אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המוסד לעיוות מעמד השחקן צילום: אורן אהרוני

ניתוח כלכליסט

המוסד לעיוות מעמד השחקן

בדיקה של החלטות המוסד למעמד השחקן מגלה מספר רב של עיוותים בשיטה של ההתאחדות לכדורגל לקביעת מחיר שחקנים וגם: איזו קבוצה קיבלה הכי הרבה כסף בהחלטות במוסד למעמד השחקן?

18.10.2016, 12:22 | בועז סיטי ושחף קצלניק

המוסד למעמד השחקן הוקם על ידי ההתאחדות לכדורגל לפני כ- 16 שנים. מדובר בגוף שהקימה ההתאחדות, שתפקידו לקבוע את סכום דמי ההשבחה המגיע לקבוצה עבור העברת שחקן לקבוצה אחרת. 

קראו עוד בכלכליסט

זה אמנם נשמע תפקיד פשוט למדי, אבל במציאות – מדובר בתפקיד קשה, וכפוי טובה. כפי ששמאי נדרש להעריך את השווי הריאלי של נכס מקרקעין, או כפי שרואה חשבון נדרש להעריך את שוויו של תאגיד, כך נדרש המוסד למעמד השחקן לתפקד כשמאי לענייני כדורגל. ובכדורגל, להבדיל משמאות מקרקעין או תאגידים, לא מדובר בברזלים או בבטון, וגם לא במניות או ניירות. בסופו של יום, מאחורי כל כרטיס שחקן – עומד שחקן, בשר ודם.

לאורך השנים, עברו תחת שבט הביקורת של המוסד למעמד השחקן עשרות מקרים שונים ומגוונים. המוסד דן בעניינם של שחקנים מבוססים ומוכרים כמו אריאל הרוש, גיא חיימוב וסלים טועמה, ולצדם עניינם של שחקנים אלמוניים הרבה יותר; הוא שומע מקרים של שחקנים וותיקים בשלהי הקריירה, ולצדם מקרים של קטינים שטרם שחקו פקק; הוא מכריע גורלות של נערי פלא, ולצדם של נערים "רגילים", שרק רוצים לשחק כדורגל במסגרת מסודרת. על כל אריאל הרוש או סלים טועמה שמגיעים לפתחו של המוסד למעמד השחקן, ישנם לפחות חמישה שחקנים אנונימיים, שעל גורלם אף אחד לא מדבר.

משרדי ההתאחדות לכדורגל.   נדרשת רפורמה מקיפה בכל הנוגע לסכומים המינימליים הקבועים בתקנון ההתאחדות, צילום: אורן אהרוני משרדי ההתאחדות לכדורגל. נדרשת רפורמה מקיפה בכל הנוגע לסכומים המינימליים הקבועים בתקנון ההתאחדות | צילום: אורן אהרוני משרדי ההתאחדות לכדורגל.   נדרשת רפורמה מקיפה בכל הנוגע לסכומים המינימליים הקבועים בתקנון ההתאחדות, צילום: אורן אהרוני

95 החלטות

בצעד מבורך, ההתאחדות לכדורגל מפרסמת באתר האינטרנט שלה את החלטות המוסד למעמד השחקן. לקחנו את כל ההחלטות הללו, כ- 95 במספר, וניתחנו אותן לעומק, לאורך ולרוחב לפי פרמטרים שונים, כמו גיל, עמדה, הופעות בנבחרות ישראל, מעמד מקצועי ועוד. מדובר במחקר המעמיק והמקיף ביותר שנעשה בישראל על פעילותו של המוסד למעמד השחקן.

חלק מהמסקנות מפתיעות, וחלקן האחר מקוממות במקצת. אבל, בעיקר, הנתונים מאפשרים להבין טוב יותר, ולעומק יותר, מה בדיוק קורה בגוף הזה שנקרא המוסד למעמד השחקן.

לפני שנצלול לנבכי הסטטיסטיקה, נפתח בהסבר על "דמי השבחה" ועל המוסד למעמד השחקן. פעמים רבות, קוראים בעיתון או באתרי האינטרנט שקבוצה דורשת "דמי השבחה" עבור אחד משחקניה. אז מה זה בעצם אומר?

