תעלומת ועדת העיזבונות ומימון הקערה הקדושה: כך מחלקת המדינה את הכספים שהיא יורשת

כשאדם מחליט להוריש את כל כספו או חלק ממנו למדינה, הכסף מגיע לאחר מותו לידיה של ועדת העיזבונות במשרד המשפטים שמחליטה מה לעשות עם הכסף. הוועדה לא מחליטה איזה שימוש ייעשה בכסף כך סתם, אלא היא מאשרת או דוחה בקשות של עמותות ללא כוונת רווח שפונות אליה ומבקשות לקבל הקצבות. גם גופים ממשלתיים יכולים לפנות אליה.

מרבית העיזבונות שניתנים למדינה הם עיזבונות מיועדים (כ־75%), כאלו שהמורישים ייעדו לתחום מסוים. אך בפועל לוועדה יש יד כמעט חופשית, שכן בסמכותה להחליט אילו מטרות ספציפיות ישרתו כספי עיזבון שיועד לחינוך, למשל. בפועל, כספים רבים זורמים מהוועדה למגזר הדתי ולמערכת הביטחון, שתקציב המשרד שאחראי עליה הוא הגבוה מבין משרדי הממשלה, על חשבונם של ארגונים חברתיים.

אחד הגופים שפנה לוועדה ב־2015 וקיבל ממנה 150 אלף שקל הוא המכון ללימודי מחקר ובניין המקדש המכונה מכון המקדש, שביקש את הכסף לשם התקנת קערת כסף מצופה זהב ללחם הפנים בבית המקדש. לחם הפנים הן 12 חלות סולת שהוצבו דרך קבע על שולחן הפנים בבית המקדש. הכיכרות הונחו ב־12 קערות גדולות דמויות מגירה, שגודל כל אחת מהן חצי מטר על חצי מטר. הכסף שהעבירה ועדת העיזבונות מיועד לייצורה של הקערה הראשונה. ועדת העיזבונות דורשת מצ'ינג של 100%.

כלומר, שעל הגוף שמקבל ממנה את הכסף מוטל לשים שקל כנגד כל שקל שהיא מקצה. משמעות הדבר היא שעלותה של כל קערה היא כ־300 אלף שקל.

יו"ר מכון המקדש הרב ישראל אריאל אמר כי "בניית קערת לחם הפנים כרוכה בהשקעות אדירות. עובדים על זה חוקרים, מדענים ואמנים. זו קערה ששוקלת כמה קילו והיא עשויה מכסף מצופה זהב". עוד הוסיף אריאל כי "מנורת המקדש שמוצבת ברובע היהודי בדרך לכותל נמצאת בדרך חזרה למקום שממנו הרומאים לקחו אותה וגם שולחן הפנים בדרך חזרה למקום הראוי לו. בשביל מה 180 צנחנים שילמו בחייהם? באנו לפה בשביל הבית השלישי וכך זה יהיה".

בעבר הסביר אריאל כי המכון שבראשו הוא עומד מכין את כלי המקדש ובגדי המקדש במטרה לאפשר את התחלתו המיידית של הפולחן כשבית המקדש השלישי ייבנה. לדבריו, המכון בנה "מזבח שאפשר להעבירו בדקות. כלומר, אפשר כבר היום להתחיל להקריב עליו קורבנות ולהדליק את המנורה. יש לנו 40 כוהנים עם בגדי כהונה שמוכנים להתייצב ורק מחכים למסרון".

מכון המקדש אינו גוף איזוטרי. לפי המאזן של המכון ל־2014, היקף הפעילות שלו בשנה זו עמד על 5 מיליון שקל ושווי הנכסים ברובע היהודי בירושלים שבבעלותו הסתכם ב־7.5 מיליון שקל. כמו כן, המכון מציג בשטחו את תערוכת כלי המקדש ששוויים נאמד ב־5 מיליון שקל.

בראש ועדת העיזבונות כיום עומדת שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס תחיה שפירא. שפירא היא בתו של הרב הצבאי הראשי והרב הראשי לישראל לשעבר שלמה גורן שהתלווה לחטיבת הצנחנים שכבשה את הר הבית. עם לוחמי החטיבה נמנה גם יו"ר מכון המקדש כיום, שהיה שותף בזמנו לתפילות שערך גורן במקום באותו היום. באתר מכון המקדש מצוין כי אריאל "שימש מספר שנים כתלמידו של הרב שלמה גורן זצ"ל".

