האוצר לא הציג למקבלי ההחלטות תמונה מלאה של הפנסיות התקציביות

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום עוסק בפנסיות התקציביות המשולמות מתקציב המדינה לעובדים הוותיקים. המבקר מזהיר כי הצגת החבות האקטוארית של הממשלה לפנסיה בדו"חות אינה כוללת את ההתחייבות לתשלום פנסיית הגישור התקציבית שתשולם לעובדי מערכת הביטחון בעקבות הסיכום בין משרד הביטחון למשרד האוצר מ-2004, שמהווה חלק משמעותי מההוצאות הצפויות של הממשלה, מאות מיליארדי השקלים המופיעים שם בפועל מוטים כלפי מטה.

פנסיית הגישור לאנשי הקבע נועדה להחליף את הפנסיה התקציבית שקיבלו אנשי הקבע מהרגע בו פרשו - גיל פרישה שעמד על קצת יותר מ-40 ועד יום מותם, אולם למעשה היא פנסיה תקציבית לכל דבר - מהפרישה ועד לגיל הפרישה הרשמי (67 לגברים ו-62 לנשים) אז מקבלים הפורשים את הפנסיה הצוברת שלהם, כמו יתר העובדים במשק.

בדו"חות הכספיים של הממשלה, מציינת אמנם החשבת הכללית כי החוב המצוין שם לא כולל את החובות של פנסיית הגישור זאת למרות שהפרטים ודרך החישוב של פנסיית הגישור סוכמו כבר ב-2008.

החשכ"ל, מיכל עבאדי בויאנג'ו | צילום: עומר מסינגר

מבקר המדינה העיר לאגף החשכ"ל כי ההטיה כלפי מטה רק נצברת וגדלה בכל שנה מאחר ובכל שנה נגרעים מהחבות האקטוארית אנשי מערכת הביטחון שמקבלים פנסיה תקציבית (לאחר שהם ושאריהם נפטרו) ואילו עובדים חדשים נקלטים, כאלו שיהיו זכאים לפנסיית הגישור בהמשך.

בתגובה לטענות אלו השיבו באגף החשב הכללי כי חסרים להם נתונים רבים על מנת לבחון את החבות הזו, וכי "כמות ההנחות שידרשו לצורך ביצוע החישוב עולה על הנתונים הידועים". בנוסף ציינו בדו"ח הממשלתי האחרון שפורסם בקיץ כי לא התקבל מצה"ל לוח השכר הצפוי בעקבות הסיכום שנחתם בשנה האחרונה ולכן לא היה באפשרותו של אגף החשכ"ל לחשב נתונים מהימנים אודות האקטואריה של פנסיית הגישור בצה"ל.

מבקר המדינה העיר לחשבת הכללית כי עמדו לרשותה יותר משבע שנים להשלים את הנתונים והמידע החסר מיום חתימת הסכם פנסיית הגישור במרץ 2008 ועד השינויים שחלו בהסכם בעקבות חתימת הסיכום התקציבי עם משרד הביטחון בנובמבר 2015 והעקרונות לאופן יישום הסיכום במאי 2016.

נקודה נוספת שמצא מבקר המדינה בנוגע להצגת נתוני הפנסיה התקציבית על ידי משרד האוצר היא כי אגף התקציבים ואגף החשכ"ל אינם מציגים בספרי עיקרי התקציב ובדו"חות הכספיים של הממשלה את היקף ההוצאה הצפוי בגין פנסיה תקציבית ביחס לתוצר וביחס להוצאה הצפוי של תקציב המדינה. לטענת המבקר, הדרך בה אגפי האוצר מציגים היום את הנתונים חסרה ואף יכולה להטעות מאחר ואינה מאפשרת בחינה הולמת של יכולת המימון של התזרים ושל נטל התזרים על תקציב המדינה.

מעבר לכך מאחר שבדו"חות הכספיים הוצג התזרים במחירי מועד פרסום הדו"ח ולא במחירים שוטפים התמונה שהוצגה בדו"ח לא הייתה מהימנה. לפי הדו"ח הכספי לשנת 2014, תזרים ההוצאה יגיע לשיא של כ-26.6 מיליארד שקל בשנת 2033. אולם בעקבות הבירור שערך מבקר המדינה, הציג אגף החשכ"ל בדו"ח הכספי של הממשלה לשנת 2015 את התזרים הנומינלי במחירים שוטפים (בהנחת אינפלציה צפויה של 2%) מה שהביא לכך ששנת השיא נדחתה ל-2039 אז יעמדו ההוצאות על פנסיה תקציבית על 38.2 מיליארד שקל.

ההצגה של ההוצאות הצפויות של תשלומי הפנסיה התקציבית בצורה המדויקת ובהשוואה לתקציב ולתוצר הכולל חשוב למקבלי ההחלטות בכדי שיוכלו לתכנן כיצד להתמודד עם הוצאה זו וכדי שיוכלו לבחון את הקיימות התקציבית בטווח הארוך לאור היכולת של הממשלה לממן את עול הפנסיה התקציבית והנתח שתיקח מתקציב המדינה.

המבקר מתריע בפני האוצר כי הגידול הצפוי בקרב העובדים שחוסכים בפנסיה הצוברת (שמקבלת מימון דרך אג"ח מיועדות), העלייה בתוחלת החיים והאפשרות להגדלות נוספות של הפרשות המעסיק בשנים הבאות עשויים להביא לגידול בסך הוצאות הממשלה על הפנסיה (התקציבית והצוברת) ביחס לתוצר בשנים הקרובות ועל משרד האוצר להיערך לגידול זה. המבקר מזהיר כי היעדר היערכות מתאימה תביא בהמשך לקיצוץ בהוצאות חיוניות.

מבקר המדינה העיר לאגף החשב הכללי על כך שההחלטות בנוגע לניהול החוב הממשלתי שנעשות על ידי ועדת אקטואריה, נעשות ללא כל תיעוד, מסמכים רשמיים הכוללים נושאים לדיון, חוות דעת מקצועיות או סיכומי דיון, למרות שמדובר במאות מיליארדי שקלים. זו אינה הפעם הראשונה שמבקר המדינה מעיר למשרד האוצר על העדר שקיפות. בדו"ח שעסק בהכנת תקציב 2011-2012 (שהשאיר אחריו בור תקציבי כפול מהמתוכנן) ציין המבקר כי "זו הפעם הרביעית בשנים האחרונות שמשרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר על היעדר תיעוד של ישיבות שהן צומת מרכזי בקבלת החלטות". המבקר העלה חשש כי הליקויים שצויינו בדו"ח כלל לא עלו מעולם לדיון בוועדת האקטואריה זאת לאור כך שאין דרך לבקר את עבודתם. באגף החשכ"ל ענו למבקר כי "החל מחישוב החבות לדו"ח הכספי לשנת 2015, בוצע תיעוד דיוני הוועדה".