אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם התואר האקדמי כבר לא רלוונטי

האם התואר האקדמי כבר לא רלוונטי

בעולם יש מי שקוראים לשינוי התפיסה כי השכלה הגבוהה היא מפתח למוביליות חברתית ולביטחון תעסוקתי וכלכלי. וקרברג וגייטס עשו את זה בלי אז למה בכלל צריך תואר ראשון?

28.10.2016, 07:27 | פרופ' עמי מויאל

בשנים האחרונות צעירים מגלים כי ניתן להשתכר היטב גם ללא תואר אקדמי. לדוגמא, בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל אשר מקבלים מיד עם שחרורם מהצבא הצעות עבודה בשכר נאה. בעוד חבריהם החלו את לימודי התואר הראשון אשר מאפשרים, אם בכלל, עבודה במשמרות בשכר צנוע. אותם צעירים סבורים שהעלות והשקעת הזמן בלימודי תואר ראשון, אליהן מתלווה אובדן הכנסה בתקופת הלימודים, אינם השקעה כלכלית כדאית, לבטח כשהלימודים אינם מקנים בטחון במציאת עבודה.  

קראו עוד בכלכליסט

בעולם יש כבר מי שקוראים לשינוי בתפיסת ההשכלה הגבוהה כולה, ולערעור על האקסיומה לפיה השכלה אקדמית הינה המפתח למוביליות חברתית ולביטחון תעסוקתי וכלכלי. אז אולי הגיע הזמן גם אצלנו לומר "לא" להורים ולסביבה ולוותר על התואר הראשון?

סטודנטים באוניברסיטה העברית (ארכיון). אולי הגיע הזמן להגיד "לא" לתואר הראשון?, צילום: גיא אסיאג סטודנטים באוניברסיטה העברית (ארכיון). אולי הגיע הזמן להגיד "לא" לתואר הראשון? | צילום: גיא אסיאג סטודנטים באוניברסיטה העברית (ארכיון). אולי הגיע הזמן להגיד "לא" לתואר הראשון?, צילום: גיא אסיאג

התשובה, כמו תמיד, מורכבת, ותלויה בתחום הלימוד, בצרכי השוק, בתחומי העניין והרצונות האישיים. בתחומי לימוד מקצועיים כמו רפואה ואדריכלות העיסוק במקצוע מחייב רכישת תואר אקדמי בתחום. בארה"ב למשל, הלימודים יקרים מאוד ולעיתים ללא הלימה לצרכי שוק העבודה, כך ששאלת הכדאיות הכלכלית של ההשקעה בלימודים עולה במלוא עוזה. ואכן, דו"חות שונים מציגים בשנים האחרונות ירידה במספר הסטודנטים האמריקאים בקולג'ים. בישראל לעומת זאת, שכר הלימוד נמוך יותר וחלק מהסטודנטים משלבים צעדי קריירה ראשונים בשנות הלימודים המתקדמות. על פניו, זה נראה מודל טוב יותר לפחות מבחינת עלות-תועלת כלכלית.

כולנו מכירים את הסיפורים על מארק צוקרברג וביל גייטס שנשרו מהלימודים ושינו את העולם. אבל אלו היוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל. המחקרים עדיין מראים שבעלי תארים אקדמיים משתכרים יותר מחסרי השכלה גבוהה, בוודאי שבטווח הארוך. משתלם יותר להיות בעל תואר, ובמיוחד אם מדובר בתואר בהנדסה או במחשבים. התוצאות פחות חד משמעיות במדעי הרוח והחברה, להם אין תמיד קשר ישיר לשוק העבודה. אולם דווקא בחברות ההייטק המובילות עולה כיום דרישה לחשיבה ביקורתית ויצירתיות ונשמעת נכונות לגייס בוגרים טובים במקצועות לאו-דווקא מדעיים.

ביל גייטס. היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, צילום: בלומברג ביל גייטס. היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל | צילום: בלומברג ביל גייטס. היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, צילום: בלומברג
הלימודים באקדמיה, ללא קשר למקצוע הנלמד, אמורים לסייע בהקניית יכולות רכות הנדרשות מכל אדם בעידן המודרני ובכל עבודה כמו: חשיבה ביקורתית, לימוד עצמי, תקשורת, התמודדות עם בעיות, תכנון ועמידה בלוחות זמנים ועוד. בעולם בו הידע מתחלף תדיר ומקצועות העתיד אינם ניתנם להגדרה, עולה משמעותית החשיבות של הכישורים הרכים שידרשו בכל מקצוע ובחיים בכלל.

בנוסף, נראה שאבד הכלח על התפיסה לפיה יש בחיים פרקים נפרדים ללימודים ולקריירה המקצועית. שינויים מתחוללים מהר, ועובדים נדרשים ללמוד, להתעדכן ולהתמקצע לכל אורך חייהם, בין תפקידים ובמקביל אליהם. בעולם שבו מקצועות נולדים או דועכים חדשות לבקרים, גם אנשים בני ארבעים או חמישים יוצאים ללמוד כחלק מתפיסת העולם של לימוד במשך כל החיים.

משך הקריירה בשוק העבודה מוערך כיום ביותר מ-40 שנה. משך שנות הלימודים וההכשרה בטלות בשישים לעומת הערך שלהן לטווח הארוך. החשש הוא כי אלה שבוחרים להתחיל מוקדם את קליטתם בעולם העבודה, גם ימצאו את עצמם במהרה מביטים מעבר לכתף אל עבר הבוגרים הצעירים שממהרים לרשת אותם. בסופו של דבר, כניסה מעט מאוחרת יותר לשוק העבודה, אך עם יסודות מוצקים תיטיב עם העובדים, המעסיקים והמשק כולו.

על השוק והאקדמיה כאחד לעשות עבודה טובה יותר בהתאמה למציאות החדשה. המוסדות האקדמיים צריכים לשים דגש על הקניית מיומנויות רכות מעבר לידע, להציע חוויית הוראה ולמידה עדכנית ומשמעותית ולהדק את הקשר לשוק התעסוקה. בעולם התעסוקה יש לבנות מסלולים שישלבו אופקי קריירה והכשרה מקצועית ואקדמית - זו הדרך הטובה ביותר לשמור על העובדים הטובים, לאתגר ולתגמל אותם.

אנחנו חיים בעולם שעובר שינויים חסרי תקדים במהירות הולכת וגוברת. אולם זהו גם עולם שמבקש ומעריך חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולות לימוד עצמי - בכל אלו, האקדמיה הייתה ונותרה המפתח להצלחה.

הכותב הוא נשיא מכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה ולשעבר מנכ"ל חברת היי-טק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
היום שהאינטרנט הוא "ספר" ענק הנוגע בכל התחומים
היום שהאינטרנט הוא "ספר" ענק הנוגע בכל התחומים ואפשר דרכו ללמוד ולרכוש ידע האקדמיה היא נחוצה ללמודים הדורשים מדע אמפירי כמו כימיה פיזיקה ועוד .... מדעי החברה היסטוריה ועוד ..... אין צורך בלימודי אקדמיה הכל פתוח ופרוס במחשב  אגב בני שירת במודיעין  בתחום המחשוב  ורוב הידע שלו היה דרך האינטרנט והיה לו הרבה יותר ידע וניסיון מאחד שסיים למודי מדעי המחשב והרבה צעירים מרגישה שאצה להם הדרך כדי לחסוך כסף ולהתקדם במיוחד לאור יוקר המיחיה המטורף במדינה  ולכן הם מוותרים על לימודים אקדמיים .
Planet  |  31.10.16
לכל התגובות