מושב החורף בכנסת נפתח: מי צריך קוד אתי כשיש כיסא

בכנסת יש דברים שתמיד מדברים עליהם, ואף פעם לא עושים - כאלה הם למשל השלמת החוקה וביטול סעיף הנכד בחוק השבות, וכעת נראה שגם הקוד האתי החדש. הכנסת הנוכחית היא החמישית שמנסה לאשר קוד אתי חדש לנבחרי הציבור, כזה שיקבע כללים ברורים בנושאים כמו סנקציות, ניגודי אינטרסים ושקיפות, ולא מצליחה. ניסיון קרוב במיוחד נעשה בכנסת הקודמת, שממש לפני פיזורה עמדה לכאורה לפני אישור של אחד כזה, אלא שאז התעוררו חילוקי דעות, הממשלה נפלה ונשארנו עם התקנון הנוכחי שלא מצליח להגביל את התנהגות הח"כים ולא מספיק מרתיע. תיאורטית הכנסת הנוכחית יכולה היתה להמשיך מהמקום שבו הפסיקה הקודמת, אבל בפועל חלפה שנה וחצי והניסיונות לחדש את הדיונים לא העלו דבר.

מליאת הכנסת | צילום: אמיל סלמן

מי קידם, מי טרפד

לאור השפל חסר התקדים של מעמד הכנסת בציבור, ייתכן שתקנון חדש שיבהיר מהי התנהגות ראויה יכול היה להועיל, אבל הכשלים החוזרים ונשנים מלמדים שבסופו של דבר הח"כים פשוט לא רוצים להטיל על עצמם עוד מגבלות. "בכל פעם יש חברים אחרים בגילדה שמונעים את זה", אומר ח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני, שהוביל את הניסיון בכנסת הקודמת. עד עכשיו יצאו החברים האלה מנצחים, ובשלב זה לא רואים את הסוף.

את האשמה בכישלון בכנסת הקודמת תולה רוזנטל בשר להגנת הסביבה זאב אלקין מהליכוד, שהיה אז יו"ר הקואליציה והגיש שורת התנגדויות שטרפדו את אישור הקוד. "לאלקין יש בעיה עם אתיקה. הוא חושב שרודפים פוליטיקאים", אומר רוזנטל. אלקין אומר ש"מיקי העלה דברים הזויים. הוא היה ח"כ מתחיל. עדיף שבנושאים האלה יתעסקו אנשים עם ניסיון". בכנסת הנוכחית ניסה ח"כ יהודה גליק מהליכוד להניע ניסיון חדש, אבל לא הגיע לנוסח מוסכם. רוזנטל טוען שגם הפעם אלקין טרפד את המהלך, אבל גליק, שאמר שינסה שוב במושב הקרוב, אמר ש"אלקין הזהיר מפני בעיות, אבל לא טרפד".

נשיא המדינה ראובן ריבלין. היה הראשון שניסה לגבש קוד חדש, ב־2003 | צילום: אלכס קולומויסקי

"רואים בנו אסופת חוטאים"

מי שהחל בניסיון להנהיג קוד אתי חדש לכנסת, שיהיה מחמיר יותר מהתקנון הנוכחי, היה נשיא המדינה רובי ריבלין ב־2003, כשכיהן כיו"ר הכנסת, מיד לאחר פרשת ההצבעות הכפולות. הוא סבר אז ש"חלק גדול בציבור רואה בנו אסופת חוטאים. עלינו לטהר את מחננו", ומינה ועדה ייעודית בראשות השופט העליון בדימוס יצחק זמיר. באחד מנאומיו אמר אז ש"יש פוליטיקאים שעומדים למכירה גם בעבור ארוחה במסעדה".

ועדת זמיר הגישה המלצותיה ב־2006, ובין הנושאים שביקשה להסדיר היו הטלת סנקציות כספיות על הח"כים, הקמת סמכות ערעור על החלטות ועדת האתיקה וקביעת כללים ברורים בנושאים כמו ניגוד עניינים וקבלת מתנות. אחת ההמלצות המרכזיות, למנות לכנסת יועץ לענייני אתיקה, נדחתה על הסף בוועדת הכנסת. מאז, בכל קדנציה, מנסה ועדת הכנסת או ועדת משנה מטעמה לגבש קוד אתי על סמך המלצות זמיר, ללא הצלחה. תורמת לכך העובדה שמדובר בחוברת מפורטת של תיקונים שאישורה דורש זמן וקל להפיל אותה על סעיפים שוליים.

בין הסעיפים השנויים במחלוקת בכנסת הקודמת היו הדרישה שח"כ יקבל אישור מהיועמ"ש לכנסת לפני קבלת הלוואה מגורם פרטי, מה שאפשר לכנות "סעיף פואד", הדרישה לאשר הצהרות הון אצל רואה חשבון, וההוראה לחייב ח"כים לממן בעצמם אירוח בני משפחה כשהם מוזמנים לכנסים בארץ ובחו"ל.

אחד הסעיפים החשובים בקוד החדש - האפשרות להטיל קנס כספי על עברות אתיות - אושר חלקית בכנסת בנובמבר שעבר, שלא כחלק מהתקנון. עד אז יכולה היתה ועדת האתיקה לקנוס ח"כים רק על היעדרויות או על הפרת כללי עיסוק נוסף, ואילו כעת מתיר החוק לקנוס על עברות אתיות חמורות בגובה שכר של שבועיים וכן לגבות תשלום על גרימת נזק לציוד. ההצעה של רוזנטל אמנם דיברה על שכר של חודשיים, אבל גם שבועיים זה מרתיע. בהחלט סביר שהכוונה המקורית של ח"כ דוד ביטן מהליכוד, שהיה אז יו"ר ועדת הכנסת והוביל את הצעת החוק, היתה לפגוע בעיקר בח"כים הערבים, אבל התיקון עוסק בכולם.

ועדת האתיקה גילתה איפוק ולא ניצלה את סמכויות הטלת הקנסות, אפילו לא כשהרחיקה את חברי הכנסת של בל"ד ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס מהמליאה בשל פגישות עם משפחות מחבלים ולא כשהרחיקה את ח"כ אורן חזן מהליכוד מהמליאה בשל עברות אתיות. אולי טוב שכך, אמצעי כמו שלילת שכר צריך להישמר למקרים קיצוניים. העברת חוק הסנקציות מעלה את הפתרון המובן מאליו לבעיית העברת הקוד - אם לא מצליחים להעביר תקנון שלם, אפשר להעביר לפחות סעיפים מוסכמים. אבל גם זה, משום מה, לא קורה, וספק אם יקרה במושב הקרוב.