אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מצפצפים על האוצר: חריגות שכר של מיליוני שקלים ברשויות המקומיות ובאוניברסיטאות צילום: גיל נחושתן

מצפצפים על האוצר: חריגות שכר של מיליוני שקלים ברשויות המקומיות ובאוניברסיטאות

דו"ח שפרסם היום הממונה על השכר באוצר מעלה ממצאים חמורים: האוניברסיטאות הגדולות אישרו חריגות שכר במיליוני שקלים במשך 5 שנים ברציפות, מעל ל-30 רשויות מקומיות אפשרו תשלומים חריגים בניגוד לחוק ובנמל חיפה אישרו הסכמי פרישה נדיבים; היקף הכספים שעובדי ציבור נדרשו להשיב ב-2015 עומד על 36.5 מיליון שקל

30.10.2016, 12:00 | עמרי מילמן וליאור גוטמן

"חריגות שכר פוגעות בחוסנה של הקופה הציבורית, בשירותים לאזרח, באזרח, ביכולת של המדינה לעשות את המוטל עליה. האכיפה מאפשרת לשמור על רמות שכר ולוודא אחידות ולמנוע עליות בלתי נשלטות על תחום השכר. זה מאפשר לשמור על יציבותו של הסקטור הציבורי כולו", כך אמרה היום (א') סגנית הממונה על השכר, אתי גבאי- מורלי בעת פרסום דו"ח חריגות השכר שהכין אגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר.

על פי נתוני הדו"ח בשנת 2015 השיב האוצר 36.4 מיליון שקל מעובדי ציבור שזכו לשכר גבוה מכפי המותר בחוק. סכום זה אמור להביא לחיסכון שנתי של כ-6 מיליון שקל, שכן סכומי ההשבה כוללים גם תשלומים רטרואקטיביי ולחסכון בטווח הארוך של 93 מיליון שקל. על פי הדו"ח ב-2014 נגבו אמנם רק 10 מיליון שקל, אך עצירת חריגות השכר במקרים אלו הביאה לחסכון שנתי של 14 מיליון שקל וחסכון בטווח הארוך של 191 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

לדברי גבאי-מורלי, החתומה על הדו"ח, "בישראל אין משנה סדורה לצמצום שביתות ועיצומים וכתוצאה התגבשה מסורת לפיה, בסכסוכים הקיבוציים אשר באים בתגובה להפעלת סמכותו של הממונה על השכר, לא נמנעת מהעובדים ע"י בית הדין, האפשרות לנקוט בצעדים ארגוניים של השבתה ועיצומים".

סגנית הממונה מביאה כדוגמה את פסק הדין של ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה בנוגע לחברת חשמל שאפשר לוועד עובדי החברה לשבות במחאה על החלטת הממונה להפסיק תשלום רכיבי שכר חורגים, למרות שהוא בעצמו קבע שאין פגם בהחלטת הממונה על הפסקת התשלום. כלומר מותר לוועד להשבית שירות חיוני כמחאה על אכיפת החוק מצד הממונה על השכר. הסגנית תוקפת את בית הדין ואומרת כי גישה זו מרוקנת מחוק את החוק שמאפשר לה לפעול "ועלולה להביא בסופו של יום לפגיעה אנושה בפיקוח ובבקרה על הוצאות השכר בסקטור הציבורי. כאשר לוקחים בחשבון שתשלומי השכר עמדו על 45.7% מההוצאה הציבורית ב-2014, אפשר להבין שמדובר בבעיה שמשפיעה על כלל תקציב המדינה.

תל אביב חוגגת עם חריגות שכר כבר 5 שנים רצוף

 

חריגות השכר ברשויות המקומיות תפסו נפח מכובד מהדו"ח. מתוך 258 רשויות מקומיות ב-30 רשויות היו חריגות שכר ב-2014 וב-35 רשויות ב-2013.

העירייה שעובדיה נדרשו להחזיר את הסכום הגבוה ביותר היא עיריית רמת גן. סך כל השבות הכספים של עובדים שקיבלו תוספות שכר לא חוקיות בעירייה עמד על 9.6 מיליון שקל. מדובר בחסכון שנתי של 1.5 מיליון שקל, ובטווח הארוך מדובר בחסכון של 21.5 מיליון שקל. כך למשל בוטלו חריגות שכר של 3 מעובדי העירייה שעמדו על 284 אלף שקל בשנה.

עיריית תל אביב מככבת לפי הדו"ח בחריגות השכר לכאורה כבר מאז 2010. בשנת 2014 חרגו לפי הדו"ח 28 עובדים בשכרם, ביניהם מהנדסים, מנהלי מחלקות ומדורים - בתחום החינוך, הכספים, משאבי האנוש דוברות ועוד.

