אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד החינוך לא יודע כמה כסף מושקע בכל תלמיד צילום: דרור סיתהכל

משרד החינוך לא יודע כמה כסף מושקע בכל תלמיד

מבקר המדינה מוצא ליקויים קשים בפיקוח של משרד החינוך על כ-45 מיליארד שקל שמעבירים כל שנה הרשויות המקומיות וההורים למערכת החינוך; לטענת המבקר, לא ניתן לדעת אם הפעולות שנוקט משרד החינוך לצמצום פערי התיקצוב בין התלמידים אפקטיביות או לא, כי המידע על האופן שבו משפיעה כמעט מחצית מתקציב מערכת החינוך לא נאסף

01.11.2016, 16:02 | מיקי פלד
משרד החינוך לא מוצא את הידיים והרגליים שלו בתקציב הענק שהוא מנהל, עד כדי חוסר יכולת לדעת כמה כסף בדיוק מקבל כל תלמיד במערכת, כך מוצא מבקר המדינה בדו"ח שלו על תקציב משרד החינוך.

קראו עוד בכלכליסט

תקציב מערכת החינוך לא מתמצה בתקציב של משרד החינוך עצמו, שעומד על 50 מיליארד שקל, שני רק למערכת הבטחון. תקציבי הרשויות המקומיות ותשלומי ההורים שווים 45 מיליארד שקל נוספים. אלא שהסכום הזה, ובמיוחד חלקן של הרשויות המקומיות, הוא הנעלם הגדול שמפריע שוב ושוב למבקר בדו"ח שלו. כבר שנים שמשרד החינוך מנהל את סדר העדיפויות התקציבי שלו, כלומר סך כל החלוקה של הכסף בין בתי הספר והתלמידים, תוך התעלמות מוחלטת מההשפעה המכרעת של כמעט 50% מתקציב המערכת על אי השיוויון בין התלמידים. במילים אחרות, ההחלטות התקציביות המכריעות ביותר לעתיד תלמידי ישראל מתקבלות תוך הצגת תמונה מעוותת.

לדוגמה, כאשר מסתכלים על חלוקת התקציב של משרד החינוך לבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי (כולל מגזרי המיעוטים) מקבלים תמונה יחסית שוויונית של תיקצוב שנע בטווח של 13 אלף שקל ל-15 אלף שקל לתלמיד בשנת הלימודים תשע"ה בכל העשירונים, בין השאר בזכות מעבר הדרגתי לתיקצוב דיפרנציאלי של בתי הספר היסודיים אותו התחיל המשרד לפני מספר שנים. אולם הנתונים הללו הם חלקיים ביותר, שכן הם לא מתייחסים לאפשרות של רשות מקומית עשירה להעניק יותר לתלמידיה מאשר רשות מקומית חלשה, מעבר למה שמשרד החינוך נותן. אם מוסיפים לכך גם את האפשרות של הורים ברשות חזקה לשלם יותר עבור פעילויות בתוך בית הספר והעשרת התלמידים מעבר לשעות הלימודים, מתקבלת תמונה של אי שיוויון ברור. המבקר מעיר שמשרד החינוך עוד לא אסף ופירסם כמו שצריך את הנתונים על התקציב שניתן על ידי הרשויות המקומיות, למרות שברור שמדובר בכשל מהותי שנמשך כבר זמן רב.

שר החינוך נפתלי בנט. חצי מהתמונה שיוונית, אך מה לגבי התמונה המלאה?, צילום: עומר מסינגר שר החינוך נפתלי בנט. חצי מהתמונה שיוונית, אך מה לגבי התמונה המלאה? | צילום: עומר מסינגר שר החינוך נפתלי בנט. חצי מהתמונה שיוונית, אך מה לגבי התמונה המלאה?, צילום: עומר מסינגר

התשובה של משרד החינוך למבקר היתה שהפירוט של הוצאות הרשויות המקומיות על חינוך הן לא קריטיות, שכן בסופו של דבר המשרד הוא הגורם העיקרי שמממן את המערכת ולכן יש להתרכז קודם כל בפעולות שלו להגברת השוויון בין התלמידים. אולם מיד לאחר מכן משרד הפנים, האחראי על הרשויות המקומיות, חושף בתשובה שלו למבקר מיוני האחרון טפח ממה שהיא אולי הסיבה האמיתית למחסור בנתונים - איש אינו אוסף אותם כמו שצריך. במילותיו של משרד הפנים: "במערכות הדיווח החשבונאיות והתקציביות הקיימות (של הרשויות המקומיות - מ"פ) לא ניתן לקבל את רמת הפירוט הנדרשת בכל סעיפי התקצוב של משרד החינוך וברמת כל סמל מוסד. התהליך מעוכב לאור קשיים מול גורמים רלוונטיים". במילים אחרות, אנחנו רוצים אבל לא יכולים. על כך אומר המבקר כי כאשר אין נתונים אי אפשר להעריך אם הפעולות של משרד החינוך לצמצום פערי התיקצוב בין התלמידים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים הוא אפקטיבי או לא.

ממשרד החינוך נמסר, "תקציבי הרשויות המקומיות נמצאים בתחום אחריות משרד הפנים. משרד החינוך קיים מספר רב של דיונים עם משרד הפנים לצורך קידום הנושא והעבודה בעניין נמשכת". בנוגע לתיקצוב הדיפרנציאלי מציין משרד החינוך כי "הרשויות המקומיות מתקצבות מתקציבן בתקציב תוספתי בעיקר את החטיבה העליונה. היקף התקצוב שלהן בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים הוא קטן יחסית והמדינה היא המממן העיקרי של החינוך היסודי ובחטיבות הביניים. יחד עם זאת, המודל הינו פרוגרסיבי ברמת ההקצאה של כלל שעות ההוראה במערכת החינוך, כך שהוא גורם להקצאה דיפרנציאלית של כלל השעות במערכת".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות