מהפכת המידע בכדורגל עדיין לא הגיעה לישראל

בוועידת DEBS למחקר מקורי, הוצג מחקר סטטיסטי מעניין שנערך במשחק מילואים של נירנברג ב-2013. החוקרים התקינו חיישנים על נעליי השחקנים כדי להעביר מידע על המיקום המדויק שלהם במגרש. גם בכדור היה חיישן וכך גם בכפפות השוער. המיקום של הרגליים והידיים של השחקנים נמדד 200 פעמים בשנייה ומיקום הכדור - 2,000 פעמים בשנייה. החיישנים סיפקו לאנשי הוועידה 8,400 מיקומים בשנייה. התוצאה: 6 ג'יגה בייט של מידע על 60 דקות כדורגל ויותר מ-120 מיליון מספרים שאפשר להשתמש בהם. בעונה שלמה אפשר לנפק כ-100 מיליארד מספרים על המשחק.

המתמטיקאי דיוויד סומפטר פרסם את הנתונים בספרו Soccermatrics.

קבוצות רבות משתמשות במכונת ProZone, שיכולה לעקוב ולרשום תנועה של שחקן בכל 0.1 שניות ועוקבת אחר עד 3,000 נגיעות בכדור במשחק. את הנתונים של המכונה הזאת מנתחים צוותים של סטטיסטיקאים שמגישים מסקנות לצוות המקצועי.

לנתונים הללו יש ערך אדיר אבל צריך למצוא אותו. וזו עבודה קשה. לכן מועדונים גדולים משקיעים לא מעט כסף בנושא. במנצ'סטר סיטי, עשרות סטטיסטיקאים אוספים ומנתחים את המידע. בליברפול, איאן גראהם - דוקטור מקמברידג', מומחה בפיזיקה תיאורטית - עומד בראש חלקת אנליטיקס. באיירן מינכן משתפת פעולה עם חברת התוכנה הגרמנית SAP, שאחראית לאיסוף המידע ועיבודו. לבאיירן יש נתונים על כל מטר ששחקן זז באימונים ובמשחקים. אחרי כל משחק, האחראי לניתוח משחקים, מיכאל ניימאייר, מגיש לצוות המאמנים ניתוח מלא של כל הנתונים הרלבנטים על כל משחק. גם השחקנים מקבלים את המידע ומנהלים דיונים עליו באפליקציה שפיתחה SAP.

המועדונים שומרים בסודיות על הנתונים ועל השימוש שהם עושים בהם, וזה הגיוני. לעתים קרובות יש לא מעט שימושים שיכולים לשפר קבוצה במעט - ובמשחק כמו כדורגל, בו בדרך כלל שער אחד קובע את גורל המשחק - שינוי קטן יכול להיות מאוד גדול.

סיימון ווילסון, שמנהל חמש מחלקות של אנליסטים במנצ'סטר סיטי, סיפר למגזין "Wired" איך סטטיסטיקה סייעה לסיטי לזכות באליפות לפני כמה שנים: "מתוך 400 קרנות, 75% מהשערים הובקעו בזכות קרנות שהורמו לכיוון השער ולא רחוק ממנו. לכל מאמן יש דעה משלו בנושא, דעה שנובעת מניסיונו, אבל צוות של חוקרי סטטיסטיקה מציג דפוסים ברורים יותר - עם הוכחות אובייקטיביות. ברגע שהגשנו את הנתון הזה לצוות המקצועי, כבשנו מקרן בתשעה משחקים רצופים".

הנתונים הללו טובים גם, ואולי בעיקר, לביצוע עסקאות בשוק העברות השחקנים. לפי הסוכן ג'ון סמית', שלאחרונה פרסם ספר על מעלליו, "The Deal", ארסנל החליטה להעביר את כל מחקר המידע שלה לקמבודיה ולאוס, שם מאות עובדים חוקרים את מיליארדי הנתונים; זאת, לאחר שרכשה לפני 4 שנים חברה בשם StatDNA משיקגו. 

במועדון הלונדוני בוחנים כל מסירה, ספרינט, בעיטה, מסירת מפתח - שהשחקן עשה לאורך הקריירה שלו. "הסקאוטים מביאים את המידע ואת מה שהם ראו מהשחקן, הנתונים מאשרים את מה שצריך לאשר", אומר סמית'. "אם שחקן לא עומד בכל הקריטריונים, הקבוצה לא מציעה ליש"ט אחד יותר ממה שעל פי אותו המטריקס הוא שווה".

מהפכת הנתונים, "המאניבול", בכדורגל רחוקה מלהסתיים. הכדורגל הוא לא בייסבול ולא כדורסל במובן של שימוש בנתונים. בעיקר בגלל הקושי שבאיסוף. אבל בתוך שלל הנתונים הללו, יש כמות ידע אדירה, שאפשר לעשות איתה המון.

מינהלת הליגה משתמשת העונה, בפעם הראשונה, בחברות סטטיסטיקה מחו"ל - הנתונים הם בעיקר פיזיולוגיים (ק"מ, ספרינטים) ופחות איכותיים (אחוז הצלחה בפעילות וכו') - אבל אם בכדורגל הישראלי היה את אותו חוש יזמות שיש להייטק המקומי, היו עורכים פה כמה ניסיונות כמו שעשו בוועידת DEBS על המשחק בנירנברג.

הנתונים היו נפתחים לעשרות אלפי אוהבי המשחק בישראל, והם היו מנתחים ובודקים אותם, מעלים השערות, דנים בתיאוריות ומוצאים, אולי, דרך לנצל את כל הידע הזה יותר טוב ממדינות אחרות.

אולי בתוך כל הידע הזה טמון היתרון היחסי של הכדורגל הישראלי.