עובדי עיריית פתח תקווה נדרשו להשיב בסך הכל 1.7 מיליון שקל על משכורות שכבר קיבלו, זאת בעקבות חריגות שכר של 162 עובדים שקיבלו שכר על פי דרגות גבוהות מאלו שהגיעו להם על פי חוק ועבור תוספות שונות כתוצאה מקידומים לא חוקיים. החיסכון האקטוארי בטווח הארוך לעירייה עומד על 25.6 מיליון שקל.

בעיריית חדרה נדרשו 21 עובדים להחזיר לקופת העירייה 364 אלף שקל. בעיריית אשדוד נדרשו 6 עובדים להקטין את שכרם בסכום כולל של 126 אלף שקל. בעיריית ראשון לציון נדרשו 12 עובדים להשיב 156 אלף שקל ושכרם צומצם ב-94 אלף שקל. עובדים בעיריית רעננה נדרשו להחזיר כספים בהיקף של 900 אלף שקל בעקבות חריגות שנמצאו לפני מספר שנים.

עוד עולה מדו"ח הממונה על השכר כי ישנם מספר תיקי חקירה שהסתיים הטיפול בהם בבתי הדין למשמעת באותה שנה, ביניהם מנכ"ל מועצה מקומית אזור, משה חכים, שנחשד כי אישר לעובד 6 דרגות שכר מעבר למגיע לו. במסגרת הסדר טיעון הורשע המנכ"ל ננזף ונקנס ב-8,000 שקל.

נגד אסף רגב, סמנכ"ל הכספים של חברת מוריה, החברה העירונית של ירושלים, הוגשה תובענה על כך שלא מנע אישור חריגות שכר של 6 עובדים בכירים בחברה. במסגרת הסדר טיעון הסמנכ"ל ננזף ונפסל מלשמש בתפקיד ציבורי למשך 3 חודשים.

גם כנגד מנכ"לית עיריית כרמיאל, חנה קובל ומנהלת משאבי האנוש, אילנה שמר, הוגשו כתבי תובענות על כך שאישרו חריגות שכר לעובדים ללא אישור. במסגרת הסדר טיעון מנכ"לית העירייה ננזפה ונפסלה מלשמש בכל תפקיד ציבורי ואילו המנהלת ננזפה ונקנסה בגובה מחצית משכרה. במקביל ישנה המלצה על העמדה לדין כנגד מנהלת משאבי אנוש שאישרה תשלומי פרישה חורגים לעובדי עירייה שהגיעו לגיל פרישה.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "העירייה מעסיקה למעלה מעשרת אלפים עובדים ופועלת בשיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר והממונה על השכר ומקפידה על ההנחיות והכללים וככל שיש בשוליים מספר קטן של חריגי שכר, הם מטופלים באופן שוטף".

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. העירייה מככבת בטבלת חגיגות השכר ברשויות המקומיות, צילום: יובל חן רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. העירייה מככבת בטבלת חגיגות השכר ברשויות המקומיות | צילום: יובל חן רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. העירייה מככבת בטבלת חגיגות השכר ברשויות המקומיות, צילום: יובל חן

 

האוניברסיטאות מקפידות לחרוג בכל שנה

 

מוסדות האקדמיה המובילים - העברית, תל אביב, בן גוריון, בר אילן וחיפה, הטכניון ומכון ויצמן כמו גם המרכז האקדמי רופין והמכון הטכנולוגי בחולון שומרים באופן עקבי על חריגות שכר מאז 2010, כך עולה מהדו"ח שפורסם היום.

בעקבות חריגות השכר נדרשו בכירים באוניברסיטת בן גוריון להשיב 2.9 מיליון שקל וביטול החריגות באוניברסיטה אמור בטווח הארוך לחסוך 8.3 מיליון שקל. בכירים באוניברסיטת תל אביב השיבו 281 אלף שקל, סכום ההשבה מבכירים באוניברסיטת בן גוריון עמד על 211 אלף שקל ומהעברית על 109 אלף שקל.

