אתרי אינטרנט אשר בהם מופיע תוכן שכביכול מפר זכויות יוצרים, לרבות אתרי שיתוף קבצים וכיוב' ולהורות לספקיות אינטרנט לחשוף את זהות הגורמים שמאחורי אותם אתרים.

צילום: pixabay.com

גם זריקתן של ספקיות האינטרנט לקלחת המבעבעת היא בעייתית. הטלת אחריות וחובות אקטיביות על ספקיות האינטרנט, שמשמעותה עלויות כלכליות ניכרות, תגולגל ללא ספק בסופו של דבר לכיסו של הציבור.

מנותקים מהציאות הדיגיטלית הקיימת

תזכיר החוק פותח פתח לקבל את עמדת הציבור לעניין קביעה כי הפעולות כאמור בסופו של דבר יהוו עבירה פלילית לפי חוק זכויות יוצרים, ואלו כוללות מעתה העמדת יצירה לרשות הציבור או שידורה, בלי רשות של בעל זכויות היוצרים ובמטרה להפיק רווח. בכך מוכיחים מחברי התזכיר כי הם אינם מחוברים למציאות הדיגיטלית הקיימת.

כך, לדוגמה, במקרה שבו אדם מפרסם תמונות אינטימיות של עצמו בקבוצה סגורה באחת הרשתות החברתיות (בדומה למקרה האחרון של כדורסל העבר גילי מוסינזון). תמונות אלו מופצות בהמשך באמצעות הווטסאפ בתפוצה נרחבת. על פי התזכיר החדש, אותו אדם עלול למצוא עצמו מורשע בעבירה פלילית, בעוד שמפיצי התמונות יהיו מוגנים. כמובן שמדובר במצב שהוא אבסורד מוחלט.

לסיכום, נראה כי תזכיר החוק איננו לוקח בחשבון את הצורך באיזונים הנדרשים, ומעניק כוח אדיר ומיותר לרשויות המדינה ולבעלי זכויות היוצרים על חשבון בעלי האתרים וציבור הגולשים כולו. קבלת התזכיר משמעה צמצום חופש הביטוי באמצעות הענקת כוח אדיר לרשויות המדינה ל"השבית" אתרי אינטרנט, כוח אדיר ולא פרופורציונלי שייתכן ויהיה בו שימוש למטרות מוסוות אחרות, והנזק שייגרם במקרה של קבלתו עשוי להוביל לנזקים אדירים.

הכותב הוא עו"ד שותף במשרד מורה טובים, המתמחה במשפט מסחרי