אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה מחנכת את האונ' העברית על גב הסטודנטים צילום: חיים צח

המדינה מחנכת את האונ' העברית על גב הסטודנטים

עול הפנסיה התקציבית מאיים על יציבות האוניברסיטה העברית שהודיעה על דחיית הלימודים וטוענת להפקרות של המדינה. באוצר אומרים שמדובר בבעיית ניהול ודורשים התייעלות. מי ימצמץ ראשון בקרב שעשוי להחריב את האוניברסיטה הגדולה בישראל

26.10.2016, 06:44 | מיקי פלד ועמרי מילמן

אם לא תקרה תפנית חיובית ודרמטית מאוד, ביום ראשון הקרוב יתחילו לצעד אל שערי האוניברסיטאות והמכללות כ־288 אלף סטודנטים. מדובר בכלל הסטודנטים בישראל מלבד כ־23 אלף הסטודנטים שנרשמו לאוניברסיטה העברית, שעבורם חופשת הקיץ תימשך שבועיים נוספים. דחיית פתיחת שנת הלימודים, כך אולי מקווים בהנהלת האוניברסיטה בראשות הנשיא מנחם בן־ששון, תעזור להשיג לחץ ציבורי שיקל על המדינה לעזור לבאוניברסיטה הגדולה והיוקרתית בישראל לפתור את המשבר התקציבי שהיא שרויה בו אחרי שצברה גירעון של 1.4 מיליארד שקל. דיונים אינטנסיביים בנושא מתקיימים בין האוניברסיטה לאוצר ולות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב, שהיא הוועדה במועצה להשכלה גבוהה האחרית על חלוקת תקציב המדינה להשכלה הגבוהה) יום־יום בתקופה האחרונה.

קראו עוד בכלכליסט

הקשיים הכלכליים בעברית הם לא דבר חדש, ולמעשה בארבע השנים האחרונות פתיחת שנת שהלימודים כסדרה אוימה שוב ושוב בשל דרישות ההנהלה לקיצוצים בתקנים של הסגל האקדמי, וזאת כדי להישאר עם הראש מעל המים. אך כל זה עדיין לא מספיק כדי להבטיח שהאוניברסיטה העברית תוכל להתקיים במתכונתה הנוכחית לאורך זמן.

 

האוניברסיטה תמכור נכסים כדי לממן את הפנסיה?

כשמנסים לנתח את המצב הכספי של האוניברסיטה העברית הכי קל להתחיל מהפצצה של הפנסיה התקציבית. מדובר בהתחייבויות לטווח ארוך של לא פחות מ־13.5 מיליארד שקל לעובדים שהחלו לעבוד באוניברסיטה לפני יולי 2000. בשנת הלימודים הקרובה ייגרעו מתקציב האוניברסיטה 600 מיליון שקל עבור הפנסיות הללו. זו גם הטענה המרכזית של נשיא ההאוניברסיטה, לפיה אם היו לוקחים מהעברית את הפנסיה התקציבית היו מגלים תקציב שהוא פחות או יותר מאוזן.

הפנסיה התקציבית היא אכן משקולת כבדה שמונחת על ספרי החשבונות של האוניברסיטה העברית. לשם השוואה, לאוניברסיטת תל אביב חוב אקטוארי של 8.1 מיליארד שקל ולטכניון חוב של כ־8 מיליארד שקל. אולם קודם כל, אומרים במדינה, יש לזכור שהות"ת ממנת 50% מההוצאה השנתית של כל האוניברסיטאות על פנסיה התקציבית.

שנית, טוענת המדינה, הסיבה שאוניברסיטת תל אביב והטכניון לא נמצאות באותה בעיה כמו העברית היא כי הן נקטו בצעדים שונים כדי להפחית את הנטל — אם זה הקמת קרן של כ־2 מיליארד שקל לצורך הבטחת התשלום במקרה של הטכניון או קיצוצי שכר, פנסיה והתייעלות קשה שעברה אוניברסיטת תל אביב לפני יותר מעשור. למעשה, מתוך כ־600 מיליון שקל מתקציב הות"ת שמוקצים למימון הפנסיות התקציביות — כמחצית מהסכום הולך כיום לאוניברסיטה העברית.

כיום אמנם מדובר על התחייבות של 600 מיליון שנה, אבל עד לשנת 2020 הסכומים הללו צפויים לגדול. מכאן, שגם אם הות"ת תמשיך לממן מחצית מההתחייבות, האוניברסיטה עדיין תצטרך לשלוח את היד לכיס. כאן, טוענים במדינה, צריכה האוניברסיטה להבין שהיא בין השאר צריכה לשקול ברצינות מכירה של חלק מהנכסים הרבים שברשותה, בעיקר נדל"ן. מדובר בנכסים בשווי של כ־1.5 מיליארד שקל שבבעלות האוניברסיטה ונחשבים לסחירים. לא מן הנמנע שבהסדר עתידי, המדינה תדרוש להשתמש בנכסים, בין אם לצורך מכירה ובין אם כשעבוד לטובת הלוואה או התחייבויות אחרות.

לפני הכסף הגדול, באוצר רוצים לעצור את הדימום

לטענת גורמים המוערבים במו"מ, התרכזות בפנסיה התקציבית היא שגויה מיסודה, שכן לאוניברסיטה בעיות ניהול קשות שלא ניתן לצמצם אך ורק לסיפור הפנסיה. הראיה החזקה ביותר שמחזיקים הות"ת והאוצר הוא דו"ח מיוחד שפורסם באפריל האחרון, שמצא כי האוניברסיטה עשתה שימוש בכספי עתק — כ־1.2 מיליארד שקל — של כספי תרומתו ומחקר לצורך סגירת הבור התקציבי. לכך מצטרף הפסד של 88 מיליון שקל שנגרם לאוניברסיטה לאחר שהקימה כפר סטודנטים ודיווח כספי לקוי — עד כדי טענה כי האוניברסיטה ביצעה רישום חשבונאי כאילו יש לה עודף נכסים על ההתחייבויות — ועל כן בות"ת ובאוצר טוענים כי הבעיה היא לא הפנסיה, אלא הניהול. באוניברסיטה טענו מנגד כי הדו"ח מצביע על ליקויים קטנים שתוקנו, ולכן אין קשר בין הבעיות התקציביות שקיימות לבין הממצאים.

אם לדייק, לטענת המדינה הבעיה הספציפית היא חוסר היכולת והרצון של האוניברסיטה לבצע צעדים דרסטיים שדרושים כדי להגיע לאיתנות פיננסית. למעשה, לדברי גורמים המעורים בנושא, לאוניברסיטה הועברה הצעה ברורה לפיה המדינה תהיה מוכנה להעביר 50 מיליון שקל בשנה כדי לסגור את הגירעון התזרימי שלה — שיעמוד בשנה הקרובה על 150 מיליון שקל בשנה — אם זו תקצץ 100 מיליון שקל בעצמה. מאיפה יבוא הקיצוץ? 50 מיליון שקל, אומרים במדינה, יכולים לבוא מקיצוץ של הוצאות השכר ו־50 מיליון שקל נוספים צריכים לבוא מהתייעלות כמו איחוד חוגים, סגירתם או פיתוח חוגים להם ביקוש גבוה יותר. באוצר מתכננים להעמיד הצעה דומה גם בשנים הבאות, וזאת עד שהאוניברסיטה תצליח להוכיח כי היא מתנהלת באיזון תקציבי לאורך זמן. למעשה, מטרת משרד האוצר בדיונים היא להגיע לתוכנית שתביא את האוניברסיטה העברית לאיזון. כך, עוד לפני שיגיעו להסדר לסגירת הגירעון הכולל שעומד על 1.4 מיליארד שקל — באוצר רוצים קודם כל לעצור את התרחבות החוב.

בסביבת האוניברסיטה אומרים כי הסכימו לפתוח בפני נציג שהאוצר בחר את כל הנתונים והמספרים בשקיפות על מנת להגיע לפתרון ארוך טווח (ראו מסגרת). לדבריהם באוצר מדברים על פתרון תזרימי בשעה שהאוניברסיטה זקוקה לפתרון תקציבי לטווח ארוך. בכל מקרה, מסקנות הבדיקה יוגשו בעוד מספר חודשים כך שהבעיה הבוערת שנותרה על הפרק היא שנת הלימודים הנוכחית. לטענתם לא מדובר בבעיה ניהולית ולראייה בניכוי ההתחייבויות לפנסיה התקציב מאוזן. בנוסף אומרים באוניברסיטה כי אסור לשכוח כי לעברית קיימות הוצאות עודפות ביחס לאוניברסיטאות אחרות מעצם מיקומה בירושלים וכי אין לשכוח את העובדה שמדובר במעסיק הגדול ביותר בעיר ובמוקד משיכה לסטודנטים רבים.

המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לשים עוד כסף

זה לא רק שבאוצר לא מעוניינים לסגור את הגירעון המצטבר מתוך עמדה לפיה יש לפתור את שורש הבעיה במקום לשים פלסטר — במשרד לא יכניסו את היד עמוק לכיס גם מאחר שהשנה כבר אושרה תכנית רב שנתית להשכלה הגבוהה. מדובר בתכנית שש שנתית, שמעניקה תוספת של כ־300 מיליון שקל בכל שנה לבסיס התקציב של הות"ת.

כך, הענקת תוספת נוספת לעברית בכדי לסגור את גירעונה - וזאת בזמן שתקציב המדינה טרם אושר ובזמן שהגירעון הממשלתי כבר נמתח לקצה — הוא דבר שבאוצר ינסו להמנע ממנו. "האוניברסיטה צריכה להיגמל מההרגל לראות במדינה כמקור כספי לעת מצוא. אנחנו מוכנים ללכת לקראתה לא מעט, אבל קודם כל היא זו שצריכה להראות שהיא מוכנה לצעדים קשים", אמר בכיר המעורב במו"מ. אולם כל אלו הם ככל הנראה הצהרות למו"מ, שכן השאלה היא רק כמה כסף תשים המדינה כדי לא לאבד את המוסד האקדמי החשוב בישראל.

מנכ"ל אקסלנס לשעבר ימליץ על צעדי התייעלות

במסגרת הדיונים בין האוניברסיטה העברית לות"ת ולמשרד האוצר בנוגע לגירעון האוניברסיטה, סוכם בין הצדדים כי גורם שלישי ימונה לבחון את מצבו הכלכלי של המוסד האקדמי ואת היקף החובות שלו. מי שנבחר לתפקיד בהסכמת כלל הצדדים הוא דוד ברוך, שכיהן בעבר כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל בנק ירושלים ואקסלנס השקעות ואף היה חבר בוועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. הוא אמור לבחון את היקף החובות ולהעריך מה היקף ההתייעלות שעל האוניברסיטה לעשות, והוא יועסק על ידי הות"ת עבור האוניברסיטה.

דוד ברוך. כל הצדדים מסכימים למינויו, צילום: עמית שעל דוד ברוך. כל הצדדים מסכימים למינויו | צילום: עמית שעל דוד ברוך. כל הצדדים מסכימים למינויו, צילום: עמית שעל

מינויו של ברוך טרם אושר באופן רשמי, אך הצדדים כאמור כבר מסכימים על זהותו. לטענת גורמים בממשלה, מי שביקש את המינוי היא האוניברסיטה, שרצתה עין נוספת לבחינת מצבה הכלכלי. מנגד, באוניברסיטה אומרים כי ברוך הוא בחירה של האוצר. עוד מקווים באוניברסיטה כי ברוך יביא המלצות אחרות מאלו שהביא משרד האוצר בנוגע לתכנית ההבראה.

מן הצד השני, באוצר מסכימים למינוי מכיוון שהם תופסים את ברוך כאיש משרד האוצר לשעבר, שגם בהמלצותיו הנוגעות לתקציב הביטחון הוא עמד לצידו של האוצר. בנוסף, בממשלה מקווה כי אם גם ברוך ימליץ על צעדי התייעלות ועל תכנית הבראה — ראשי האוניברסיטה העברית יבינו כי אין להם מנסות מלעשות זאת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
המצב באוניברסיטאות האחרות אותו דבר. אלפי פנסיונרים עם
המצב באוניברסיטאות האחרות אותו דבר. אלפי פנסיונרים עם פנסיות תקציביות ענקיות - 10-30 אלף שקל בחודש במשך עשרות שנים כדי לא לעבוד. וכך זה במשרד הבטחון וצה"ל, רפאל, חברת חשמל, ארגוני המורים, עיריות, ועוד ועוד.. פלא שה"צמיחה" במשק כולה מבוססת צריכה של אותו מגזר אדונים שחוגג.. 6-7 נסיעות בחו"ל בשנה, 3 דירות ומעלה.. זו צמיחה פיקטיבית שתיעצר בבום כשהמדינה תהפוך חדלת פרעון.
Bone  |  26.10.16
לכל התגובות