לפי תקנוני ההתאחדות לכדורגל, בנסיבות מסוימות, קבוצה המעבירה שחקן לקבוצה אחרת זכאית לקבל פיצוי בגין "אימונו וקידומו של השחקן", אפילו אם החוזה של השחקן בקבוצה הגיע לסיומו. באופן כללי, מקובל לכנות פיצוי זה בשם הגנרי "דמי השבחה". דמי ההשבחה, כשמם כן הם, אמורים לשקף את ההשקעה של הקבוצה המעבירה באימון וקידום שחקנים. זאת מתוך ההנחה שאם הקבוצה לא תקצור את פירות ההשקעה שלה בשחקנים שהיא פיתחה, היא פשוט לא תרצה להמשיך ולהשקיע בפיתוח שחקנים. ואז כולם יצאו נפסדים.

דמי ההשבחה אינם המצאה ישראלית. במדינות רבות בעולם – שלא לומר, ברובן המכריע – קיים מנגנון כזה או אחר של תשלום דמי השבחה. גם כאשר שחקן עובר בהעברה בינלאומית, תקנוני פיפ"א מזכים את הקבוצה המעבירה בדמי השבחה.

ככלל, לפי תקנוני ההתאחדות לכדורגל, קבוצה המעבירה שחקן שגילו מעל 15 זכאית לקבל עבורו דמי השבחה. שחקן שגילו מעל 24 רשאי לעבור לקבוצה אחרת מבלי שהקבוצה המעבירה תהיה זכאית לקבל דמי השבחה, אלא אם כן הוא עובר בפעם הראשונה מהקבוצה בה שיחק את מרבית שנותיו.

ניתן דוגמה. בשנת 2006 דן המוסד למעמד השחקן בעניינו של אסי רחמים, שוער הפועל באר שבע. רחמים שיחק כל הקריירה בהפועל באר שבע, מלבד גיחות קצרות, בהשאלה, להפועל אשקלון ומכבי יבנה. בגיל 33 ביקש רחמים, לראשונה, לעזוב את הפועל באר שבע ולעבור למ.ס. אשדוד. מאחר שזו הייתה הפעם הראשונה בקריירה שרחמים עובר לקבוצה אחרת, הפועל באר שבע הייתה זכאית לקבל עבורו דמי השבחה, אפילו שמדובר בשחקן בן 33, בשלהי הקריירה שלו.

איך נקבעים דמי ההשבחה?

דמי ההשבחה נקבעים בהסכמה בין הקבוצה המעבירה לבין השחקן עצמו או הקבוצה הקולטת. ככלל, אם הצדדים לא מגיעים ביניהם להסכמה על דמי ההשבחה שישולמו לקבוצה המעבירה, סכום דמי ההשבחה יקבע על ידי המוסד למעמד השחקן.

 

הקריטריון המרכזי בקביעת דמי ההשבחה הוא המעמד המקצועי של השחקן. בפשטות, ככל שמעמדו המקצועי של השחקן גבוה יותר – כך דמי ההשבחה עבורו יהיו גבוהים יותר. ולהיפך.

החלטת המוסד למעמד השחקן בנוגע למעמדו המקצועי של השחקן תתבסס, בין השאר, על הקריטריונים הבאים: גיל השחקן, הקבוצות בהן שיחק, תארים בהם זכה לאורך הקריירה, מספר המשחקים בהם נטל חלק במסגרות השונות (נבחרת, ליגה וגביע), היתרונות המקצועיים והכלכליים של הקבוצה הקולטת וכן התנאים הכספיים שסוכמו בין השחקן והקבוצה הקולטת.

מדובר ברשימת קריטריונים פתוחה, והפוסקים במוסד רשאים להתבסס גם על קריטריונים נוספים בקביעת דמי ההשבחה. לדוגמה, בעניינו של אריאל הרוש, הביאו הפוסקים בחשבון את התנהגותה של בית"ר ירושלים כלפי הרוש. "לאור הנסיבות להן נחשפנו ושליוו את שחרורו של השחקן מהקבוצה המעבירה" כתבו הפוסקים בהחלטתם, "אנו סבורים שלקבוצה המעבירה יש חלק נכבד לא רק בקידומו של השחקן, אלא גם בפיחות שחל בכושרו ומעמדו של השחקן". לבסוף, קבעו הפוסקים כי מכבי נתניה, שקלטה את הרוש, תצטרך לשלם דמי השבחה בסך 450,000 שקל – סכום נמוך ביותר ביחס לשחקן במעמדו של הרוש.

בהתקיים תנאים מסוימים, תקנוני ההתאחדות מזכים את הקבוצה המעבירה בדמי השבחה מינימליים. למשל, עבור שחקן עד גיל 17, הסכום המינימלי יכול להגיע עד כ-180,000 שקל. עבור שחקן עד גיל 24, בהתקיים תנאים מסוימים, הסכום המינימלי יכול להגיע עד 1.1 מיליון שקל. ואף יותר בנסיבות מסוימות.

חשוב להבהיר כי הסכומים המינימליים שנפסקים במסגרת הטבלה לגילאי 21-24, מותנים בהצעת חוזה לשחקן והבעת סירוב מצדו.

עד לאחרונה, הפוסקים במוסד למעמד השחקן ראו עצמם "כבולים" לסכומים המינימליים הקבועים בתקנוני ההתאחדות, וסירבו לסטות מהם. וזו בעיה. מדוע? כי הסכומים המינימליים הקבועים בתקנונים אינם בהכרח משקפים את מעמדו המקצועי הריאלי של השחקן הנדון, ולפיכך נוצרים עיוותים אבסורדיים.

נמחיש בדוגמה. בשנת 2015 נאלץ המוסד למעמד השחקן לפסוק לזכות מכבי הרצליה דמי השבחה בסך 100,000 שקל עבור קטין, בן 17, שמעולם לא נמנה על סגל נבחרות ישראל הצעירות. ספק, בלשון המעטה, אם אותו קטין יצליח למצוא קבוצה שתסכים לשלם עבורו את הסכומים האלה. המשמעות היא, שאם ברצונו של השחקן לעבור לקבוצה אחרת, הוריו יצטרכו לשאת בתשלום הפיצוי. לעומת זאת, שנה קודם לכן, פסק המוסד למעמד השחקן לזכות בית"ר ירושלים דמי השבחה בסך 90,000 שקל בלבד עבור ברק משה, בן 23.5, שנמנה על סגלי נבחרות ישראל השונות. עיוות, כבר אמרנו?

צריך לציין, שהפוסקים במוסד למעמד השחקן קראו להתאחדות שוב ושוב לשקול מחדש את הסכומים המינימליים הקבועים בתקנון, בנימוק שסכומים אלה אינם ריאליים. קריאות אלה נפלו – לפחות בינתיים – על אוזניים ערלות. אבל לאחרונה, בהחלטה תקדימית, החליט המוסד למעמד השחקן לסטות, לראשונה, מהסכומים המינימליים הקבועים בתקנוני ההתאחדות, ובמקום זאת לפסוק דמי השבחה המשקפים, לדעתו, את מעמדו המקצועי הריאלי של השחקן. עם זאת, הפוסקים הדגישו כי יסכימו לסטות מהסכומים המינימליים במקרים חריגים ונדירים בלבד.

רועי בקל (המחבק). הכי יקר, צילום: טל שחר רועי בקל (המחבק). הכי יקר | צילום: טל שחר רועי בקל (המחבק). הכי יקר, צילום: טל שחר

מי הם חברי המוסד למעמד השחקן, וכיצד הם מתמנים?

חברי המוסד למעמד השחקן מכונים "פוסקים", והם מתמנים על ידי "הגוף הממנה", אשר חבריו הם נשיא בית הדין העליון; שופט בדימוס שימונה על ידי בית הדין העליון, ואשר אינו ממלא תפקיד כלשהו במוסדות ההתאחדות ונציג ציבור שימונה על ידי נשיאות בית הדין העליון. כיום, חברים במוסד למעמד השחקן 5 פוסקים – יו"ר המוסד, מר יעקב סנדלר; מר דן דרזנר; עו"ד אשר שור; מר גיל סולומון ועו"ד אליעזר חזן.

ככלל, המוסד למעמד השחקן מכריע בתיק בהרכב של שלושה פוסקים, והחלטותיו סופיות ואינן ניתנות לערעור. המוסד אינו מוסמך לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, אלא נדרש להכריע אך ורק בהסתמך על טיעונים שהגישו הצדדים בכתב.

. . .

ועכשיו, סטטיסטיקה

כעת, לאחר שהסברנו על דמי השבחה ועל המוסד למעמד השחקן, נעבור לסטטיסטיקה:

בסך הכל, החל משנת 2003, המוסד למעמד השחקן פסק דמי השבחה בסך כולל של כ- 13 מיליון שקל. מתוך 87 החלטות שניתחנו, ב- 79 מהמקרים שנבדקו נפסקו לקבוצה המעבירה דמי השבחה בסכום כלשהו (90.8%). ב-8 מקרים בלבד לא נפסקו לקבוצה המעבירה דמי השבחה כלל (9.2%).

שחקני ליגת העל הם, כצפוי, "היקרים" ביותר, בפער עצום – המוסד פסק דמי השבחה בסך 415,000 שקל בממוצע לשחקן ליגת העל לעומת 85,000 ששקל בממוצע לשחקן ליגה לאומית ו- 21,000 שקל בממוצע לשחקן ליגות נמוכות.

החמישייה היקרה ביותר

השחקן "היקר" ביותר במוסד למעמד השחקן הוא, באופן מפתיע, רועי בקל (קשר, 24) עבורו נפסקו למכבי פתח תקווה דמי השבחה בסך 1,242,000 שקל.

במקום השני, איתמר ניצן (שוער, 22), עבורו נפסקו למכבי הרצליה דמי השבחה בסך 1,200,000 שקל. כפסע אחריו, לידור כהן (קשר, 21.5) עבורו נפסקו למכבי פתח תקווה דמי השבחה בסך 1,197,950 שקל.

את החמישייה הראשונה סוגרים גיא חיימוב (שוער, 26) עבורו נפסקו למכבי תל אביב דמי השבחה בסך 850,000 שקל וסראז' נאסר (קשר, 25) עבורו נפסקו להפועל באר שבע דמי השבחה בסך 750,000 שקל. אגב, אריאל הרוש (שוער, 26), אחד השחקנים הבכירים שעניינם נדון במוסד למעמד השחקן, רק במקום השביעי, מבחינת דמי השבחה שנפסקו עבורו (450,000 שקל).

מדוע דווקא רועי בקל, איתמר ניצן ולידור כהן הם "היקרים" ביותר, ועוקפים שחקנים כמו סלים טועמה, גיא צרפתי, גיא חיימוב ואריאל הרוש, שאף שיחקו בנבחרת ישראל הבוגרת? התשובה לכך היא הסכומים המינימליים הקבועים בתקנוני ההתאחדות עבור שחקנים בשכבת הגיל 21-24. במקרים אלה, הפוסקים לא ביצעו "הערכת שווי", כפי שהם נוהגים לבצע במקרים אחרים, אלא נאלצו לפסוק בהתאם לסכומים המינימליים הקבועים בתקנון. אבל מאחר שהסכומים המינימליים אינם בהכרח משקפים את השווי הריאלי של השחקן הספציפי, שחקנים אלה הפכו "יקרים" יותר מאשר שחקנים אחרים, מבוססים יותר. במקרים של לידור כהן ורועי בקל, הפוסקים אף ציינו מפורשות בהחלטתם כי היו פוסקים דמי השבחה נמוכים משמעותית, אילו לא היו מחויבים לסכומים המינימליים הקבועים בתקנוני ההתאחדות.  

מכבי תל אביב מובילה את רשימת הקבוצות בסך דמי ההשבחה שנפסקו לזכותה. לאורך השנים, נפסקו לזכות מכבי תל אביב דמי השבחה בסך כולל של 2,965,000 שקל עבור 9 שחקנים, ביניהם תמיר כהן גיא צרפתי וגיא חיימוב. במקום השני, מכבי פתח תקווה, לזכותה נפסקו בסך הכול 2,471,500 שקל עבור 4 שחקנים בלבד, צילום: ראובן שוורץ מכבי תל אביב מובילה את רשימת הקבוצות בסך דמי ההשבחה שנפסקו לזכותה. לאורך השנים, נפסקו לזכות מכבי תל אביב דמי השבחה בסך כולל של 2,965,000 שקל עבור 9 שחקנים, ביניהם תמיר כהן גיא צרפתי וגיא חיימוב. במקום השני, מכבי פתח תקווה, לזכותה נפסקו בסך הכול 2,471,500 שקל עבור 4 שחקנים בלבד | צילום: ראובן שוורץ מכבי תל אביב מובילה את רשימת הקבוצות בסך דמי ההשבחה שנפסקו לזכותה. לאורך השנים, נפסקו לזכות מכבי תל אביב דמי השבחה בסך כולל של 2,965,000 שקל עבור 9 שחקנים, ביניהם תמיר כהן גיא צרפתי וגיא חיימוב. במקום השני, מכבי פתח תקווה, לזכותה נפסקו בסך הכול 2,471,500 שקל עבור 4 שחקנים בלבד, צילום: ראובן שוורץ

החמישייה המכניסה ביותר

מכבי תל אביב מובילה את רשימת הקבוצות בסך דמי ההשבחה שנפסקו לזכותה. לאורך השנים, נפסקו לזכות מכבי תל אביב דמי השבחה בסך כולל של 2,965,000 שקל עבור 9 שחקנים, ביניהם תמיר כהן גיא צרפתי וגיא חיימוב. במקום השני, מכבי פתח תקווה, לזכותה נפסקו בסך הכול 2,471,500 שקל עבור 4 שחקנים בלבד, כאשר שניים מתוכם, לידור כהן ורועי בקל, אחראיים ל-98.7% מהסכום (ממוצע של 617,875 שקל לשחקן).

במקום השלישי, המפתיע ביותר, נמצאת מכבי הרצליה, לזכותה נפסקו דמי השבחה בסך כולל של 1,725,000 שקל עבור 7 שחקנים, בעיקר הודות לדמי ההשבחה שנפסקו עבור איתמר ניצן (1,200,000 שקל). במקום הרביעי ממוקמת הפועל באר שבע, לזכותה נפסקו דמי השבחה בסך כולל של 1,262,000 שקל עבור 6 שחקנים, המרכזי ביניהם הוא סראז' נאסר (קשר, 25, 750,000 שקל). לבסוף, במקום החמישי, הפועל תל אביב, לזכותה נפסקו 820,00 ש"ח עבור 4 שחקנים, כשהמרכזי ביניהם הוא סלים טועמה, בהיותו בן 24 (600,000 שקל).

כפי שציינו, דמי ההשבחה נקבעים, בראש וראשונה, בהסכמה בין הקבוצה המעבירה לקולטת, והצדדים מגיעים למוסד למעמד השחקן רק אם לא הצליחו להגיע לעמק השווה בכל הנוגע לדמי השבחה, ולפיכך עצם העובדה שמכבי חיפה, למשל, לא בחמישייה המובילה, אין משמעה שהיא לא קיבלה דמי השבחה בפועל לאורך השנים, אלא כנראה שלא נדרשה כלל להכרעת המוסד למעמד השחקן בנוגע לדמי ההשבחה עבור שחקניה.

העמדה המשתלמת ביותר. העמדה "המשתלמת" ביותר היא עמדת השוער – המוסד למעמד השחקן פסק, בממוצע, דמי השבחה בסך 310,000 שקל לשחקן בתפקיד שוער. השוער "היקר" ביותר הוא איתמר ניצן (1,200,000 שקל), ולאחריו גיא חיימוב (850,000 שקל) ואריאל הרוש (450,000 שקל).

במקום השני, עמדת הקשר (216,000 שקל בממוצע לשחקן), ולאחריה עמדת החלוץ (131,000 שקל בממוצע לשחקן); עמדת הבלם (92,000 שקל בממוצע). עמדת המגן היא העמדה הכי פחות "משתלמת" (62,000 שקל בלבד בממוצע לשחקן).

. . .

הגיל הבשל ביותר

 קריטריון הגיל הוא בין השיקולים המרכזיים שלוקח בחשבון המוסד למעמד השחקן בקביעת דמי השבחה. הגיל "הבשל" ביותר הוא, כצפוי, בין 21 ל- 24. לאורך השנים, המוסד למעמד השחקן פסק, בממוצע, דמי השבחה בסך 195,000 שקל לשחקן לעומת 190,000 שקל עבור שחקן בגילאים 24-29. על פני הדברים, מדובר בהפרש שולי ביותר. אבל, כאשר בוחנים את הנתונים בקרב שחקני ליגת העל בלבד, השווי הממוצע של שחקן משכבת הגילאים 21-24 מזנק ל- 523,000 שקל לעומת 328,000 שקל בלבד לשחקן בשכבת הגיל 24-29.

כצפוי, שכבת הגיל הכי פחות "משתלמת" היא 30-35, כאשר בשכבת גיל זו נפסקו, בממוצע, דמי השבחה בסך 36,000 שקל בלבד. זאת, כמובן, מאחר ששחקנים אלה מתקרבים לסיום הקריירה המקצועית שלהם.

הנקודה הכאובה ביותר היא קטינים (15-18). המוסד למעמד השחקן פסק, בממוצע, דמי השבחה בסך 114,000 שקל עבור שכבת גיל זו. מדובר בסכומים אסטרונומיים, בהתחשב בעובדה שרוב השחקנים המדוברים רק החלו את דרכם בעולם הכדורגל, וספק אם אפילו חלק קטן מהם ימשיכו לקריירה מקצועית ענפה בתחום הכדורגל.

שחקני נבחרת שווים (הרבה) יותר. במסגרת קביעת דמי ההשבחה, נוהגים הפוסקים להתחשב בשאלה האם השחקן משתייך לסגלי נבחרות ישראל השונות או לא. וכמובן, שמבחינת דמי השבחה, משתלם לקבוצות לפתח שחקני נבחרת. המוסד פוסק, בממוצע, דמי השבחה בסך 410,000 שקל עבור שחקן שהשתייך לסגל הנבחרת הבוגרת, לעומת 62,200 שקל עבור שחקן שלא השתייך לסגלי נבחרות ישראל. אגב, המוסד פסק, בממוצע, דמי השבחה בסך 320,000 שקל עבור שחקן שהשתייך לסגלי הנבחרות הצעירות (נערים, נוער ואולימפית), כמעט 100,000 שקל פחות מאשר שחקן נבחרת בוגרת.

עם זאת, אם ננכה את סך דמי ההשבחה שנפסקו עבור לידור כהן, איתמר ניצן ורועי בקל, אשר נפסקו הודות לסכומים המינימליים, הרי שהשווי הממוצע של שחקן המשתייך לסגלי הנבחרות הצעירות יורד ל- 160,000 שקל בלבד, ולפיכך הפער הריאלי בין מעמד של שחקן הנבחרת הבוגרת והצעירות משמעותי אף יותר.

דורשות הרבה, מקבלות מעט

הקבוצות נוהגות לדרוש דמי השבחה מופרזים עבור שחקניהן. לפעמים, הדרישות גובלות באבסורד. למשל, הפועל אשקלון דרשה עבור טל מכלוף, אז בן 22, ששיחק בליגה הלאומית ומעולם לא נמנה על סגל נבחרות ישראל השונות, דמי השבחה בסך מיליון שקל. בפועל, המוסד למעמד השחקן פסק לזכות הפועל אשקלון דמי השבחה בסך 90,000 שקל בלבד. בסך הכול, נפסקו בפועל לזכות הקבוצות המעבירות כ- 25%, בממוצע, מהסכום אותו דרשו.

אבל, גם השחקנים לא טומנים ידם בצלחת. ברוב המוחלט של המקרים, סכום הפיצוי שהוצע לקבוצה המעבירה עמד על 0 שקל (ב- 58 מתוך 78 פעמים, כ- 74%). רועי בקל, למשל, השחקן היקר ביותר בתולדות המוסד למעמד השחקן, טען כי דמי ההשבחה הראויים עבורו הם 50,000 שקל לכל היותר (כ- 4% מהסכום שנפסק בפועל).

שלוש נקודות

מהתבוננות מלמעלה על החלטות המוסד למעמד השחקן, ניתן לחלץ שלוש מסקנות מרכזיות.

  • הראשונה, הפרופיל של השחקן "המשתלם" ביותר הוא מובהק: שוער, בן 23, שנמנה על נבחרות ישראל, ואשר בילה את מרבית שנותיו בקבוצה המעבירה. קבוצה שפיתחה שחקן כזה צפויה לקבל דמי השבחה בסכומים הנעים בין 850,000 שקל ל- 1,200,000 שקל.

  • השנייה, נדרשת רפורמה מקיפה בכל הנוגע לסכומים המינימליים הקבועים בתקנון ההתאחדות. הסכומים המינימליים אינם בהכרח משקפים את מעמדו המקצועי של השחקן, אלא "כופים" על הפוסקים סכומים קבועים מראש, שאינם תואמים את הנסיבות של כל מקרה ומקרה. ככל שמבקשים לקבוע סכומים מינימליים, הרי שאלה חייבים לשקף באופן מדויק יותר את מעמדו המקצועי של השחקן, ואם נוצרים כל כך הרבה עיוותים – כנראה שהסכומים המינימליים אינם מגשימים את תכליתם.

  • השלישית, והחשובה ביותר, נדרשת רפורמה מקיפה בכל נושא הקטינים. אחד הרעיונות, שהעלתה ועדת אדלר, שמונתה על ידי שרת הספורט (דאז) לימור לבנת כדי לבדוק את כל נושא מעבר הקטינים, הוא להבחין בין שחקנים קטינים המשתייכים לסגלי הנבחרות הצעירות לבין כאלה שאינם. זהו רעיון ראוי. אין כל סיבה שקבוצות מעבירות יקבלו עשרות אלפי שקלים עבור שחקנים, אשר ככל הנראה אין להם עתיד בתחום הכדורגל, ואשר רק רוצים לשחק כדורגל במסגרת מסודרת.

הכותבים הם: עו"ד בועז סיטי הוא עו"ד במחלקת רגולציה והגבלים עסקיים במשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג ושות' ושחף קצלניק, מתמחה במשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג ושות', בעל תואר ראשון במשפטים במסלול האקדמי של המכללה למנהל
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
היי שחף, תודה על התגובה ועל הכתבה. חשוב
היי שחף, תודה על התגובה ועל הכתבה. חשוב לי להבהיר שאני לא מתנגד לכך שמועדונים יקבלו דמי השבחה, ברור לי לחלוטין שהם זכאים לכך כפועל יוצא מהמתקנים שהם מספקים לשחקנים, החשיפה וכמובן ההזדמנות לצבור נסיון בהרכב הראשון. הטיעון שלי הוא שבחישוב דמי ההשבחה יש לקחת מספר גורמים, כמו לדוגמא ההשקעה של ההורים ורמת המתקנים והחשיפה שמקבל הילד, ומכאן ייגזר המחיר של השחקן.  לדוגמא, אין סיבה שמועדון שמספק מגרש עלוב עם חדר הלבשה של עולם שלישי לצד הורה שמשקיע כסף רב בפסיכולוג ספורט, יזכה לקבל את אותם דמי השבחה שיקבל מועדון שהשקיע זמן וכסף רב בשחקנים שלו, על המגרש ומחוצה לו.  ברור לחלוטין שההורים מעוניינים בהגשמת החלומות של ילדיהם אבל לעיתים הם תקועים במלכוד - אם ישקיעו הון פרטי רב בילד שנמצא בקבוצה גרועה, המחיר שלו יעלה בהתאם והוא עלול להיתקע בקבוצה שלא מתאימה לו בגלל הסירוב של הקבוצה למכור אותו או בגלל המחיר הגבוה שלו. 
Meir1234  |  26.10.16
6.
שלום מאיר. באופן כללי אתה צודק בדעתך, אך
שלום מאיר. באופן כללי אתה צודק בדעתך, אך יש לשים לב שהקבוצה מספקת בסופו של דבר את הפלטפורמה, ואלמלא המסגרת של הקבוצה סביר להניח שכל הכסף באימונים הפרטיים לא היה מביא את הילד לאותם הישגים (נכון שעל כל מועדון כמו מכבי תל אביב או בית״ר ירושלים לצורך העניין יש גם מספיק מועדונים שפחות משקיעים, אך בכל זאת זה לא נתון שניתן להתעלם ממנו). מעבר לכך, אנחנו כן רוצים שהקבוצות יבואו על שכרן ויזכו לדמי השבחה כלשהם עבור השחקן, שכן כדאי לכדורגל הישראלי שיגדלו ויתפתחו כאן כשרונות צעירים. ברור מעל לכל צל של ספק שההשקעה של ההורים לעתים נמחקת או לא באה לידי ביטוי, אבל לעניות דעתי ההורים פחות מעוניינים בצד הרווחי של העניין, ויותר ברווחתו והגשמת רצונותיו של הילד. או לפחות כך אמור להיות. 
Coffee  |  19.10.16
5.
ראשית, כתבה ברמה גבוהה, שאפו.  שנית, לצערי קשה
ראשית, כתבה ברמה גבוהה, שאפו.  שנית, לצערי קשה לי להבין את הבעיה במדריד סכום כלשהו על שחקן שהקבוצה פיתחה. זכותה של הקבוצה לדרוש, והצד השני יחליט אם לשלם זאת או אם לאו. ככל שלא, ישתמשו במוסד לעיל המשמש לטעמי כמעין פותר סכסוכים. לא לשכוח שמדובר עדיים בעסק לכל דבר חברים. חג שמח.
Coffee  |  19.10.16
לכל התגובות