אוניברסיטת בן גוריון. בכירים נדרשו להשיב 2.9 מיליון שקל למדינה, צילום: מאיר אזולאי אוניברסיטת בן גוריון. בכירים נדרשו להשיב 2.9 מיליון שקל למדינה | צילום: מאיר אזולאי אוניברסיטת בן גוריון. בכירים נדרשו להשיב 2.9 מיליון שקל למדינה, צילום: מאיר אזולאי

מפירוט החריגות לשנת 2014 עולה כי מבין בעלי התפקידים באוניברסיטת תל אביב שזכו לחריגות שכר נמנים מספר בכירים בסגל האקדמי הבכיר, ראש החוג לארכיאולוגיה, מנהל מדור חשמל, דיקאן, עוזרת הנשיא משנה לנשיא ומנכ"ל ועוד. בעברית, שנמצאת בימים אלו במשא ומתן עם האוצר וות"ת בנוגע לחילוצה מהמשבר הכלכלי שלה בעקבות תשלומי הפנסיה התקציבית נמצאו חריגות שכר של ראשי מדורים ואגפים, מנהלי ספריות ועוד.

במכללה האקדמית כנרת 9 ראשי חוגים שקיבלו ביחד חריגות שכר בהיקף של 320 אלף שקל בשנה. כל התשעה החזירו ביחד חצי מיליון שקל. שכרו של עובד בכיר במכללת רופין חרג ב-6,700 שקל, בעקבות סיכום עם יחידת האכיפה החזיר הבכיר 85 אלף שקל לקופת המדינה. בכיר במכון הטכנולוגי בחולון נדרש להשיב 55 אלף שקל שקיבל באופן לא חוקי בעקבות הנחיית פרויקטים, ראש חוג במכללה נדרש לוותר על גמול שנתי של 38 אלף שקל שקיבל בניגוד להנחיות הוות"ת. תיקונים במנגנון השכר של מכללת אפקה הביאו להפחתה שנתית כוללת של 173 אלף שקל עבור ארבעה ראשי חוגים. עובד "בכיר מאד" בשנקר נדרש להשיב 3 מענקים בגובה ממוצע של 30 אלף שקל שקיבל כ"מענק הצטיינות" בניגוד לנהלים ובנוסף תיקונים במנגנון השכר הביאו להפחתת שכר ל-4 ראשי חוגים בהיקף כולל של 142 אלף שקל. עוד עולה מהדו"ח כי ראש חוג במכללה האקדמית הדסה קיבל גמול של 25 אלף שקל בשנה בניגוד להנחיות הות"ת ונאלץ להחזיר רטרואקטיבית גמול שנתיים.

מבין תיקי החקירה שנסגרו בבתי הדין ניתן למצוא חקירה כנגד נשיא המכון הטכנולוגי בחלון לשעבר, פרופ' גדי גולן הוגשה תובענה על כך שאישר חריגת שכר משמעותית למרצה בכיר במכללה "על אף ידיעתו את הכללים האוסרים על כך". כנגד הרקטורית של מכללת עמק יזרעאל (ונשיאת המכללה לשעבר) פרופ' עליזה שנהר הוגשה תובענה על כך שאישרה שכר למרצה בכיר במכללה למרות שגורמי המקצוע במכללה התריעו על כך.

במקביל ישנן מספר חקירות שטרם הסתיים הטיפול בהם בנוגע למספר מוסדות אקדמיים. כך למשל באוניברסיטת תל אביב נפתחה חקירה על כך שמנכ"ל האוניברסיטה וסמנכ"ל משאבי האנוש אישרו מענקים חד פעמיים לעובדים בניגוד להנחיות וולא אישור הממונה על השכר. בשלב זה התיק הועבר לבחינת יחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה עם המלצה להליך משמעתי פנימי. במכללת שנקר ניתנה המלצה להעמיד לדין את נשיאת ומנכ"ל החברה על כך שאישרו חריגות שכר לעובדים בסגל האקדמי בניגוד להנחיות מפורשות של הוות"ת.

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות ואנו ממלאים בקפדנות אחר הוראות אלו. מעבר לכך, ועד ראשי האוניברסיטאות הסדיר לא מכבר מול הממונה על השכר באוצר את נושא שכר הבכירים כך שכלל תנאי השכר במערכת אושרו במטרה למנוע חריגות שכר".

אוניברסיטת תל אביב, צילום: עמית שעל אוניברסיטת תל אביב | צילום: עמית שעל אוניברסיטת תל אביב, צילום: עמית שעל

חברת החשמל: גמלאי נדרש להשיב 60 אלף שקל לקופת המדינה

הדו"ח כולל נתונים בנושג גביית חריגות שכר במספר חברות ממשלתיות, כאשר בתחום התשתיות נמצאו בעיקר שתי חברות בולטות.

החברה הראשונה היא חברת החשמל. על פי הדו"ח, "במסגרת הסדרה בהסכמה, הופחת מגמלתו של עובד סכום המביא לחיסכון שנתי העומד על 40,725 שקל והחיסכון האקטוארי (כלומר עלויות פנסיה עתידיות - ל"ג) עצירת החריגה מוערכת בכ-638,194 שקל". עוד מציינים שם כי, "הגמלאי השיב 60 אלף לקופת החברה. בנוסף, במסגרת הסכמה נוספת, עובד אחר השיב כ-141 אלף שקל".

