כיצד נדע כי יחסי ישראל-טורקיה אכן השתפרו?

השבוע התבשרנו בהודעות נפרדות מדובר הנשיא הטורקי ארדואן ומשרד החוץ הישראלי ששתי המדינות יודיעו על מינוי שגרירים עד לסוף החודש הקרוב. מינוי השגרירים אמור להיות סיומו הפורמאלי של תהליך התפייסות בין המדינות, שבבסיסו היתה העברת 20 מיליון דולר מישראל עבור קרן לטובת משפחות הנפגעים בתקרית המאווי מארמרה. אחרי מינוי השגרירים אמורה הפעילות הדיפלומטית של שתי המדינות לחזור להיקף מלא.

אלא שעל אף תהליך ההתפייסות, לקראת לווייתו של שמעון פרס ז"ל, הטורקים לא הוציאו כל מברק או הודעה רשמית על השתתפות בצער, ובחרו לשלוח לארץ נציג בדרג נמוך יחסית לעומת מדינות אחרות. אמנם מדובר בתת מנכ״ל משרד החוץ הטורקי אך עדיין המצרים שלחו את שר החוץ ואילו הירדנים את סגן ראש הממשלה.

לכן כיצד יורגש שינוי ביחסי ישראל-טורקיה? התיירות בין ישראל לטורקיה היתה בעבר מאסיבית בקנה מידה ישראלי: בשיא נפשו באנטליה כ-600 אלף ישראלים בשנה. לוח הטיסות בנתב״ג היה מלא בהמראות ונחיתות של צ׳רטרים טורקים (לעיתים עשרות טיסות מדי יום) .

תקציב השיווק, הפרסום ויחסי הציבור של שלוחת משרד התיירות הטורקי בישראל עמדה לפני תקרית המאווי מארמרה על קרוב ל-2 מיליון דולר לעונה - תקציב ענק בהשוואה למדינות אחרות המפרסמות עצמן לקהל הישראלי. משרד התיירות הטורקי החזיק משרד בישראל ברחוב בן יהודה 1 ובראשו עמד נספח תיירות בדרג דיפלומטי של מזכיר שני בשגרירות הטורקית.

מה קרה מאז? בשנת 2011 עזב מנכ״ל שלוחת משרד התיירות הטורקי את ישראל לטובת תפקיד דומה בקופנהגן. תקציב הפרסום של הטורקים בישראל ירד באופן דרמטי ולבסוף בשנת 2014 נסגרה שלוחת משרד התיירות הטורקי בישראל באופן סופי ועומדת כיום ריקה. ההשתתפות של תיירנים טורקים ביריד התיירות הבינלאומי המתקיים בתל אביב כל שנה בחודש פברואר צומצמה למינימום לעומת שנים בהן הדוכן הטורקי היה הגדול ביריד.

למרות כל האמור, התיירות הישראלית לאנטליה ואיסטנבול לא פסקה - היא שינתה את פניה. בשש השנים האחרונות הפכה חברת טורקיש איירליינס למוביל הזר הגדול ביותר לנתב"ג וממנו עם כ-70 טיסות שבועיות. חברת הלאו-קוסט פגאסוס הטורקית ביססה את פעילותה בנתב"ג ומפעילה טיסות יומיות לאיסטנבול ומשם הלאה לנקודות רבות באירופה ובעונת הקיץ מפעילה טיסות יומיות לאנטליה. מגזר המיעוטים הפך את טורקיה בדגש על אנטליה ליעד הנסיעות הדומיננטי ביותר שלו והשנה ניתן להעריך שיבקרו בטורקיה בין 180-200 אלף ישראלים. מספר זה עדיין רחוק מאוד ממספרי העבר אך שיפור משמעותי לעומת שיא השפל.

ברקע, השנה ספגה תעשיית התיירות בטורקיה מהלומות קשות. קודם החרם הרוסי על תיירות ולאחריו שרשרת פיגועים שבשיאם עמד הפיגוע בשדה התעופה אטאטורק. אלה גרמו לירידה דרמטית בתיירות הנכנסת לטורקיה, לאובדן הכנסות של מיליארדי דולרים ולאובדן מקומות עבודה הנאמד במאות אלפי עובדים שאיבדו את מקור פרנסתם. לכן התיירנים הטורקיים היו רוצים חזרה את הישראלים אצלם במלונות.

עם מינויו הצפוי של שגריר טורקי לישראל מעניין יהיה לראות אם הטורקים יחליטו למנות גם נספח תיירות לשגרירות שיפתח מחדש את לשכת התיירות הטורקית בבניין מגדלור בבן יהודה. השאלה המרכזית היא האם הממשל הטורקי מעוניין בתיירות ישראלית מאסיבית או שבמסגרת תהליך ההתפייסות אנו נראה רק מערכת קרה משהו של יחסים דיפלומטיים כלכליים. אין זה תלוי בטורקים לבדם. גם לתדמיתה של טורקיה בישראל יש תפקיד גדול ומשמעותי.