בנוסף, הרב גורן ורעייתו המנוחה צופיה הוכרזו כדמויות השנה של שנת הלימודים הקרובה בחינוך הממלכתי־דתי. במסגרת זו מקדיש מכון המקדש תוכנית מיוחדת לדמותם בשם "בשבילי הרובע לאורו של הרב גורן" הכוללת בין היתר "סיור אורקולי חדש ומרתק במכון המקדש: דגם המקדש, כלי הכהונה, בגדי כהונה והציפייה לעתיד".

צילומים: בשמת איבי, אתר בתי המשפט, אוהד צויגנברג

67 מיליון שקל למשרד הביטחון בשלוש שנים

המקרה של מכון המקדש אינו מקרה בודד. פניות רבות של גופי דת לוועדה נענות בחיוב וכך גם בקשות של גופים ביטחוניים. למעשה, 4% מתוך 245 מיליון שקל שחילקה הוועדה ב־2013–2015 (אין נתונים לגבי 2016. בוועדה טוענים כי הם יפורסמו בקרוב), שהם כ־10 מיליון שקל, הגיעו למטרות של שירותי דת. 98% מהסכום שיועד למטרה זו ב־2015 (3.4 מיליון שקל) הגיעו למוסדות דת אורתודוקסיים. ה־2% הנותרים ניתנו לפרויקט של העלאת כתבי יד מקראיים עתיקים לאינטרנט. לא ניתנה שום הקצבה להתחדשות יהודית, ליהודים רפורמים, יהודים קונסרבטיביים ובני דתות אחרות. הרוב המכריע של ההקצבות יועד לרכישת ריהוט ומיזוג לבתי כנסת, ולשיפוץ של בתי כנסת ומקוואות.

המגזר הדתי מקבל גם כספים שאינם מיועדים לו במפורש. כך, למשל, ב־2015 הקצתה הוועדה 9.4 מיליון שקל לחינוך. 61% מהכספים הגיעו למוסדות דתיים או חרדיים, דוגמת ישיבות ותלמודי תורה. חלק גדול מהכספים הוצא על מטרות טכניות כמו רכישת מזגנים, שיפוצים, רכישת ציוד לחצרות או שיעורי עזר והנחות בשכר לימוד.

400 אלף שקל ניתנו למוסלמים, נוצרים ודרוזים ביחד. 100אלף שקל בלבד ניתנו לארגונים אתיופיים וסכום דומה ניתן למטרות הקשורות בהעצמה נשית, כולל מאבק באלימות נגד נשים.

ב־2013–2015 הוקצו למטרות ביטחון 87 מיליון שקל (35.5% מהכספים בשנים האלו), 67 מיליון שקל מתוכם הגיעו ישירות למשרד הביטחון, וזאת אף שדו"ח ועדת ארידור לבחינה מחדש של סיוע של המדינה למוסדות ציבור מ־2006 קבע שהעברת הכספים לממשלה אינה תקינה.

זה לא שהשימוש שנעשה בכספים שמגיעים לתחום הביטחון אינו ראוי. כך, למשל, אישרה הוועדה העברת 11 מיליון שקל במצטבר ב־2013–2014 למיגון יישובי עוטף עזה ו־9 מיליון שקל לסיוע בשכר דירה לחיילים.

אלא שאת המטרות האלו צריכה המדינה לממן בעצמה. כפי שאמר ל"כלכליסט" ראש תחום תמיכות לשעבר במשרד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אמנון דה הרטוך: "לא מובן מדוע מייעדת ועדת העיזבונות כסף למדינה. המדינה יכולה לעשות פעולות שונות בתקציב שלה. אם לכנסת ולממשלה יש סדר עדיפויות מסוים, מדוע הוועדה משנה את סדר עדיפויות זה על חשבון העמותות בישראל?".

הבירוקרטיה התישה את הארגונים החברתיים

אחת התשובות לשאלה מדוע הוועדה מחלקת כספים למשרד הביטחון במקום לארגוני המגזר השלישי נעוצה בטכניקה ובבירוקרטיה. הוועדה מקבלת כ־1,000–1,500 פניות בשנה, והיא פוסלת מאות בשל סיבות טכניות לחלוטין. לפי מסמך של הוועדה שהציג איציק פלטק, מבעלי חברת גיוס משאבים, יש לפחות 58 סיבות לפסילה. בין היתר ניתן למנות פסילה על סמך כתב יד לא קריא בבקשה, פסילה משום שאחד הסעיפים בטופס לא מולא כנדרש, פסילה משום שהצעות המחיר שצורפו לבקשה לא התקבלו בשלושת החודשים האחרונים וכו'. עו"ד שני אלוני, מנהלת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בחיפה והצפון, סיפרה כי "יש שם רשימה על פני 3–4 עמודים של סיבות טכניות שבגללן בקשות נפסלות. התחושה היא שאין שום סיכוי שתצליח למצוא פרויקט שיעמוד בכל הדרישות".

יוסף שפר שעמד בראש הוועדה ב־2004–2012 מאשר את האמירות האלו. לדבריו, "80% מהבקשות נפסלות בשלב הראשוני ו־30% נשארות פסולות אחרי ערעור". כך, למשל, ב־2015, נפסלו פניותיהן של עמותת ידיד הפועלת למימוש זכויות אזרחים מוחלשים שביקשה תמיכה בליווי חייבים בהוצאה לפועל, ושל המוקד לפליטים ומהגרים שביקש סיוע בהקמת מערכת איתור לקורבנות סחר בבני אדם ועבודות כפייה. הבקשות נדחו בין היתר בשל הטענה כי מדובר בפעילות שוטפת של הגוף ולא בפרויקט ייחודי. מקור מקורב לוועדה אמר ל"כלכליסט" כי "באופן מובהק לא ניתן למצוא בהקצבות לעמותות חברה אזרחית פורצות דרך רעיון מרגש".

לדברי פלטק, "כולם אומרים לי שהם לא רוצים להתקרב לוועדה הזאת. אני לא מבין למה הם פוסלים עמותות ולמה הם עוינים. הכל מיועד להקשות. הכל מסורבל". לדברי גורם המקורב לוועדה, "הוועדה דורשת מיומנויות בירוקרטיות שיש רק למי שזה המקצוע שלו ולמי שיכול להרשות לעצמו לשכור אנשים שיודעים מה לכתוב ואיך לעבוד". בדבריו אלו התכוון אותו גורם, בין היתר, לשפר עצמו שפועל כיום כמגייס תקציבים, גם באמצעות פניות לוועדה.

לשפר יש אתר שהדומיין שלו הוא ezvonot.com. באתר כתוב כי "83% מלקוחותינו זכו בתמיכות. אני מודה לקב"ה על שזיכני להיות שליח נאמן ולהביא ללקוחותינו 3.6 מיליון שקל ב־2015". שפר עצמו גם מצטט המלצה: "אם בקשתכם נפסלה — צרו קשר בדחיפות עם יוסף שפר".

לדברי שפר, "בשנים 2005–2012 מספר הבקשות עמד על כ־2,000 בשנה", ואילו כיום מספר הבקשות עומד על כ־1,000–1,500 בלבד. כלומר, הבירוקרטיה הרחיקה עמותות רבות מהוועדה, אך ככל הנראה לא את אלו שתחום עיסוקן דתי.

דבריה של יו"ר נעמת לשעבר ויו"ר עמותת ידידי המפתנים (מפעלי תעסוקה לנוער בסיכון) כיום עפרה פרידר, שהיתה חברה בוועדה במשך שש שנים, מאשרים זאת. היא מספרת ששכנעה את העמותה שכיום היא עומדת בראשה להגיש בקשה לוועדה. "זה היה מתיש וקיבלנו גרוש וחצי. מאז לא הגשנו בקשות נוספות. הארגונים הדתיים לא מוותרים. הם מגישים בקשות כל הזמן. הארגונים החברתיים מוותרים, אז הם לא על השולחן".

פרט להקצבות השוטפות שלה, ב־2015 חילקה הוועדה גם 96 מיליון שקל מעיזבונו של סוחר היהדות המנוח איניאס הלנברג שיועדו לפי צוואתו להרחבת מחלקות שיקומיות בבתי חולים. סכום זה הצטרף ל־217 מיליון שקל שהוקצו מתוך אותו עיזבון לאותה מטרה ב־2011. בסך הכל חולקו מתוך עיזבון זה, כנראה הגדול בתולדות ישראל, 313 מיליון שקל.

הכוח והמשאבים הרבים שבידי הוועדה הביאו לכך שחבריה נטו להסתבך. בעבר נפתחו חקירות נגד שניים מחבריה, שר הדתות אבנר שאקי מהמפד"ל והשופט העליון לשעבר צבי טל.

שרת המשפטים איילת שקד. ממנה את חברי הוועדה | צילום: דור מנואל

"כל מוסד יכול לקבל הקצבה מהוועדה באופן שוויוני"

מוועדת העיזבונות נמסר בתגובה כי "כל מוסד שמגיש בקשה לתמיכה ועומד בכל הקריטריונים והדרישות השוויוניות יכול לקבל הקצבה, בכפוף לתקציב שבידי הוועדה. זאת ללא הבדלי דת, גזע, מגדר או מגזר. הוועדה אינה שולטת במספר הבקשות שמוגשות אליה. הוועדה מורכבת מנציגי ציבור עצמאיים, הבוחנים כל בקשה ביסודיות לפי שיקולים ענייניים וללא משוא פנים. הוועדה מעודדת מוסדות מכל קצות החברה הישראלית להגיש בקשות להקצבה".

בנוגע להקצבות למשרד הביטחון נמסר כי "ההקצבות למשרד הביטחון ניתנות מכספי עיזבונות המיועדים ספציפית למשרד זה. זאת ועוד, ההקצבה תאושר רק אם יוכח שמדובר בפרויקטים שאינם מתוקצבים מתקציב המדינה".

בנוגע לקערת הכסף ללחם הפנים נמסר כי "ההקצבה המדוברת ניתנה מתוך עיזבון ייעודי. ועדת העיזבונות מחויבת לפעול לפי רצון המצווה".

מנגד אמר שפר כי "ניתן להעניק פרשנות מצומצמת או מורחבת לעיזבון שמוקדש לבית המקדש השלישי. לפי הפרשנות המצומצמת, יש לחכות להקמת בית המקדש השלישי לפני שמקציבים לו כספים ולפי הפרשנות המרחיבה אפשר להכין לו פריטים כבר היום".

הרב אריאל מסר בתגובה כי "מדובר בעיזבון שבאמצעותו מישהו תרם למקדש. זה לא שמדינת ישראל נתנה. אותו אדם רצה שבית המקדש ייבנה עכשיו". בנוגע ליו"ר הוועדה שפירא אמר אריאל כי "לא ידוע לי שהבת של הרב גורן עומדת בראש הוועדה". אריאל ציין כי ככל הידוע לו יש בעיזבון המדובר עוד 400 אלף שקל וכי הוא אינו מבין מדוע מחכים עם החלוקה שלהם.

שפירא מסרה בתגובה כי "הבקשה למתן הקצבה למכון המקדש עברה תהליך בדיקה ענייני ומטרתה נמצאה ראויה לקבלת הקצבה מתוך עיזבון ייעודי. החלטה אושרה לפי הנוהל הרגיל של הוועדה. אין ולא היתה כל מניעה מבחינתי להשתתף בדיוני הוועדה לגבי מוסד זה. אין לי ולא היה לי כל קשר עם המוסד ולא עניין בפעילותו. אינני מכירה אישית את הרב אריאל שצוין בבקשה כיו"ר המוסד. מעולם לא היה לי כל קשר עמו או עם פעילות שלו. כלל לא הייתי מודעת להיותו אחד מתלמידיו הרבים של אבי ולעובדה זו אין ולא היתה כל השלכה על שיקול דעתי הבלתי תלוי. גם לא ידוע לי על תוכנית פעילות במוסד זה לזכר אבי זצ"ל".

מנכ"לית "מנהיגות אזרחית" ליאור פינקל פרל מסרה בתגובה כי "כארגון הגג של המגזר השלישי, אנו מקבלים תלונות בלתי פוסקות בנוגע לתפקוד הוועדה. שרת המשפטים צריכה להתערב באופן מידי ולהחזיר את הוועדה למסלול הנכון כך שתתחיל להתנהל בשקיפות, במקצועיות ובשירותיות מול העמותות".