קריסת חברות הביצוע: מה עובר על ענף הבנייה?

בשנים האחרונות זה כבר הפך להיות עניין שבשגרה: מדי כמה חודשים קורסת חברת ביצוע בענף הבנייה. בין השמות ניתן למנות את א.דורי, ס.טנוס, צ.לנדאו, טל חיות, האחיות מולר, רמט והרשימה רק הולכת ומתארכת.

הקריסה בענף אינה מבחינה בין חברות בינוניות שבונות מאות דירות לחברות קטנות שבונות עשרות דירות בלבד. כולן חשופות לאותם כשלים שמאפיינים את הענף המסוכן הזה. הסיבות לקריסה רבות, ועמן ניתן למנות מחירים שנקבעים מראש בין היזמים לקבלני הביצוע כשהרווח הנמוך לקבלנים אינו מותיר מקום לטעויות. מחיר הברזל עלה או שכר הפועלים התייקר? הקבלן ייאלץ לספוג זאת. וכשפרויקט אחד מוביל להפסד החברה תנסה להמשיך להתגלגל לפרויקט הבא מתוך שאיפה להיחלץ ממצב הביש. כשפרויקט נוסף גורם להפסדים, זה בדרך כלל השלב שבו הצ’קים מתחילים לחזור וכדור השלג מתחיל להתגלגל.

הבעייתיות בענף הביצוע הביאה חברות ביצוע רבות לברוח מעיסוקן זה לטובת פעילות יזמית, שם המרווח גבוה יותר. אלא שיזמות דורשת הון התחלתי, ואילו הרווחים מגיעים רק בשלב מאוחר יותר, בעת מכירת הדירות, ובמצב שבו חברה מתקשה לעמוד בהתחייבויות שלה מתחום הביצוע, ההפסדים לא מאפשרים לחלק היזמי לתפוס תאוצה. זה מה שקרה לצ.לנדאו וגם לאורתם סהר.

לקשיים בענף הביצוע יש השלכות רוחב: בנייה של בניין מגורים שארכה בעבר כשנה וחצי אורכת כיום כשנתיים וחצי. בממשלה מתעקשים לעסוק בימים אלה בהיבטים של שיווק, תכנון ומיסוי דירות, אבל בקצב הזה לא ירחק היום שבו לא יהיה מי שיוכל לבנות בישראל על המגרשים שמשווקים לבניית עשרות אלפי דירות.