המבקר: ציון "נכשל" בבדיקת תקינות כלי רכב לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

כלי רכב לא בטיחותיים בכבישי ישראל, חינוך לקוי לתעבורה ומינויים בעייתיים - אלה הם מקצת הליקויים שמצא מבקר המדינה בפעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא רשות עצמאית העוסקת במניעת תאונות דרכים. תקציבה עמד על 276 מיליון שקלים לשנת 2014 ו-230 מיליון שקלים לשנת 2015.

תאונת דרכים. ארכיון | צילום: שירותי כבאות מחוז צפון

על פי דו"ח המבקר, בבדיקות מיוחדות בצדי הדרך לבדיקת תקינותם של כלי רכב מקבלת הרשות לבטיחות בדרכים ציון "נכשל" שמושפע מירידה במספר הבדיקות. כך, בשנת 2012 נערכו כ-50 אלף בדיקות. ב2014 ירד מספרן לכ37 אלף, מספר נמוך מזה שצוין בתכנית העבודה השנתית שנקבעה בין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה. עוד עולה מדו"ח המבקר, כי החינוך התעבורתי - אותם שיעורים שמיועדים להקנות לנערים ונערות בגיל תיכון מושגם בתחבורה - צומצם גם הוא.

תפקיד לא ברור

תפקידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יש לציין, כלל אינם ברורים. על פי דו"ח המבקר, התפקידים כוללים פיקוד בתחומי הבטיחות על תשתית הכבישים ומסילות הברזל, על בטיחות כלי הרכב ועל רישיונות הנהיגה וקיום פעילות להגברת מודעות הציבור באמצעות הסברה וקורסים.

בפועל, כפי שעולה מתשובות משרד התחבורה וד"ר שיינין, יו"ר המועצה לשעבר, אין לרשות סמכות להוביל את הטיפול של כל הגורמים המעורבים במאבק בתאונות הדרכים. התקציב לפעילות הרשות נמצא גם הוא בירידה: בשנת 2008 עמד גובה התקציב על 550 מיליון שקל. בשנת 2015 צומצם התקציב ל-230 מיליון שקלים.

מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר: ״הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לומדת את הדו"ח ומסקנותיו בכל הקשור לפעילותה. ממצאי דו״ח מבקר המדינה מדברים בעד עצמם בדבר נחיצותה של רשות לאומית קבועה (שאינה במעמד זמני), חזקה ובעלת סמכויות. מאז הקמת הרשות הלאומית בשנת 2007, היא לא קיבלה את המעמד הראוי לה כגוף חזק וקבוע כמצופה במדינה בה נהרגו מיום היווסדה 32,944 בני אדם. קיים צורך הכרחי לקבע את נושא הקטל בדרכים כמשימה לאומית של כלל הגורמים ורק רשות לאומית חזקה בישראל יכולה להוביל משימה כזו״.