לשחק או לנצח? ביטול הטבלאות בליגת הילדים בכדורגל מעורר שאלות על חינוך לספורט

לפני מספר ימים שלחה ההתאחדות לכדורגל מייל לכל המאמנים בישראל ולקבוצות שצורף אליו לוח המשחקים לעונת 2016/17 לילדים א' (גיל 11). "בדומה לליגות ג' ומטה גם בליגות ילדים ב' ו-א', לא תהיה העונה חובת השלמת משחקים ולא יפורסמו טבלאות", נכתב במייל.  

המשמעות היא שבאופן רשמי לא יפורסמו תוצאות ממשחקים ולא תפורסם אלופה בסיום העונה. ההתאחדות גם לא מעודדת ריצה אחרי הניצחונות ולא תחלק פרסים בסוף העונה. כמו כן, אם יבוטל משחק מסיבה כזו או אחרת (גשם, נאמר), לא תהיה חובה לקיים את המשחק.

העניין הוא שיש אתרים שכן עושים טבלאות, מדווחים על תוצאות ועל שחקנים/כובשים מצטיינים. ובקבוצת פייסבוק של המאמנים ההודעה של ההתאחדות לכדורגל הובילה לוויכוח ער ומאוד חשוב לגבי איך מלמדים כדורגל בישראל.

מאמנים רבים טוענים שבגלל ביטול הטבלאות השחקנים יאבדו עניין וינטשו את המשחק. נראה גם שחלק מהמאמנים צריכים את האדרנלין בשביל לא לאבד את העניין. אחד מהמאמנים טען: "אולי ניקח מהם את כל השערים שלא יהיו גולים - ולא תהיה תוצאה. בוא נבטל את הכדורגל!". 

מאמנים אחרים טוענים שטבלאות עושות נזק וגורמות למאמני ילדים לזנוח את טיפוח הילד ולטפח את הווינר במקום. יש המון סיפורים על כך שמאמנים מלמדים ילדים איך לרמות ברחבה ואיך לעשות פאולים טקטיים בשביל להשיג ניצחונות. כמו כן, יש סיפורים על ילדים שכמעט ולא נגעו בכדור במהלך עונה שלמה בגלל שהילדים הטובים ביותר (בדרך כלל הגדולים והחזקים יותר) לקחו כדור בכל התקפה ותקפו לבדם את השער - וזה בגלל שהמאמן אמר להם לעשות זאת. יש שחקני הגנה צעירים ושוערים שלא נוגעים בכדור במשך דקות רבות, לעיתים משחקים שלמים בגלל ששחקני ההתקפה של קבוצתם טובים והפערים בינם לבין הילדים האחרים הם אדירים.

עכשיו, תחזיקו חזק, ההגיון של ההתאחדות לכדורגל הוא נכון. במדינות כדורגל מפותחות אין ליגות לילדים. בגרמניה, למשל, עד גיל נוער, 17-18, לא עוסקים כמעט בטקטיקה. רק 10% מהאימונים מופנים לנושא הטקטי. הם מודעים לכך שזה מוביל להפסדים בגילאים צעירים, אבל דבקים במטרתם היא לטפח ילדים כשחקני כדורגל מגוונים ובעלי יכולות טכניות, קוארדינטיביות, קוגנטיביות וכו'. ולכן, לא רק שאין תוצאות שמתפרסמות, על מאמנים לעיתים אסור להתייחס לעניין התוצאה והם מקבלים רשימת משימות אחרות כגון מספר נגיעות של כל שחקן ושחקן בכדור, מספר דאבלים פאסים שנעשו, מספר שיתופי פעולה במשחק ועוד.

בכל מקרה, הדעות בקרב מאמנים בישראל חלוקות מאוד בגילאים הצעירים וזו בעיה, מאחר שזו בעצם מחלוקת לגבי משמעות התפקיד של מאמן הילדים.

ישנה גם עוד זווית לעניין הזה וכאן, ההתאחדות לכדורגל חייבת להיכנס לתוכן קורסי המאמנים כדי לפתור את המחלוקת הזו. במסמך שנקרא "תוכנית להכשרת מדריכי כדורגל של משרד הספורט" אין ולו מילה אחת על הדרכה ספיציפית לילדים. וזו בעיה. מאמן מסכם את ההבדל בין הגישה בישראל לגישה הרווחת בחו"ל: "ההבדלים בגישות הן שבאירופה הבינו שאתה לא יכול לאמן ילדים כמו שאתה מאמן בוגרים, ושם בקורסים הראשונים אתה קודם כל לומד איך לאמן ילדים, בארץ אתה לומד איך לאמן בלי הבדלי גיל".

זה אבסורד בכל דרך אפשרית. הרי אי אפשר להתייחס לילדים כמו אל מבוגרים - לא ברמה החינוכית ולא ברמה המעשית.

אותו מאמן ממשיך: "לפי כל הדעות הרווחות בעולם ילדים היום לא משחקים כדורגל בחוץ כמו בעבר, ולכן חשוב שרוב רובו של האימון יהיה עם כדור לכל ילד, המון המון דריבלים ומצבים של אחד על אחד. יש לשלב בהכל משחקי חשיבה כדי לפתח שחקנים חושבים (developing the thinking player). זה בצד המקצועי. בצד שמתמקד באימון חשוב לא לעצור את האימון כל שנייה, לתת לילדים ללמוד בעצמם מהטעויות, להשתמש בשאלות מכווינות ותשובות ולא להגיד עשית טעות או משהו כזה, ולא לצעוק אם מישהו לא מצליח - תמיד נותנים דוגמה על בית ספר כשילד לא מצליח תרגיל בחשבון המורה לא צועקת עליו למה הפתרון לא נכון. בפועל בארץ לא ראיתי הרבה מזה, יש הרבה צעקות, עובדים בקבוצות גדולות שבילדים זה אסון - קשה להשתלט על 15 אז על 30 בכלל. גם באנגליה הכדורגל זמין לכולם בעוד שפה לא מקבלים את כולם לקבוצות שזה מזעזע בעיניי".

ברור שלא כל מאמני הילדים בישראל צועקים על הילדים שלהם ודורשים מהם לעשות פאולים טקטיים כדי לנצח בליגת ילדים ב' מחוז השפלה - אבל ברור שלא מעט כן עושים זאת.

ההתאחדות לכדורגל ביטלה את הטבלאות ואת התוצאות בשביל לא לתת תמריצים למאמנים ולשחקנים לזנוח את התפקיד שלהם - לטפח שחקנים  ולהתמקד בהשגת ניצחונות. עם זאת, ההתאחדות לכדורגל לא עושה מספיק כדי לתת למאמני ילדים כלים כדי להיות מאמני ילדים. כמו כן, מטרת בתי הספר לכדורגל בישראל הם לא ללמד כדורגל אלא לייצר הכנסה נוספת לקבוצות. 

יש בעיות רבות בכדורגל הילדים בישראל ובחינוך דור העתיד. אלו בעיות שבאופן ישיר משפיעות על יכולות הכדורגלן הישראלי המקצועי. או כפי שסיכם זאת מאמן גרמני, שבא לישראל כחלק משיתוף הפעולה של ההתאחדות לכדורגל בישראל להתאחדות הכדורגל בגרמניה, כדי לאמן את השחקנים הצעירים המוכשרים ביותר בארץ במשך שבוע בשפיים: "השחקנים הכי טובים כאן הם ברמה של שחקן ממוצע ומטה בגרמניה".