דו"ח הממונה על השכר אינו מציין במי מדובר, אולם בהמשך מוזכר בדו"ח שמי שהיה אחראי לכאורה על התשלומים זכה להתייחסות נפרדת. לפי משרד האוצר "הוגש כתב תובענה נגד סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, מר יצחק יכין, בגין אישור תנאי פרישה חורגים ומיטיבים מעבר למקובל לעובד החברה שפרש. במסגרת הסדר טיעון ולאור פרישתו של הנאשם מהחברה, הנאשם הורשע וננזף". יכין עצמו פרש מהחברה במהלך 2014 לא לפני שחברת החשמל קיבל תלונות לגביו על התערבות שלו לכאורה במינויים ביחידות הרגולציה או במשרות שונות.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "החברה מקפידה על תשלום שכר בהתאם לדין. החברה פעלה להחזר כל חריגת שכר שנתגלתה בחברה ומיישמת את הוראות הממונה על השכר בעניין זה, ובמסגרת זו אף מגבשת בימים אלו הסדר כולל בנושא, בליווי הממונה על השכר ובאישורו".

יו"ר נמל חיפה אישר תנאי פרישה נדיבים

בהתייחס לנמל חיפה עולה מדו"ח הממונה על השכר שחקירה העלתה כי "יו"ר הדירקטוריון אישר הפעלת תכנית פרישה בתנאים מיטיבים בטרם ניתן אישור להפעלת התכנית ע"י הממונה על השכר, תוך כדי מו"מ מול משרד האוצר". מדובר ביו"ר דירקטוריון הנמל הקודם, עברי סוקניק, שפרש לפני מספר שבועות מתפקידו ולאחר שהשלים שלוש שנות כהונה. עוד אומרים באוצר שגורמים שונים בנמל "פעלו להחלת הסכם מקומי חריג מול העובדים הפורשים, תוך שהם נוהגים בחוסר תום לב ומבלי ליידע את הממונה על השכר. אגף המשמעת המליץ למנכ"ל משרד התחבורה לנזוף בהליך פנימי ביו"ר הדירקטוריון".

חלקים נוספים בדו"ח מתייחסים לחברת נמל חיפה. לטענת משרד האוצר שילמו שם לעובד "תמריץ תפוקות", למרות שתפקידו אינו מזכה אותו בקבלת תשלום זה. "תשלום שולם לעובד כסכום קבוע, על אף שמדובר בתמריץ שמשולם, לבעלי התפקידים שזכאים לו, כתשלום משתנה בהתאם לתפוקות בנמל. בהסכמה עם העובד נקבע כי לא יקבל תשלום זה מכאן ואילך, כך שהחיסכון השנתי הוא כ-9,400 שקל והחיסכון האקטוארי עומד על כ-125 אלף שקל. בנוסף, העובד השיב כ-16.8 אלף שקל בגין סכומים שניתנו לו ביתר בעבר".

מנמל חיפה נמסר בתגובה: "תוכנית הפרישה המוקדמת המדוברת שכללה 74 עובדים בעלי שכר גבוה הורידה משמעותית את הוצאות השכר בנמל חיפה והביאה לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים. התוכנית קיבלה בסופו של יום את אישור הממונה על השכר. הליקויים שהתגלו במהלך אישור התוכנית טופלו" בנוגע לעובד ולתמריץ התפוקות אומרים שם ש"מדובר בטעות שבוצעה בתום לב, ועם גילויה תוקנה מיידית, כולל החזר רטרואקטיבי של הסכום העודף".

נמל חיפה. תמריצי "תפוקות" והסכמי פרישה נדיבים, צילום: גיל נחושתן נמל חיפה. תמריצי "תפוקות" והסכמי פרישה נדיבים | צילום: גיל נחושתן נמל חיפה. תמריצי "תפוקות" והסכמי פרישה נדיבים, צילום: גיל נחושתן

 מעיריית ר"ג נמסר, "העיריה נמצאת בדו שיח מקצועי עם הממונה על השכר באוצר. מדובר בחריגות שכר משנת 2010, שעיקרן בקרב פועלי האשפה, אשר קיבלו שכר בהתאם להסכמי שכר מאושרים הצמודים לשכר התברואה בעיריית תל אביב. סוגיה זו נמצאת בדיונים כיום עם הממונה על השכר והסתדרות העובדים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות