אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הוזלת הפירות והירקות נרקבת בצומת מסובים צילום: נמרוד גליקמן

הוזלת הפירות והירקות נרקבת בצומת מסובים

הממשלה החליטה כבר לפני עשור להקים שוק סיטונאי לפירות וירקות באיזור מסובים, שיקדם תחרות ויגביל את פערי התיווך בענף הריכוזי. אבל בינתיים בוטל המכרז להקמתו, החברה הממשלתית שהוקמה לניהולו עסוקה רק בסקרים, והמחירים מאמירים

20.10.2016, 10:07 | ניר טל

בשנת 2001 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים שוק סיטונאי מודרני בגוש דן על שטח חקלאי באזור מסובים. לא פחות מעשור עבר מאותה החלטה עד הקמתה של חברה ממשלתית ששמה "שוק סיטונאי לישראל", שכל ייעודה הוא הקמה וניהול של השוק המיועד. החברה הזו הוגדרה זרוע מקצועית־ביצועית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

קראו עוד בכלכליסט

המטרה, כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה, היתה לקדם תחרות באחד התחומים הכי ריכוזיים בשוק המזון — הפירות והירקות. הממשלה רצתה להגביל את פערי התיווך בענף התוצרת החקלאית ולקיים מסחר סיטונאי הוגן. מחקר כלכלי שהזמינה חברת השוק הסיטונאי בעבר העריך כי הקמתו של השוק תביא לעלייה בכוחם של החקלאים מול המשווקים ולחיסכון של עד 2.5 מיליארד שקל לצרכנים בכל שנה.

עד 2006 פעל השוק ברחוב החשמונאים בתל אביב, אך פונה משם למתחם שהוכשר בצריפין כפתרון זמני. במקור תוכנן להפעיל את השוק במיקומו הקבוע כבר בסוף שנת 2012, אלא שארבע שנים עברו והשוק רחוק מלהיות מוקם, ובימים אלה עוד מחפשים הגורמים אחר שטח חלופי להקמתו לאחר שלא הצליחו להקים את השוק על השטח המקורי שיועד לו.

עיריית אור יהודה התנגדה והמכרז הלך והסתבך

זה דווקא התחיל ברגל ימין. שנה לאחר הקמתה כבר הגישה חברת השוק הסיטונאי תוכנית להקמת השוק, הכוללת מימון ממשלתי בעלות מוערכת של כ־250 מיליון שקל. במשרד האוצר לא ששו להכניס את היד לכיס ולכן הוחלט לממן את הקמת השוק באמצעות מכרז BOT ֹ(בנה־הפעל־העבר) — כלומר מכרז ובו יקבל גוף פרטי זיכיון מהממשלה כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל את השוק לפרק זמן מוגדר של 25 שנים. שיטה נפוצה להקמת פרויקטים גדולים בישראל.

לאחר דין ודברים בין החברה למשרד האוצר יצא לדרך המכרז בחודש יוני 2013 בהשגחתו של מנכ"ל משרד רה"מ דאז יוחנן לוקר. כמה חודשים לאחר מכן ציינו במשרדי האוצר והחקלאות בחגיגיות את סיום השלב המקדים שבו הוגשו לא פחות מ־12 הצעות לוועדת המכרזים הבין־משרדית בראשותו של סגן החשכ"ל מהחברות המובילות במשק להקמתו של השוק.

אלא שהחגיגות ככל הנראה היו מוקדמות מדי. המכרז, שיצא לפני יותר משלוש שנים, התעכב עד שהוחלט לאחרונה לבטל אותו סופית. במסגרת הדיונים שבין החברה הממשלתית לבין משרד האוצר החליט מנכ"ל משרד רה"מ עוד בשנת 2012 להקציב פרק זמן של 14 חודשים להוצאה לפועל של המכרז. אך המכרז חרג משמעותית מלוח הזמנים שהוקצב לו, וכנגזרת גם בנייתו של השוק, מה שאילץ את הממשלה לאשר תיקון להחלטה המקורית (החלטה מס' 1541) להארכת פרק הזמן להפעלת השוק עד סיום שנת 2017.

בממשלה תולים את האשמה בעיכוב בעיריית אור יהודה. העירייה, שקיבלה את השטח החקלאי מסובים כירושה מהמועצה האזורית אפעל כמה שנים קודם לכן, לא מעוניינת בהקמתו של השוק בשטחה, וזאת על אף קיומה של תב"ע מאושרת, שכוללת בין היתר כמה תנאים לפיתוח השטח. זה כבר שנים אחדות שדנים בעירייה עם משרדי הממשלה בנושא אלא שהניסיונות להגיע להסכמות לא צלחו. בין היתר נעשו ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע. יש שייחסו את העיכוב לדרישות העירייה להשקעה גבוהה יותר של כסף בפרויקט ממה שהעריכו תחילה. על פי הערכות מדובר על סכום כפול, בהיקף של 500–550 מיליון שקל. המשמעות של הכישלון היתה שהמכרז נהפך לכדאי פחות כלכלית.

 

השוק הסיטונאי בצריפין. פועל בשטח שהיקפו פחות משליש מהשטח של השוק שתוכנן, צילום: נמרוד גליקמן השוק הסיטונאי בצריפין. פועל בשטח שהיקפו פחות משליש מהשטח של השוק שתוכנן | צילום: נמרוד גליקמן השוק הסיטונאי בצריפין. פועל בשטח שהיקפו פחות משליש מהשטח של השוק שתוכנן, צילום: נמרוד גליקמן

העיכובים הביאו בזמנו את ד"ר רענן כהן, שהיה יו"ר החברה הממשלתית, לכתוב למבקר המדינה על ההתנהלות סביב הקמת השוק ואף להתפטר מתפקידו בעקבות זאת. זה אינו המכתב הראשון ששלח למבקר המדינה מאז כיהן כיו"ר החברה עד היום. משהתברר בשבועות האחרונים שהמדינה תיסוג ממכרז ה־BOT, לאחר שהתהליך לא צלח, כתב כהן בשנית למבקר המדינה.

במכתב קשה ששלח אליו הוא מבקר בחריפות את התנהלות המדינה בנושא, ובפרט את התנהלות משרד האוצר, שמתאפיינת לטענתו בחוסר תום לב ובניגוד מוחלט להחלטות הממשלה. עוד הוא דורש מהמבקר להיכנס לעובי הקורה ולחקור את התנהלות פקידי האוצר בנושא, ובמקרה הצורך אף להעמיד אותם לדין. לדידו, בשל התנהלות משרד האוצר לדחיית מימון תקציבי ובזבוז של ארבע שנים שירדו לטמיון, הפסיד הציבור לא פחות מ־10 מיליארד שקל עד כה. ממשרד מבקר המדינה נמסר כי הם לא בודקים את הנושא, ונוסף על כך, השתלשלות האירועים לא מעידה על כך שיש קשר בין שיטת המימון שנבחרה לבין כישלון הקמת השוק.

הפירות והירקות מתייקרים והסיטונאים חוגגים

הסחבת בהקמת השוק מתרחשת ברקע התפתחותו של סקטור סיטונאי ריכוזי ובזמן שנרשמה בשנים האחרונות עלייה במחירי הירקות והפירות — מה שרק העמיס על יוקר המחיה. לעובדה שלא קם שוק סיטונאי מודרני עד כה יש השפעה כלכלית ישירה על הצרכן הישראלי. על פי ההערכות, כ־20%–25% מנתח השוק הכולל של פירות וירקות מקורו בשוק הסיטונאי, נתח שוק נמוך משמעותית מזה שהיה לפני עשור. ההנחה היא כי לאחר שיוקם השוק החדש ייגדל חלקו בכלל מכירות הפירות והירקות, דבר שגם יוביל לירידה במחירם.

זאת לצד העובדה שרוב הצרכנים כבר פונים לרשתות הקמעונאיות הנוהגות בשיטת הלוס־לידר (מוצר הנמכר במחיר הפסד כצעד שיווקי — נ"ט) ומוזילות את מחירי הירקות משמעותית. ובכל זאת, בקרב החקלאים, המגדלים והמשווקים קיים קונצנזוס בקשר לחשיבותו של הקמת השוק. "אם יהיה שוק מודרני ומשוכלל אין ספק שהוא יהווה תחרות. היום שוק הירקות והפירות ריכוזי מאוד וצרכנים וחקלאים משלמים מחיר", מתעקש דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים.

גם בארגון מגדלי הפירות תולים תקווה בשוק הסיטונאי, ובעיקר בשל העובדה שפריסה של התוצרת החקלאית כיום כמעט שלא נתונה בידיהם של החקלאים, וכך גם המחיר והפחת בתוצרת.

משיחות עם חקלאים עולה כי אלו משוכנעים כי מאחורי הדחייה האינסופית בהקמתו של השוק עומדים אינטרסים ולחצים שמפעילים הסיטונאים המפיצים את התוצרת החקלאית. "הקמת המתחם תחזק את כוחם של החקלאים ותפגע בסיטונאים שחוגגים כיום", טען חקלאי המקורב לנושא.

ניתוח שיעורי הרווחיות הגולמית ברשתות המזון הציבוריות בישראל משקף את החשיבות והדומיננטיות שיש לסגמנט הירקות והפירות ברווחיותן. ניתוח הדוחות הכספיים של רשתות השיווק מהשנים 2013–2015 מעלה כי נתח המכירות של ירקות ופירות איננו מבוטל ברשתות ונע בין 12% ל-15% בארבע הרשתות שנבחנו. שיעור הרווחיות הגולמית של מקטע הירקות והפירות עמד בשופרסל בשלוש השנים האחרונות על ממוצע של 29%, בוויקטורי נרשם שיעור רווחיות גבוה יותר, של 33.5% בממוצע. בשתי הרשתות מדובר בסגמנט עם הרווחיות הגולמית הגבוהה ביותר בכל שנה באותו פרק הזמן. ברשת טיב טעם היה שיעור הרווחיות הגולמית 26%, אחד מתוך שלושת הסגמנטים הרווחיים.

חיזוק נוסף לעובדה שמחירי הפירות והירקות האמירו בשנים האחרונות משתקף ממחקר שפורסם לפני כחודש על ידי גלית בן־נאים, כלכלנית בכירה באוצר, תחת השם "ניתוח הריכוזיות והרווחיות בענף המזון בעשור האחרון". במסגרת המחקר נסקרו נימוקים שונים שהובילו לעליית מחירי המזון. אחת הטענות המרכזיות בו התייחסה לעובדה כי השינוי במרווח הסיטונאי תרם גם הוא לעליות מחירים. עוד נכתב כי ענף שיווק התוצרת החקלאית, המתאפיין בבעלויות צולבות ורובו המוחלט דרך חברות פרטיות, הינו ענף ריכוזי ששיקף רווחיות גבוהה מהרגיל בחלק מן השנים שנסקרו.

כך למשל, כותבת בן־נאים, "הנתונים מצביעים כי בין השנים 2005–2010, שבהן נרשמה עלייה חדה של 34% במחירי הפירות והירקות, הוכפל שיעור הרווחיות של משווקי התוצרת החקלאית". לא כל שכן, נתח השוק המצרפי של חמש החברות הגדולות בענף הגיע בשנת 2015 ל־30%, בעוד עשור קודם לכן היה נתח השוק שלהן 8% בלבד.

מימין: נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים דובי אמיתי ורענן כהן, לשעבר יו"ר חברת השוק הסיטונאי לישראל , צילומים: נמרוד גליקמן מימין: נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים דובי אמיתי ורענן כהן, לשעבר יו"ר חברת השוק הסיטונאי לישראל | צילומים: נמרוד גליקמן מימין: נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים דובי אמיתי ורענן כהן, לשעבר יו"ר חברת השוק הסיטונאי לישראל , צילומים: נמרוד גליקמן

האם הפתרון הזמני ייהפך לפתרון קבוע

עכשיו נותר רק לרוץ אחרי השעון. על פי החלטה של הממשלה השוק אמור לפעול לא יאוחר מתאריך 31.12.2017. כלומר, בעוד שנה ושלושה חודשים בלבד. תרחיש לא סביר בהתחשב בהתנהלות השלומיאלית עד כה, ובעובדה שלשוק עדיין אין שטח. אמיתי, שנפגש עם מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר בנושא לפני כשבועיים, מאשר שגם הוא נמצא בשלבי איתור שטח. "אנחנו מחפשים שטח שיש בו תשתית ואפשרות סטטוטורית. אנחנו לא פוסלים להכריז על שטח שאינו בגוש דן. אם נמצא שטח בסמוך לכביש 6 בצפון או בדרום זו גם אפשרות שעל הפרק", אומר אמיתי. עוד גורמים מסרו שהם מחפשים אחר שטח חלופי להקמתו של השוק. הרעיון נותר בעינו והוא להקים שוק מודרני, די דומה לשווקים מוכרים בעולם, הכוללים תשתית לקירור.

מה שבטוח הוא שהסטטוס־קוו לא יחזיק זמן רב. פעילות הסיטונאים לא תימשך זמן רב במצב הנוכחי, שבו השוק בכלל לא מקורה ונתון לחסדי מזג האוויר. אלא שבשל הלחץ להקים את השוק אחרי שנים של עיכובים, ספק אם יצליחו לשחזר את הרעיון המקורי ולכן כרגע נבחנים רעיונות נוספים.

אחד מהרעיונות הללו הינו להקים את השוק הסיטונאי במשכנו הנוכחי, בצריפין. לא ברור באיזו שיטת מימון יבחרו להפעיל את השוק, וזאת מכיוון שהשטח שעליו הוא שוכן נמצא בבעלות של קבוצת שלמה. פתרון אחד לבעיה הוא השקעה של בעלי הקרקע בתמורה לערבות מדינה שתבטיח את ההכנסות מהשוכרים. בכל אופן, השטח בצריפין לא מותאם לגודל השוק שאותו ציפו להקים. מדובר על שטח שהיקפו פחות משליש מהשטח הייעודי לבניית השוק המקורי, שתוכנן לכ־200 דונם, מה שמעלה ספקות לגבי רצון הממשלה להקים את השוק במתכונתו המקורית.

ממשרד החקלאות נמסר כי "אנו נמצאים במשא ומתן לבחינת החלופה של הקמת שוק מודרני באזור צריפין".

בשלמה נדל"ן אישרו את הדברים והוסיפו כי גם הסיטונאים עצמם תומכים בהקמת השוק במתחם הקיים.

ללא פעילות ליבה

חברה ממשלתית שחתומה על סקר אחד

ההתנהלות סביב הקמת השוק הסיטונאי מעלה לא מעט סימני שאלה. אחד מהם קשור לחברת השוק הסיטונאי לישראל, הפועלת זה חמש שנים טרם נסגר המכרז להקמתו. תפקיד החברה נקבע באופן ברור בהחלטת ממשלה — הקמתו וניהולו של השוק. בהיעדר אלה לא כל כך ברור מה החברה, שמונה חמישה עובדים, עשתה עד כה.

בשנה האחרונה החלה החברה לפרסם סקר מחירים סיטונאיים, שירות שהיא שוכרת בעלות של כמעט מיליון שקל (נכון לשנת 2015) במיקור חוץ מחברת דיאלוג של פרופ' קמיל פוקס. נוסף על כך, החברה שוכרת שירות משלים במיקור חוץ שמטרתו היא לבקר את חברת דיאלוג בתהליך סקר המחירים.

גורמים בשוק מעידים על הצורך בסקר מחירים איכותי ומהימן, אלא שההחלטה להתחיל בפרסום סקר מחירים סיטונאיים תמוהה בפני עצמה, שהרי משרד החקלאות מפרסם סקר מחירים סיטונאיים וכך גם מועצת הצמחים למחירי הירקות.

בינתיים החברה הקטנה עולה כסף למשלם המסים. תקציבה ב־2015 היה כ־4.2 מיליון שקל, דומה לתקציב שלה ב–2014. תקציבה של החברה לשנת 2016 צפוי להיות 2.5 מיליון שקל, נמוך ממה שיועד לו תחילה. בחינת מרכיבי התקציב מעלה כי שיעור הוצאות ההנהלה היה בשנתיים האחרונות לא פחות מ־60%–65%.

עתה, כשברור שהתוכנית המקורית לא תצא לדרך ואף נבחנת הקמתו של השוק בשטח פרטי, סימני השאלה סביב פעילותה של החברה הממשלתית רק מתבהרים. גם במשרד החקלאות וגם במשרד האוצר יצטרכו להחליט אם ישנו עוד צורך בחברה ממשלתית ייעודית לניהול השוק. סקר מחירים במיקור חוץ גם המשרדים יוכלו לבצע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



52 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

50.
מה זה עיריית אור יהודה לא הסכימה ,
מה זה עיריית אור יהודה לא הסכימה , הממשלה לא מעל עיריית אור יהודה , צריך לשנות את השיטה הזו שראשי ערים קובעים ומחליטים בעייני בנייה ואישורים לקבלנים לבנות וכמה לבנות , זו סמכות מוגזמת ופתח לשחיתויות הקיימות ברשויות המקומיות , שר הפנים צריך להעביר חוק שיבטל סמכות זו מראשי ערים או חברי עירייה צריכה להיות ועדה בלתי תלויה ומקצועית שתחליט מה טוב למדינה וראשי הערים צריכים לבצע 
Tooth  |  20.10.16
49.
מקומה של מדינת ישראל באפריקה כיאה להתנהלותה בכל
מקומה של מדינת ישראל באפריקה כיאה להתנהלותה בכל תחום. פטתי גם שהאוצר חוקר ומוציא דוח (בן נאים) מחד כאשר הוא אשם לא פחות באי הקמת השוק הסיטונאי. ואותנו ימשיכו לקמבן ולחמוס כל הדרך לקופה. ועוד לא הזכרתי את ענף הבשר הרווחי ביחס למוצר הממוצע. הנה יש אישור לייבא בשר טרי מנברסקה וזה לא קורה!
Boomerang  |  20.10.16
48.
לכל הקשקשנים שבטוחים ששוק סיטונאי יוזיל את מחיר
לכל הקשקשנים שבטוחים ששוק סיטונאי יוזיל את מחיר הפירות והירקות. רצוי שתזכרו כי כבר בעבר נמצא, כי יעילותו של שוק סיטונאי הולכת ופוחתת, מאחר ועיקר התוצרת נמכרה מהחקלאי ישירות לרשתות הגדולות. זה גורם לתלות מוחלטת של החקלאים היום ושל בתי האריזה ברשתות, למרות שהיום הן שקובעות את המחיר ונסמכות על כך שגם בשווקים הפתוחים מיישרים קו כלפי מעלה. השוק הסיטונאי שיר
Car  |  20.10.16
לכל התגובות