חמושה בעובדות: גוגל מציעה אלטרנטיבה לחוכמת ההמונים

1. טיימינג. פיצ'ר בדיקת העובדות (Fact Check) של גוגל בדיווחי חדשות הושק בסוף השבוע שעבר בטיימינג מצוין, עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות בארה"ב. נטייתו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ לגלות חופש יצירתי עם עובדות הפכה עבור התקשורת האמריקאית מבדיחה לאיום, והעלתה את המודעות והשימוש באתרים שמתמחים בבדיקת עובדות.

 

2. מניע. עוד לפני שזכה במועמדות מטעם המפלגה, טראמפ היה לכל הפחות מעניין יותר מטד קרוז וג'ב בוש, ועיתונאים משועממים, מגישי תוכניות וקומיקאים העניקו לו זמן מסך רב. בדיקת עובדות? בשלב זה איש לא חשב שיש לו סיכוי להיות מועמד, ולכן הסיקור שלו זכה היה קליל ומבודח.

3. צורך. אחרי שטראמפ כבש מדינה אחר מדינה, התקשורת התקשתה לעבור מסיקור מבודח לסיקור רציני. בכל פעם שעיתונאי זה או אחר ציין שלנתונים שטראמפ מציג אין בסיס עובדתי, הוא נשטף בביקורת על כך ש"התקשורת הליברלית שוב נוקטת עמדה". כעת התקשורת נאלצת להזכיר לציבור שוב ושוב את ההבדל שבין עמדה לעובדה, ובמאבק זה צירוף המילים "בדיקת עובדות" הפך לנשק האולטימטיבי.

4. תחרות. תיוג בדיקת העובדות החדש של גוגל פועל למעשה כמעין תו תקן לכתיבה עיתונאית. בשלב זה הפיצ'ר והכללים שהחברה מציבה כדי לקבל אותו עדיין מוגבלים למדי, אבל השקתו היא בעיטה בבטן הרכה של המתחרה הגדולה ביותר שלה, פייסבוק. מאז שהרשת החברתית של מארק צוקרברג פיטרה את עורכיה האנושיים, האלגוריתם שלה קידם לא אחת סיפורים פיקטיביים ותיאוריות קונספירציה כחדשות לגיטימיות.

5. חלופה. השימוש הגובר ברשתות חברתיות בכלל ובפייסבוק בפרט כשער הכניסה לאינטרנט וכגורם מכוון לאתרים אחרים מהווה איום ממשי על גוגל. במובנים מסוימים הפיצ'ר החדש, שמתפקד כגלאי אמת, חותר תחת המגמה של חוכמת ההמונים כדרך למיון והגשת המידע, ומחזיר עטרה ליושנה בבחינה הזכרת חשיבותה של יד עורכת ומכוונת בהחלטה מה ראוי לקריאה.