אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חלוצי מחקר שכר הבכירים זכו בפרס נובל לכלכלה

אוליבר הארט ובנגט הולמסטרום קיבלו את הפרס על "הנחת הבסיס האינטלקטואלי לקביעת מדיניות במספר תחומים רב, מפשיטות רגל ועד פוליטיקה". הולמסטרום ציין כי לדעתו "חוזי הבכירים כיום מסובכים מדי"

11.10.2016, 07:54 | רן אברמסון
אוליבר הארט הבריטי ובנגט הולמסטרום הפיני הם חתני פרס נובל לכלכלה לשנת 2016. ועדת הפרס החליטה להעניק להם אותו על עבודתם בתחום תיאוריית החוזים. "בזכות תרומתם הראשונית לתחום, הארט והולמסטרום הפכו את תיאוריית החוזים לכר פורה למחקר", נכתב בנימוקי הוועדה. "בעשורים האחרונים חקרו הארט והולמסטרום רבים מהיישומים של תיאוריית החוזים. הניתוח שלהם לאופטימיזציה של מבנים חוזיים הניחה את הבסיס האינטלקטואלי לקביעת מדיניות במספר רב של תחומים, מפשיטות רגל ועד פוליטיקה".

קראו עוד בכלכליסט

בתגובה להחלטה להעניק לו את הפרס אמר הולמסטרום (67) כי "אני אסיר תודה. בהחלט לא ציפיתי לכך, לפחות הפעם. אני מאוד מופתע וכמובן שמאוד שמח". הארט (68), פרופסור במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, סיפר כי הוא התעורר ביום שני לפנות בוקר ותהה "האם זה כבר מאוחר מדי עבורי לזכות השנה. ואז הטלפון צלצל". השניים יחלקו פרס כספי של 8 מיליון קרונות שבדיות (920 אלף דולר).

פרופ פרופ' אוליבר הארט. טלפון לפנות בוקר | צילום: אי פי איי פרופ

הולמסטרום הוא פרופסור לכלכלה וניהול במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארה"ב. בשנת 1979 הוא פרסם את אחד המאמרים החלוציים בתיאוריית החוזים, שבו הוא ניסח לראשונה את עקרון האינפורמטיביות. הולמסטרום החל במחקר כדי לנסות לקדם פתרון לכשל שוק שנודע בשם בעיית המנהל־סוכן. הבעיה הזו נוצרת כאשר קיימת א־סימטריה במידע בין מנהל שמאציל סמכות לבין מי שמקבל עליו את הסמכות — הסוכן. בתיאוריית החוזים צצה הבעיה, בין היתר, בחוזים שבהם מנהל לא יכול למדוד את כל הביצועים של העובד (הסוכן) ולכן קשה להחליט על שיטת תגמול הולמת.

עקרון האינפורמטיביות שאותו ניסח הולמסטרום קובע שחוזה אופטימלי צריך לקשור את התגמול לכל התוצאות שיכולות לספק מידע על הפעולות שננקטו כדי לזכות בו. לדוגמה, אם יש עובד בתפקיד ניהולי שפעולותיו משפיעות על מחיר המניה של החברה שבה הוא עובד, אבל לא על מניות של חברות אחרות — האם פירוש הדבר שהתגמול של העובד צריך להיות תלוי אך ורק בביצועי מניית החברה?

לפי הולמסטרום התשובה היא לא. מחיר מניית החברה מגלם בתוכו גורמים אחרים שנמצאים מחוץ לשליטת העובד, ולכן קישור של התגמול אליה באופן בלעדי עשוי להיטיב עמו יתר על המידה או להרע עימו יתר על המידה. ככל שהענף שבו מדובר הוא פחות יציב, כך חוזה הוגן יותר יכיל חלק גדול יותר של משכורת קבועה.

פרופ פרופ' בנגט הולמסטרום. התגמול צריך לשקף את העובד - לא את מניית החברה | צילום: אי פי איי פרופ

בזמן שהולמסטרום המשיך לפתח את מחקריו במהלך שנות השמונים, הארט הגיע לפריצת דרך חשובה שהתבססה עליהם. הארט הגיע למסקנה שבחוזים שבהם אין אפשרות לקבוע איך ייקבע התגמול בהתרחשויות עתידיות, צריך לקבוע איזה מן הצדדים הוא בעל הזכות לקבוע מה עליהם לעשות במקרה שאין הסכמה על התגמול. בכך, מקבל הצד עם זכות ההחלטה תמריץ לקבל החלטות שונות במורד הדרך. לפיכך, במקרים המורכבים שבהם עסק הארט שימשה חלוקת זכויות ההחלטה תחליף לתגמול עבור ביצועים.

פרופסור אריה בבצ'וק, מנהל התוכנית לממשל תאגידי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, הסביר לכלכליסט ש"זוכי הפרס האירו בעיות בסיס בעיצוב של חוזים: כיצד עליהם לספק תמריצים אופטימליים, להקצות סיכונים, לטפל בנסיבות שאת קיומם בתי משפט לא יכולים לאמת או לאפשר הסתמכות למרות הסיכון שצדדים ינסו לפתוח את תנאי החוזה במורד הדרך. הניתוחים שלהם מספקים בסיס, וצפויים להמשיך ולספק בסיס במשך שנים רבות, לניתוח של תחומים רבים בכלכלה", הוא אמר.

מחקריהם של הארט והולמסטרום הפכו רלוונטיים במיוחד לאחר פרוץ המשבר הכלכלי ב־2008, על רקע השיח הציבורי הגובר על שיטת התגמול למנהלים. הולמסטרום, שכיהן בעבר כדירקטור בחברת נוקיה הפינית, סירב לגלות בראיון ל־BBC האם הוא חושב ששכר המנהלים היום הוא גבוה היום. עם זאת, הוא ציין שלדעתו האישית "חוזי המנהלים היום הם מסובכים מדי".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות